סין פיצחה את סקייפ ומנטרת אותה, מיקרוסופט מביטה מן הצד

נו, זו רק פריצה קטנה

לפני שלוש שנים, כשחשפה גוגל ברעש גדול את העובדה שהדיקטטורה הסינית פרצה לג'ימייל והודיעה על עזיבת השוק הסיני, נשמעו גינויים מכל עבר להתנהלותה של הדיקטטורה המגושמת. היה רק צליל צורם אחד: סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, גינה דווקא את ההתנהלות של גוגל. יכול להיות שזה היה רעד עצבי מצד באלמר, שגוגל ידועה בכך שהיא מביאה לו את הסעיף, ויכול להיות שבאלמר פשוט התחנף לממשלת סין. אחרי הכל, שוק של מיליארד ומשהו איש יכול להביא לא מעט הכנסות ברישיונות ווינדוס ואופיס ולעצבן את ממשלת סין זה אף פעם לא רעיון טוב. אין לה חוש הומור או חוש משחק הוגן.

סטיב באלמר מנכ"ל מיקרוסופט וטוני בייטס, מנכ"ל סקייפ צילום: בלומברג

עכשיו נחשפת העובדה שהדיקטטורה פיצחה את ההצפנות של סקייפ, ספציפית של חברת Skype-TOM שפועלת בסין, וחוקר מצא שהיא מנטרת מדי יום את השימוש בכלי הווידאו צ'ט הפופולרי. הוא גם הצליח למצוא את המונחים שסין מצנזרת: מעניין במיוחד לציין שסין עוקבת במיוחד אחרי החיפושים "Human Rights Watch", "עיתונאים ללא גבולות", ואחרי הפגנות מתארגנות, כי אלה בדיוק הדברים שמביאים גם לממשלה אחת במזרח הים התיכון את הסעיף.

ניתן היה לצפות שמיקרוסופט תצא בגינוי חריף לפריצה של השירות שלה ולמעקב אחרי המשתמשים: החברה היא אחת המייסדות של ה-Global Network Initiative, ארגון שמתיימר להגן על הפרטיות של המשתמשים. אבל כפתור ופרח, זה לא קרה. כנראה שהגנה על פרטיות משתמשים, מבחינת מיקרוסופט, היא משהו של מדינות המערב בלבד, לא משהו ששווה להסתכן עבורו בעימות עם ממשלה לא סימפטית כמו זו של סין.

לא, אתם לא רוצים להתלונן על ענייני פורנו

הפרלמנט האירופי הודיע באדישות מסוימת בשבוע שעבר שהוא מתכוון לחוקק חוקים חדשים שיגבילו חשיפת תוכן מיני ואף הוגשה הצעת חוק ראשונית בנושא. לתושבי האיחוד האירופי אין שום דבר נגד מיגור סחר בנשים אולם רבים מהם חששו שהצעת החוק תגזול מהם את הגישה לפורנו מקומי. הם מיהרו להגיב בזעם ולהציף את תיבות המייל של המחוקקים שלהם במכתבי מחאה, יש להניח שלא כולם נשאו אופי מנומס.

הפרלמנט האירופי צילום: אי פי אי

ואז זה הפסיק, בבת אחת. חבר פרלמנט מסיעת הפיראטים, כריסטיאן אנגסטרום, שם לב שהוא קיבל 350 מיילים עד הצהרים - מה שהוא כינה מעורבות פוליטית ראויה לשבח מצד המצביעים האירופיים - כשלפתע זרם המיילים נעלם. אנגסטרום ערך כמה בדיקות מהירות, ולטענתו הוא מצא את הסיבה לכך: מחלקת ה-IT של הפרלמנט חסמה מיילים שמכילים תלונות בנושא הפורנו ומיועדים אל המחוקקים - לבקשתם של האחרונים.

אנגרסטרום מתכוון לעשות הרבה רעש ובין השאר לפנות בדרישות לנשיא הפרלמנט. עצה למחוקקים האירופיים: אם אתם לא רוצים לשמוע מהבוחרים שלכם, עשו את הדבר המתבקש ועברו לעבוד במישרין אצל התאגידים.

