דו"ח טכנולוגי
מנכ"ל אפל: לא ראיתי, לא שמעתי
תביעה ייצוגית חושפת כי גוגל ואפל הגיעו להסכמה סודית שלא לשכור זו את עובדיה של זו. המשמעות - העובדים נקשרו לחברה, ויכולתם לעבור מקום עבודה היתה מוגבלת, מה שאיפשר לחברות לשלוט בתנאי השכר
הקשר נגד העובדים
שורה של עובדים לשעבר בגוגל ואפל, כמו גם מספר חברות הייטק אחרות, הגישו תביעה יצוגית כנגדן. הסיבה: ענקיות הטכנולוגיה קשרו יחדיו נגד העובדים. הן הגיעו להסכמה חשאית שלא לשכור זו את עובדיה של זו. המשמעות של ההסכם היתה שבפועל, העובדים נקשרו לחברה שלהם ויכולתם לעבור למקום עבודה אחר היתה מוגבלת - מה שאיפשר לחברות לשלוט בתנאי השכר שלהם.
זה היה מזמן, זה היה תרגיל נכלולי של סטיב ג'ובס, וזה ממוסמך במיילים. עכשיו מגיע יום הדין: השופטת לוסי קו, שנאלצה לסבול את אפל במשפט שלה נגד סמסונג, הורתה בסוף השבוע למנכ"ל אפל, טים קוק, להתייצב לעדות. עוכרי הדין של אפל טענו שקוק לא ידע, לא שמע, לא ראה. קו אמרה שהרעיון שהסמנכ"ל התפעול של אפל - תפקידו של קוק בעת הקשר - לא ידע על הסכמים חשובים כל כך ורגישים כל כך נשמע לה בלתי סביר.
קוק לא יהיה שם לבד. לצידו יעמוד אריק שמידט, שבשעת התרגיל המסריח הזה היה מנכ"ל גוגל. גם מנכ"ל אינטל, פול אוטליני, יעלה על דוכן העדים. גוגל ואפל החלו את ההסכם ביניהם, על פי כתב התביעה, ב-2006. שנה לאחר מכן, התרחב ההסכם אל שורה של חברות אחרות, ביניהן אינטל. כל העסק מסריח הרבה יותר, כשזוכרים שאריק שמידט היה אז דירקטור של אפל: אלה מנהלים שמגרדים זה את גבו של זה תוך פגיעה בעובדים. זה היה, כמובן, לפני הקרע הגדול בין שתי החברות סביב אנדרואיד.
הדבר המרגיז בכל הסיפור הזה הוא שהתביעה הזו מוגשת על ידי עובדים שנפגעו מהקשר, לא על ידי הרגולטור של ארה"ב, שצריך היה לתקוע קנס כל כך גדול לכל חברה מעורבת שהדירקטורים שלה יסבלו ממנו סיוטים לדורות. אבל ככה זה בקפיטליזם החזירי: אם אתה לא דואג לעצמך, אף לא ידאג לך, גם מול קשר של חברות ענק דורסניות.
הצרפתים באים, הצרפתים באים!
אחד הסודות הגדולים של גוגל נחשף בסוף השבוע: החברה משלמת בחשאי לספקית הסלולר אורנג' צרפת כדי שזו תתעדף את התעבורה שלה. המספרים לא ידועים, אבל מנכ"ל אורנג' סטפן רישאר הודה שמדובר בפחות מ"מאות מיליונים". ואם זה לא היה מספיק, מסתבר שההסכם הסודי בין אורנג' וגוגל נמצא בתוקף כבר כשנה.
לפני כשבועיים, רגשה צרפת כאשר ספקית האינטרנט Free הודיעה שהיא תסנן את הפרסומות ברשת עוד לפני שהן מגיעות ללקוח. המהלך של פרי היה מכוון כמעט במוצהר כנגד גוגל: לחברה נמאס לשלם עבור התעבורה הכבדה של גוגל והיא דרשה שגוגל תשלם את חלקה. גוגל שמרה על שתיקה עד שהממשלה הצרפתית הכריחה את Free לסגת, משהו כמו יומיים אחר כך.
