איל ליפשיץ: "2013 תהיה טובה יותר לאקזיטים"
ליפשיץ, ממייסדי חממת אינסנטיב, מסביר למה הפכו החממות לכר הגידול המרכזי עבור חברות הביומד הישראליות
שמונה מתוך 20 החברות המובילות בפרויקט זה יצאו מהחממות הטכנולוגיות המופעלות על ידי משרד המדען הראשי וגופי ניהול פרטיים. זהו שיעור גבוה לאין ערוך בהשוואה, למשל, לחברות הייטק בתחום האינטרנט שפועלות בחממות.
בראש טבלת החממות מופיעה אינסנטיב, החממה מאריאל המופעלת על ידי פרגרין, אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות שמתמחה בהשקעות בחברות ביומד צעירות. איל ליפשיץ, אחד השותפים בקרן פרגרין וחממת אינסנטיב, היה שם מההתחלה. פרגרין היתה אחת הקרנות הראשונות שקפצו על ההפרטה של החממות ב־2002 ורכשה את הזכויות לנהל את חממת אינסנטיב. בשנה שעברה, לראשונה זה תשע שנים, חשפה את נתוניה: חברותיה הבוגרות גייסו עד מרץ אשתקד 656 מיליון שקל, וסך המכירות עד 2011 עמד על 250 מיליון שקל.
איל ליפשיץ. "כיום סביב כל חממה יש כמה משקיעים בעלי כיסים עמוקים" לדברי ליפשיץ, המשמש כיו"ר איגוד משקיעי הסיד, העובדה שהחממות יצרו מחצית מהחברות המובילות בתחום מדעי החיים בארץ, היא סימן להצלחת הפרטת החממות. "החממות הפכו לגוף הכמעט יחיד שמוציא חברות מדעי חיים", הוא אומר, "75 עד 90 חברות שמוקמות בחממות בשנה - כמחצית מהן מהתחום. המגמה היא אנטי־תזה למשקיעים שמדירים את רגליהם מסטארט־אפים בתחום".
"פתאום אנחנו גדלים עם חברות"
ליפשיץ טוען כי המינוף הממשלתי, בדרך כלל בשיעור של 85% מסך ההשקעה, הוא שמביא את המשקיעים לחממות. "כשהקמנו את וולטק קרדיו, היינו צריכים לגייס 800 אלף דולר כדי להוציא אותה לדרך. אם הייתי בא לוועדת ההשקעות בקרן שלי ומבקש סכום כזה לחברה צעירה בסיכון גבוה ועם קונספט לא בשל לגמרי, סביר להניח שהייתי מתקשה לקבלו. אבל אם אני מציע להשקיע רק 150–200 אלף דולר, כשאת השאר משלים המדען הראשי, התמריץ להשקעה גבוה יותר".
בשנה האחרונה ערכו המדען הראשי והאוצר מכרז לחמש חממות ושינוי מבנה הניהול בחממה. זה יצר תמרוץ להשקעה?
"העובדה שנכנסו משקיעים כמו קרן טרה והאצ'יסון לגופי הניהול חשובה. עד הגל האחרון רק שלוש קרנות החזיקו חממות. כיום סביב כל חממה יש צירוף משקיעים בעלי כיסים עמוקים. כך גופים שונים מכירים את החברות, דבר שמגדיל את הסיכוי שיתמכו בהן לאחר עזיבת החממה".
לדברי ליפשיץ, היעלמות קרנות הון סיכון משלבי הסיד הביאה למצב שבו קרן כמו פרגרין, שמשקיעה משלב הפרה־סיד, ממשיכה להחזיק אותה בשלבים מאוחרים יותר. "אם פעם התרגלנו להקים חברות צעירות ולהעביר במהירות את המושכות לקרנות הגדולות, כיום זה לא קיים. אתה יושב בחברה בכל שלבי הגדילה שלה".
"לחברות מהחממות קל יותר לגייס הון"
עד כמה קל לחברה בוגרת חממה לגייס כיום הון לאחר תום תקופת השנתיים בחממה?
"זה אתגר שעדיין משמעותי לרוב החברות, אבל הוא טוב יותר מבעבר כיוון שיש כיום יותר גופים שמזהים את נקודת סיום החממה כנקודת כניסה משמעותית להשקעה. גורם משמעותי נוסף הנו תוכנית שהכניס המדען הראשי לאחרונה, ולפיה חברה יכלה לקבל תקציב מדען גם לצורכי שיווק, ניהול ניסויים רפואיים ולא רק לצורכי מו"פ כפי שהיה עד כה".
אתה אופטימי לגבי החממות?
העובדה שלא עבר תקציב מדינה שמה אותנו במצב שלא היינו בו מעולם. אנחנו פועלים על כ־30% מהתקציב שאושר ל־2012. למרות זאת, אין ספק שמבחינת אקזיטים תהיה 2013 טובה יותר מהשנים שלפניה, אחרי הכל מדובר בפורטפוליו חברות שהבשיל. הרבה תלוי בתקציב המדען, ואם נסלק את המכשול הזה, אהיה אופטימי כפי שלא הייתי שנים לגבי מצב התעשייה כאן".