הצעירים והזוממים

המיתוס המקובל על יצירת סטארט-אפים מצליחים הוא שלכמה צעירים היה רעיון מבריק ששינה את העולם, אז הם הלכו וביצעו אותו. החלק שלא מוזכר בדרך כלל הוא זה של התככים והמזימות. הוא לא כל כך פוטוגני.

אבל מסתבר שבעולם ההייטק המודרני, כדאי להצטייד בנעליים גבוהות, כי עם כזו כמות של נחשים גם סנט פטריק זצ"ל היה מתקשה להתמודד. כולם שמעו כבר על פייסבוק ועל העובדה שהמייסדים שלה השקיעו במעשי הונאה לא פחות זמן מבכתיבת קוד; עכשיו מגיע תורה של סנאפצ'ט.

האמת, זה קורה מוקדם יחסית. הסטארט-אפ המפוקפק הזה, שמאפשר שליחת הודעה שמשמידה את עצמה תוך כמה שניות, שווה בפנטזיות של מגייסי הכספים שלו, כ-70 מיליון דולר.

לסנאפצ'ט, על פי האגדה המקובלת (כן, יש כבר אגדה; לעמק הסיליקון יש נטיה לבצע מיתולוגיזציה של עצמו תוך כדי תנועה) יש שני מייסדים, אוון שפיגל ובובי מרפי. עכשיו הגיעה אליהם תביעה מכיוונו של רג'י בראון, שלטענתו היה הצלע השלישית וחבר טוב של השניים. בראון טוען שהשתתף בכתיבת הקוד של האפליקציה להעלמת תמונות - קוד שלימים, לטענתו, יהפוך לסנאפצ'ט.

מקורות המקורבים לשני המייסדים אומרים שלא דובים ולא יער, כלומר כן, הרעיון שייך לבראון, אבל הוא לא תרם באופן משמעותי לעבודה על האפליקציה. פעם השלושה היו חברים טובים. אין כמו שמועות על 70 מיליון דולר כדי לסיים את זה בחדות.

לפעמים המחוקקים זוכרים מי שם אותם על הכיסא

כרעם ביום בהיר, התגלה פרלמנט נבחר שאשכרה עשה את עבודתו: בית המחוקקים של ג'ורג'יה - מדינה שלא במקרה ירד השטן לבקר דווקא בה - דחה בסוף השבוע הצעת חוק בזיונית מהמקובל, שהיתה אוסרת על ערים לבנות למען התושבים שלהן רשתות WiFi.

תקציר: חברות הרשת בארה"ב ממש לא מתלהבות מהרעיון שהן תצטרכנה להשקיע משאבים ביצירת פס רחב בעיירות נידחות וכפרים שאף אחד לא שמע עליהם, אז הן פשוט לא עושות את זה. התוצאה היא מה שקפיטליסטים נוהגים לקרוא לו "כשל שוק", כלומר המצב הדי שגרתי שבו לא שווה לסוחר להשקיע בלקוחות מסוימים, אז הוא לא, והם נשארים בלי הסחורה.

מי יספק WiFi לאזורים נידחים? איור: ערן מנדל

כדי למלא את החסר, כי גם לתושבי עיירות נידחות צריכים שיהיה להם סיכוי להתחרות ביושבי הערים הגדולות, החלו כמה עיריות לבנות בעצמן רשתות כאלה. כאן נזעקו חברות הרשת: הן טענו שמדובר בתחרות לא הוגנת. כלומר, מי שלא בנה את הרשתות התעקש שאף אחד אחר לא יוכל לבנות אותן.

חבר בית המחוקקים מן המפלגה הרפובליקנית מיהר להעלות הצעת חוק שתאסור על עיריות לעשות את זה, כלומר הקפיטליזם הגיע כאן לאבסורד מוחלט: נאסר על הממשלה לספק שירות שהאזרחים שלה רוצים, גם כאשר השוק הפרטי לא רוצה לספק אותו, כדי שלא להתחרות בחברות על מוצר שהן בכלל לא מספקות.