מעבר לעובדה המעיקה שהיא צריכה להעביר כסף טוב למישהו אחר, חשיפת ההסכם הזה פוגעת בגוגל בעוד חזית: זו של הטענה שלה שהיא "לא עושה רע"/ במשך שנים, התמקדה גוגל בתפיסה שצריך לקדם את נייטרליות הרשת, ואף קידמה חקיקה בנושא בארה"ב. פתאום העקרון הזה לא תקף. למה?
בגלל אנדרואיד. כך הצליחה אורנג' לכופף את גוגל: זו האחרונה רוצה לפרוץ לשווקים המתפתחים של אפריקה, ולאורנג' צרפת יש שם אחיזה הדוקה. כשהכסף מדבר, העקרונות נסוגים אחורה. ככה זה בקפיטליזם - וגוגל היא חברה קפיטליסטית גאה, אמר היו"ר שלה לאחרונה, לפחות בכל מה שקשור להעלמת מס.
הרבה פעילי ניטרליות רשת חשים עכשיו מחוללים: הם יצאו למסע צלב, שהסתבר בסופו של דבר ככלי לקידום האינטרסים של גוגל. גוגל, נזכיר, היא תאגיד ענקי שמה שמבדיל בינו ובין תאגידים שנחשבים למפלצתיים הוא יחסי ציבור מצוינים. אשר למשתמשים של אורנג' צרפת - הם יגלו בקרוב שכדי לקדם את השירותים של גוגל, הם מקבלים גישה נחותה יותר לשירותים של חברות אחרות.
ככה זה. והקפיטליזם הדורסני של גוגל לא מוגבל לתרגילי מס ולשבירת העקרונות שלה-עצמה.
רצינות? לא באפליקציות, בבקשה
על המדיניות הדרקונית (על שם המחוקק האתונאי המיתולוגי דרקון, שבחוקים שלו כל עבירה נענשה במוות) של האפסטור לבית אפל כבר נכתב כמעט הכל, אבל עכשיו מסתבר שכמו פייסבוק, אפל מבהירה למי שרוצה תוכן רציני שעדיף לו למצוא אותו במקומות אחרים.
גיימר שעבר על הקווים המנחים של אפל למפתחים מצא שם את הסעיף הבא: "אנחנו רואים אפליקציות בדרך אחרת מספרים או שירים, שאותם איננו אוצרים. אם אתה רוצה לבקר דת, כתוב ספר. אם אתה רוצה לתאר מין, כתוב ספר או שיר, או צור אפליקציה רפואית".
בקיצור, אם אתה רוצה רצינות באמנות שלך, אם אתה חושב שמשחקים יכולים לקדם תודעה חברתית, לא אצלנו. שכח מזה. אנחנו לא בקטע. ואלה לא מילים ריקות: כשמפתחים יצרו משחק מחשב שעוסק במלחמת האזרחים הסורית, שמטרתו היתה לחנך את הציבור ולהסביר לו את ההשלכות שלה, אפל דחתה את האפליקציה - כי מי צריך את הדיכאון הזה. תנו להמונים בידור, הם לא מסוממים מספיק.
אחרי הכל, אם הם יתעוררו ויקלטו שהם לא רק אטומים משועממים שזקוקים לבידור אלא אזרחים שאחראים לחברה שבה הם חיים, החגיגה של אפל יכולה להגמר בחדות ובפתאומיות. בלי יותר מדי מציאות, בבקשה. זה מפריע לסוחרי האשליות.
יש חור בפייסבוק, הו יונה
חשבת שהגדרת את הפוסט האחרון שלך בפייסבוק כפרטי, כך שרק החברים שלך יוכלו לראות אותו? נחמד מצידך, אבל זה לא המצב.
ישנה אפליקציה פופולרית למדי בשם Storify. מה שהיא עושה בחיים, ועושה היטב, הוא לאפשר לאנשים לשלוף מידע מרשתות חברתיות ולהציג אותו בצורה מסודרת ונקיה. גן עדן לבלוגרים שרוצים לעקוב, למשל, אחרי מלחמות המדיה החברתית של דוברים.
