והעיר לינקדאין צהלה ושמחה

חשבתם שאי אפשר להרוויח מרשתות חברתיות? אז חשבתם

בשעה רעה ותחת כוכב בוגדני, יצאה פייסבוק להנפקה לפני כמעט שנה, כשהיא מוליכה שולל את המשקיעים: היא סיפרה לכבדים שבהם שהיא בעצם נפל, כך שהם יכלו להתחמק מהזוועה - והרחיבה את מספר המניות שהיא מוכרת כדי שהמשקיע הקטן (שכמובן לא היה שותף לקנוניה) יישאר כשהוא מחזיק את הזבל. מניות פייסבוק קרסו תוך זמן קצר, וגם לאחר התאוששות הן משייטות באזור שני שליש ממחיר המכירה הראשוני שלהן.

חברות מבוססות-נוכלות אחרות (גרופון, זינגה, אני מדבר עליכן) הצליחו לאכזב את המשקיעים שלהן עוד יותר, למרות שמי שהשקיע בשתי אלה יכול להאשים בעיקר את עצמו. מנכ"ל זינגה אמר לאורך כל הדרך שמשקיעים לא מעניינים אותו, ואף אחד לא חשד בו אי פעם באמירת אמת; לומר שהדו"חות הראשוניים של גרופון היו מבושלים יהיה עלבון לטבחים באשר הם.

יש להם סיבה טובה מאוד לשמוח. מנהלי לינקדאין בהנפקת החברה צילום: בלומברג

המסקנה של המשקיעים, באופן בלתי מפתיע, היתה שאסור להשקיע בתועבות חברתיות למיניהן. חודשים אחרי ההנפקה של פייסבוק התמלאה הרשת ביבבות של כל מיני בעלי יוזמות "חברתיות" שאף אחד לא רוצה לתת להם שנקל. אבל מסתבר שיש רשת חברתית שהיא דווקא השקעה טובה: לינקדאין.

היא כמעט שלא בכותרות, היא משמשת בעיקר מקצוענים שמחפשים עבודה וחברות שמחפשות מקצוענים, אבל לינקדאין מספקת את הסחורה. היא הונפקה בשווי של 45 דולר - ובסוף השבוע, אחרי עוד רבעון מוצלח, המחיר עלה לכ-150 דולר.

ובצדק: החברה רשמה צמיחה של 81% בהכנסותיה ברבעון האחרון - ושל 86% בהכנסות במהלך 2012. בלי נוכלויות, בלי תרגילים מלוכלכים, בלי שההנהלה והמשקיעים המוקדמים מרשים לעצמם לחגוג על חשבון ההנפקה כשהם מונעים מהעובדים הזוטרים למכור את המניות, בלי לספסר בפרטיות של המשתמשים, בלי שינויי עיצוב כל שני וחמישי, רק באמצעות אספקת שירות טוב ואמין, שבמקרים רבים אנשים מוכנים לשלם עבורו.

ככה עושים את זה, מר צוקרברג.

לפני כשנתיים, הודיעה יצרנית המחשבים Dell לעובדיה שכחלק מתכנית ההגנה שלה עליהם מפני חשיפת יתר (שמחיר המניה שלה היה בלתי יציב בעליל) יחולו כמה שינוים בנהלי החזקת המניות שלהם. העובדים לא יורשו להחזיק בתכנית הפנסיה שלהם יותר מ-20% מניות Dell, ושבתאריך כלשהו ב-2012 היא גם אשכרה תאלץ אותם למכור את המניות, אם יש כאלה שהן יותר מ-20% מכלל תכנית הפנסיה.

על פניו, מהלך חיובי. Dell היתה בתקופה של טלטלה, וההנהלה לא רצתה שהעובדים, מתוך נאמנות מוגזמת לחברה, יידפקו ויחזיקו מניות שהיא ידעה שהמצב שלהן לא טוב. ב-19 באוקטובר, הודיעה החברה שהיא מוכרת את כל המניות האלה. המכירה בוצעה בשער של כ-9.55 דולרים.

