משרד התקשורת בוחן מודל חדש ליישום השוק הסיטונאי

משרד התקשורת משנה כיוון בנושא תמחור השוק הסיטונאי. ל"כלכליסט" נודע כי במשרד התקשורת בוחנים מודל כלכלי חדש שיאפשר לסלקום ופרטנר לחכור את התשתית של בזק ו־HOT באופן שיהיה רווחי יותר עבורן ויאפשר להן גמישות רבה יותר. בכך, מקווה שר התקשורת גלעד ארדן, תצא לפועל רפורמת השוק הסיטונאי ויוזלו שירותי התקשורת הקווית ובהדרגה גם חבילות הטלוויזיה לאזרחים.

על פי המודל הקודם הוסכם כי החברות חסרות התשתית (סלקום ופרטנר) יקנו חבילה וימכרו אותה כמו שהיא ללקוח במחיר יותר גבוה. במודל החדש החברות יוכלו לקנות רוחב פס ולחלק אותו לחבילות שאותן הם ימכרו ללקוח.

השר ארדן. יכפה על HOT ליישם את הרפורמה? צילום: טל שחר

שר התקשורת הקודם משה כחלון אימץ כבר במאי אשתקד את מודל השוק הסיטונאי שלפיו בזק ו־HOT יחויבו למכור את התשתית הקווית שלהן לחברות חסרות תשתית. זאת במטרה להגביר את התחרות על ידי יצירת ארבע קבוצות תקשורת: בזק, HOT, פרטנר וסלקום, שימכרו לצרכן את כל השירותים - טלוויזיה, טלפון קווי, אינטרנט וסלולרי.

אולם הרפורמה המיועדת נתקעה כיוון שפרטנר וסלקום לא הצליחו להגיע להבנות עם בזק על המחיר שישלמו עבור חכירת התשתית, בעוד HOT בחרה שלא לשתף פעולה עם משרד התקשורת. על פי המודל שנקבע, אם הצדדים לא יגיעו להסכמה המשרד מחויב לקבוע בעצמו את המחיר עבור השימוש בתשתיות. בימים אלו נערכים במשרד דיונים אינטנסיביים בנושא זה, המתבססים על עבודת המחקר שביצעה חברת הייעוץ הבינלאומית פרונטיר שניתחה את מבנה העלויות של HOT ובזק.

במשרד התקשורת התכוונו בתחילה לקבוע מחיר סיטונאי מחייב עבור כל מוצר ש־HOT ובזק משווקות, שיגלם הנחה מהמחיר שבו המוצר נמכר ללקוח הסופי. כך, משרד התקשורת היה קובע מחיר עבור חבילה של 10 או 100 מגה־ביט שסלקום ופרטנר ישלמו ל־HOT ובזק ואחר כך, ימכרו ללקוח הסופי.

הבעיה העיקרית במודל זה היתה שהוא לא הותיר לסלקום ופרטנר כמעט רווחים, ולכן העמיד בסכנה את יישום הרפורמה כולה והגברת התחרותיות. כתוצאה מכך בוחן משרד התקשורת מודל חדש שלפיו המחיר שייקבע הוא עבור רוחב פס כולל שסלקום ופרטנר יקנו ולא עבור מוצר ספציפי.

למודל החדש שמוביל אגף כלכלה במשרד התקשורת יתרונות רבים עבור סלקום ופרטנר, ומאפשר להן לדוגמה להציע מדרגות צריכה חדשות ללקוחות הסופיים, כמו לדוגמה למכור חבילה של 3 מגה־ביט שלא קיימת היום. המודל החדש יאפשר לחברות שיחכירו את התשתית של בזק ו־HOT להגדיל את הרווחיות מלקוחות אינטרנט שקונים מהירות גבוהה אך צורכים בפועל קצב אטי יותר. כל אלו אפשרויות שלא היו פתוחות במודל הקודם.

סטלה הנדלר מנכ"לית בזק. התחרות מתחילה צילום: עמית מגל

שר התקשורת החדש גלעד ארדן נחוש להגביר את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית ובעולם התקשורת הקווית, ולצורך כך הוא מנסה לקדם את יישום השוק הסיטונאי. חוק ההסדרים, שאושר על ידי הממשלה בשבוע שעבר, עיגן את סמכויות השר לצורך כך.

בזק נוטה לשתף פעולה עם רעיון השוק הסיטונאי כיוון שיישומו מבטיח לה סוכרייה גדולה מאוד. לאחר יישום הרפורמה, משרד התקשורת אמור להסיר בהדרגה את ההפרדות המבניות בין בזק לבין החברות הבנות שלה - בזק בינלאומי, פלאפון ובהמשך גם yes. כיום מתנהלות בזק והחברות הבנות בצורה נפרדת לחלוטין ואיחוד הפעילות שלהן יאפשר לצמצם בצורה משמעותית את העלויות בקבוצה, בין השאר על ידי ביטול מחלקות חופפות.

כמו כן הסרת ההפרדה המבנית תאפשר לבזק סוף סוף למכור חבילות משולבות של טלוויזיה, אינטרנט וטלפוניה קווית, שכיום רק HOT יכולה להציע. משרד התקשורת גם הציב איום בפני בזק כי אם רפורמת השוק הסיטונאי לא תצא אל הפועל, הוא יפרק אותה לשתי חברות - חברת תשתית וחברת שירותים. למרות זאת, המגעים בין מנכ"ל סלקום ופרטנר למנכ"ל בזק הקודם אבי גבאי בנוגע ליישום השוק הסיטונאי נקלעו למבוי סתום בכל הנוגע למחיר עבור השימוש בתשתית.

בניגוד לבזק, HOT הצהירה מהתחלה כי היא לא מתכוונת לשתף פעולה עם השוק הסיטונאי. בחברה טוענים כי אין תקדים בעולם לכך שחברת כבלים חויבה למכור את שירותי התשתית והנגישות שלה לרשת למפעילים מתחרים.

עם פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של 2013 בשבוע שעבר, הודיע מנכ"ל ויו"ר HOT הרצל עוזר כי "החברה האטה את היקף השקעותיה עד להתבהרות האופק הרגולטורי". ב־HOT הסבירו כי הכוונה היא להאטה בשדרוג התשתית הקווית של החברה, וטענו כי אין טעם להמשיך בשדרוג זה כשמשרד התקשורת עשוי לכפות על החברה בכל יום להחכיר את התשתית לחברות אחרות.

ארדן יצטרך בסופו של דבר להחליט האם לכפות על HOT את יישום השוק הסיטונאי או להסתפק בכך שהתוכנית תיושם על התשתית של בזק.