וכל זמן שמדובר רק בפוסטים ציבוריים, זה נהדר. הבעיה היא שסטוריפיי מסוגלת לעקוף את הגדרות הפרטיות של פייסבוק ולשלוף ממנה פוסטים פרטיים לגמרי. בלי שום התראה, בלי שום הודעה שהתוכן שאתה עומד לקחת ולפרסם הוא פרטי לגמרי. ולמי אכפת עם הרצון של מפרסם הפוסט. מצד שני, כשמישהו מנסה את התרגיל הזה בטוויטר, הוא מקבל מסך מוחשך.
המסקנה אינה חשה: אם יש לכם מידע רגיש שעלול לפגוע בכם, אל תעלו אותו לרשת. בטח לא לפייסבוק, החלום הרטוב של סטוקרים.
קצרצרים
1. ג'וליאן אסאנג' המסכן, מכור צומי מהמעלה הראשונה, לא קיבל אור זרקורים כבר הרבה בעודו מתייבש בשגרירות אקוואדור, אליה נמלט כדי שלא לעמוד לדין באשמת שני מקרי אונס. אז מה יעשה המסכן? הוא החליט לרכב על העגלה של ארון שוורץ, שאתמול (ש') מלא שבוע להתאבדותו. במספר ציוצים, טען אתמול הארגון של וויקיליקס שארון שוורץ היה מקור שלו ואף תקשר עם אסאנג' עצמו (!). יש רק בעיה אחת: וויקיליקס חשף מקור. שזה לא משהו שאתה עושה בלי הסכמתו של המקור. הסכמה ששוורץ כבר לא מסוגל לספק. בפעם הבאה שאתם שוקלים להעביר מידע לוויקיליקס, זכרו שהוא מסוגל לחשוף אתכם אם זה יקנה לאסאנג' כמה דקות תהילה נוספות.
2
. זוכרים איך פייסבוק ערכה הצבעה על השאלה האם מותר למשתמשים להשפיע עליה? הצבעה שנערכה כחודש לפני שהיא הכריזה על השינוי בחיפוש שלה? ובכן, השינוי במדיניות הפרטיות של פייסבוק שנערך מיד עם סוף ההצבעה קובע שמעתה, אתה לא יכול לקבוע שאי אפשר יהיה למצוא אותך בתוצאות החיפוש באתר. אז זה לא נשמע מי יודע מה חשוב. עכשיו, כשפייסבוק בונה על החיפוש כתכונה מרכזית שלה, השינוי הזה נשמע אחרת; ואם אתם חושבים שפייסבוק לא ידעה על כך שחיפוש יהיה עניין חשוב עבורה חודש אחרי שינוי הגדרות הפרטיות, יש לי גשר במצב טוב למכור לכם.
3. אמזון ממשיכה את מלחמתה העיקשת ברעיון של תשלום מס אמת: אחרי שהחברה נכנעה והסכימה לשלם מס גם במדינות שבהן אין לה סניפים פיזיים - מה שחיסל חנויות ספרים עצמאיות - עכשיו היא נאבקת כנגד שומה של רשויות המס בארה"ב, שהגיעו למסקנה כי היא חייבת 234 מיליון דולר במסים על ההכנסות שלה מחוץ לארה"ב. כמו גוגל, אפל וכל השאר, אמזון משתמשת בשורה של להטוטי מס כדי לא לשלם מס על ההכנסות שלה. צריך להזכיר לה, כמו לכל שאר החברות שמעמידות פנים שהן חברות שלנו, שאחריות חברתית מתחילה בתשלום מס אמת.
4. גנרל וויליאם שֵלטוֹן, שאחראי בין השאר גם על פיקוד הסייבר האמריקאי, הצהיר שבעקבות התקפת סטוקסנט על איראן פיתחה האחרונה את כוח הסייבר שלה-עצמה, ובהחלט יתכן כי הכוח הזה יהיה, תוך כמה שנים, אויב של ארצות הברית. וואלה. ההצהרה הזו נשמעת סבירה, עד שזוכרים שעל פי שורה של פרסומים שלא הוכחשו כראוי, סטוקסנט פותח במשותף על ידי ישראל וארה"ב. כלומר, הגנרל משתמש כאן בטקטיקה של ההוא שרצח את הוריו ומבקש את רחמי בית המשפט כי הוא יתום: מתלונן על כך שכתוצאה מפעולה צבאית אמריקאית, איראן מתגוננת כנגד התקפות דומות ושפיתוח הכוח הזה מהווה סכנה עתידית. הגיון מבריק.