מייקל דל מחייך, העובדים בוכים צילום: בלומברג

יש רק בעיה אחת: ב-19 באוקטובר, ההנהלה כבר היתה ידעה חודשיים שמייקל דל רוצה להפוך את החברה לפרטית. המחיר שבה קונה Dell את המניות של עצמה הוא באזור ה-12-13 דולר למניה. כלומר, עובד שנאלץ להיפטר מ-1,000 מניות "אקסטרה", איבד כ-4,000 דולר.

ההנהלה ידעה על המהלך המתוכנן, העובדים לא. אף על פי כן, היא המשיכה את המהלך שבו היא אילצה את העובדים להיפטר מן המניות - למרות שההנהלה היתה צריכה לדעת שהמחיר של המניות האלה יעלה. נו, אבל אלה רק עובדים. אז מה אם הם הפסידו כמה זלוטס? העיקר שמצבם של ההנהלה והבוס עדיין שפיר. תביעה יצוגית תוגש בתוך 3..2..1..

היה פס רחב ואיננו עוד

לאיחוד האירופי היתה תכנית שאפתנית להקפיץ את כל האוכלוסיה שלו - בדגש על תושבי האזורים הכפריים - לפס רחב במהירות 30 מגה-ביט לשניה עד 2020. כן, באיחוד האירופי חושבים גם שמונה קדימה. לרוע המזל, יש איזה משהו שולי שנקרא משבר כלכלי גלובלי.

האיחוד הקציב לתכנית הפס הרחב שלו שבעה מיליארד יורו. אבל אז הגיע הצורך לאזן את התקציב - ולאחר שיחות ארוכות, קוצץ רוב מוחלט של התקציב הדיגיטלי כחלק מקיצוץ כולל של 34 מיליארד יורו.

אין תקציב? הפס הרחב יגיע בכל זאת, דורש האיחוד האירופי צילום: shutterstock

הנציבה לעניינים דיגיטליים, נילי קרויס, לא אמרה נואש; בחוזר שהוציאה היא הבהירה שאמנם, אבדן התקציב מעצבן ובעייתי, אבל המדינות יצטרכו לעשות את חלקן. היא הזכירה שהן התחייבו לעמוד בתנאים נוקשים של שדרוג הפס הרחב באירופה - ושהן מחויבות לעשות את שלהן במקום שבו כוחות השוק לא מסוגלים. כן, כן - באירופה סבורים שאותה יד נעלמה מפורסמת אינה כל-יכולה כפי שנהוג לחשוב - ושתפקידה של הממשלה הוא לשרת את האזרח. מזעזע, אני יודע. אל תספרו לממשלת ישראל, מישהו שם עוד יקבל התקף לב.

גוגל, תפתחי את הארנק

ענקית האינטרנט הסכימה לאחרונה לשלם למו"לים הצרפתים 60 מיליון יורו כדי שיעזבו אותה בשקט ויפסיקו לאיים עליה עם מס קישורים. לפני זה היא הגיעה לאיזו עסקה אפלה עם המו"לים הבלגים - והיא מנהלת כעת מאבק נגד המו"לים הגרמנים. הנכונות של גוגל להיכנע (ועוד בפני צרפת) מעוררת את התיאבון של כל השאר.

ראש מועצת המו"לים האירופיים, אחד פרנסיסקו פינטו בלסמאו, הודיע שמאחר וגוגל כבר שילמה לצרפתים, היא צריכה להיות הוגנת ולשלם לכולם. הוא ציין ש-90% מההכנסות שלה מגיעות מפרסומות, ושבהרבה מאוד מקרים מדובר בפרסומות שהיא מציגה לצד תוכן של עיתונים - כלומר, שהיא עושה כסף על הצגת תכנים שאינם בבעלותה.

נתת לצרפת? עכשיו תני לכולם איור: רחלי שלו פלאוט

המו"לים, מטבע הדברים, רוצים נתחים מזה - במיוחד לאור העובדה שחיפוש אחרי ידיעה בגוגל חוסך מהמשתמש את הצורך להיכנס לעיתון ולחפש שם, מה שעשוי היה להעביר כמה יורו של פרסום לעיתון, לא לגוגל.