הצעת החוק נפלה בשל שילוב בין הדמוקרטים בבית המחוקקים ובין הנציגים הרפובליקניים מהמחוזות הכפריים, שידעו שיהיה להם קשה מאוד למכור את זה למצביעים שלהם בבוא עת הבחירות.

קצרצרים

1. אפל נתבעת בארה"ב בגין הפרת פרטיות. במסגרת המשפט, דרשו התובעים לקבל גישה למסמכים פנימיים של החברה. בית המשפט נעמד לימין התובעים והשופט טען כי אינו סומך על אפל שתוצא את הצו לפועל. לפיכך, נדרשה החברה להציג את הנהלים הספציפיים לפיהם יאותרו המסמכים. אפל ערערה, אולם לרוע מזלה, השופטת שדנה בערעור היא לוסי קו, שאפל כבר יצאה לה מכל החורים - והיא בעטה את הערעור מכל המדרגות. לבית המשפט יש סיבה לעצבים: אפל הודיעה שמתוך 100,000 מסמכים שהתבקשה למסור, היא מצאה רק 3,000. בין השאר, החברה מנסה להסתיר את הנהלים שעל פיהם היא מאשרת אפליקציות. יהיה מעניין.

בית המשפט לא מאמין לפרקליטי החברה. אפל צילום: בלומברג

2. בגוגל יכולים לנשום לרווחה: הסיוט הארוך של פרשת הריגול בסטריט וויו מתקרב אל קיצו, בעוד ניצחון מהדהד למשחטת הפרטיות. החברה תזרוק בקרוב כמה בוטנים ל-30 תובעים כלליים של מדינות בארה"ב, קרי שבעה מיליון דולר כפיצוי על כל הפרשה. למי ששכח, אזכיר כי ניידות צילום הרחובות של גוגל שוטטו ב-33 מדינות בעולם ואספו תעבורת רשת מרשתות WiFi פתוחות. ואחר כך שיקרה על כל העסק במשך שלוש שנים, כשבין השאר היא נקנסת על כך שהיא לא מצליחה למצוא מייל שהיה כנראה מרשיע במיוחד. גוגל לא מצליחה למצוא מייל - סביר, הא? ועדיין, הקנס הוא מגוחך. בשביל שבעה מיליון, גם החתול של לארי פייג' לא טורח לצאת מהמיטה בבוקר. אם אני הייתי גוגל, המסקנה שלי מכל הסיפור היתה ששווה לעבור על החוק בשביל להשיג מידע פרטי.

3. בית משפט לערעורים בארה"ב צמצם משמעותית את היכולת של סוכנים פדרליים משועממים לעיין במחשבים האישיים שלכם במעברי גבול. הוא קבע שאין שום צורך בעילה כלשהי לחטט לך במחשב. גם אם הצפנת את המחשב, אז הממשלה צריכה עילה סבירה לביצוע החיפוש. זה לא מספיק, אבל זה הרבה יותר טוב ממה שהיה עד עכשיו.

4. ואם לגוגל לא היו מספיק צרות, אז ענקית הפרסום הסתבכה עם חובבי בעלי חיים כמו שלא הסתבכה מאז שרכב הריגול המשוטט שלה דרס במבי. מסתבר שהיא מתירה הצגת פרסומות למוצרי שנהב. אלה, כידוע, מגיעים מחטי הפילים, והדרך המקובלת להסיר אותם היא להרוג את הפיל. 30,000 פילים נטבחים מדי שנה בשביל מוצרי שנהב למיניהםף על אף שהציד אסור בחוק. גוגל אומרת שהיא אוסרת על פרסומות למוצרים מחיות מוגנות. ועדיין, יש אלפי פרסומות שנהב, בעיקר ביפן. התוצאה: עוד כאב ראש למחלקת היח"צ של גוגל, ושעות נוספות במחלקה המשפטית שלה.