גוגל לא מסרה תגובה, אבל לא ברור איך היא תצליח להתחמק מההגיון שאם היא משלמת לכמה מו"לים באירופה ומקבלת על עצמה את העקרון, היא צריכה לשלם לכולם. כנראה שהיא תנסה להתיש אותם בבתי המשפט, המקום שאליו הולך הצדק כדי למות.

קצרצרים

1. הנהלת טוויטר נמצאת במצב רוח משועשע: החל מהשבוע יוכלו הצייצנים לבחור בשפת הלולקט (Lolcat) כברירת מחדל. אם תגדירו את השפה הזו כשפת החשבון שלכם, היא תשנה את העיצוב של עמוד הטוויטר שלכם בדרכים משעשעות וחמודות לרגע שיהפכו למייגעות ומעצבנות ביותר תוך שעתיים. לידיעתכם/טיפולכם.

הכינו את כפתור ה-Unfollow צילום: cc by Ombra

2. חדשות רעות לאפל בפרשת קנוניית הספרים: המו"ל האחרון שעמד לצידה, מק'מילן, נכנע ויגיע להסכם עם משרד המשפטים כדי להימנע מתביעה; אפל עומדת כעת לבדה מול בית המשפט. כזכור, הפרשה התחילה כשסטיב ג'ובס שכנע את המו"לים לשנות את צורת העבודה שלהם ולעבור לשיטת הסוכנות, כדי לפגוע באמזון מצד אחד ולהעלות את מחירי הספרים הדיגיטליים לכולם מצד שני. קוראים לזה קשר נגד הציבור - וג'ובס היה זחוח דיו כדי להודות בכך באוטוביוגרפיה שלו. יש לקוות שבית המשפט, בבואו להעניש את אפל, יזכור שיש לה הרבה מאוד כסף ושהיא מעורבת עד צוואר בעוד קנוניות נגד הציבור.

3. הדיקטטורה הגדולה ביותר במזרח אירופה, רוסיה הפוטיניסטית, התחילה לפני כמה חודשים לסנן את הרשת באמתלה של מלחמה בפורנו. עתה הסתבר שבין האתרים ה"פורנוגרפיים" שנחסמו נמצא שירות בלוגים ענק ובו גולשים רבים בעלי גישה לא מפרגנת כלפי אבי האומה וקולונל הק.ג.ב. לשעבר. בקרוב בישראל? בואו נקווה שלעולם לא.

4. מנוע החיפוש בינג ורשת פוקס ישתפו פעולה לקראת מה שהם מקווים שיהיה הסקר הגדול בהיסטוריה של המין האנושי. הם מתכוונים לדגום מספרים חסרי תקדים במהלך נאום מצב האומה הקרוב של הנשיא אובמה. המטרה היא לספק מידע בזמן אמת על מה שחושבים הגולשים על הנאום. כי אין ספק שבלי המספרים האלה חיינו לא יהיו חיים - ושקריאה וניתוח שקול של נתוני דעת קהל הם כל כך המאה ה-18. בפעם הבאה שתתהו איך קרה שהחיים הציבוריים הפכו לסוג של תוכנית ריאלטי, הנה אחד מציוני הדרך.

5. באיחור אופנתי, הורה בית משפט במצרים על חסימת יוטיוב ל-30 יום בגלל הסרטון המזעזע ההוא על מוחמד, Innocence of Muslims. בספטמבר האחרון פרצו מהומות כבדות במצרים בעקבות הסרט - ואחר כך הן התפשטו לעולם כולו. למצרים, כמו לרוב המדינות במזרח התיכון (כן, גם לאומת הסטארט-אפ הדמוקרטית) יש חוקים נגד פגיעה ברגשות דת. אין חוקים כנגד פגיעה ברגשות חילוניים, כי כנראה שהם פחות רגישים. גוגל מסרה בתגובה שהיא לא קיבלה שום צו מאף אחד. ההיסטוריה של אכיפת החוק במצרים היא, איך לומר, אגבית משהו - כך שהחסימה ואכיפתה לא בהכרח יתבצעו.