דו"ח טכנולוגי
כוחו של אחד: ההאקר שלא מחכה לאובמה
האקר אמריקאי בשם אוליבר טאקט חשף נקודות תורפה במערכות המחשב של אסד, במסגרת מלחמה פרטית שהוא מנהל נגד סוריה, אנשי הון סיכון בארה"ב דרשו מיזמות לצאת איתם כי שישקלו לממן להן פרויקטים ואפל מרמה את משתמשי האייפון כדי שתוכל לרגל אחריהם
לא מחכה לנשיא
ההתקפה על סוריה עוד לא התחילה - ובקצב הזה יתכן שכלל לא תצא לפועל; אובמה צריך לבקש את אישור הקונגרס בעוד שרוב הציבור האמריקאי מתנגד לתקיפה. מבחינה דמוקרטית, זה דווקא טוב: מנהיג שפועל בניגוד לרצון עמו נקרא "עריץ" (תזכורת, עבור ממשלת ישראל). אבל אמריקאי אחד החליט לפעול בעצמו בכל זאת: הוא קורא לעצמו אוליבר טאקט - ומנהל מלחמה פרטית ברשת מול משטרו של הקצב מדמשק.
טאקט הצליח, לטענתו, לפרוץ לשרתים בסוריה ולשלוף משם מסמכים סודיים. המידע, שהועבר לרשויות בארה"ב, מציג תמונת מצב של מערכי הגנות הסייבר הסוריות - שלפיה הם חלשים מאוד. יש להניח שבזמן שקרבות רחוב מגיעים ללב דמשק ומכוניות תופת מתפוצצות ברובע הדאחיה של בעלי הברית בלבנון, לאסד יש עניינים בוערים יותר מאשר הגנה על השרתים שלו. אם הרשת הסורית כולה תקרוס, אסד ישרוד. אם כמה רחובות יפלו לידי המורדים, זה יהיה סיפור אחר לגמרי.
טאקט השתלט, בקלות יחסית, על הדומיין syrgov.sy, זה של ממשלת סוריה, והפנה אותם לעבר אתר שמרני אמריקאי, דראג' רפורט, כמו גם לעבר האתר של ממשלת ישראל. כלומר, כשמישהו ניסה לגלוש לאתר הממשלתי הסורי, הוא מצא את עצמו בוהה בדגל ישראל. "זה כמו סטירה בפרצוף", אמר טאקט. את שרת המייל של הממשלה הסורית הוא הפנה לשרת המייל של חיל הים הסיני, כתזכורת שקטה למי שמחזיק את המשטר בחיים.
טאקט לא מנסה לתאר את עצמו כגיבור. הוא אומר שהוא יודע שמה שהוא עושה הוא קטן ולא חשוב בהשוואה למה שקורה בשטח בסוריה. ובכל זאת, לדבריו, "זו התרומה הקטנה שלי למאבקם של המורדים לשחרור ארצם".
עשו כדבריהם, לא כמעשיהם
במילים הקצרות האלה פטר רב יהודי רדיקלי, אחד ישו מנצרת, את הממסד הרבני כולו: מה שהם אומרים נכון, אבל הם עצמם מושחתים מכדי לעשות את מה שהם דורשים מאחרים. המילים האלה רודפות כיום את ממשל אובמה.
הממשל יצא בקול תרועה, מספר פעמים בעבר (אחת הבולטות שבהן היתה אחרי ההתקפה של סין על גוגל) כנגד עצם הרעיון של מתקפת סייבר. הוא שמר על שתיקה רועמת בכל מה שקשור למתקפת הסייבר המוצלחת של כל הזמנים, התולעת סטוקסנט - ככל הנראה, משום שהיא שרתה את מטרותיו (ולפי הערכות, גם פותחה בארה"ב).
הוושינגטון פוסט פרסם מסמכים חדשים שקיבל מאדוארד סנודן, לפיהם במהלך 2011, ביצע הממשל האמריקאי לא פחות מ-231 מתקפות סייבר. בכיר בממשל אמר לוושינגטון פוסט ש"ארה"ב נעה לקראת שימוש בכלים שאינם ניתנים לייחוס, שאי אפשר לקשור בקלות לתוקף, כדי לשכנע יריבים לשנות את התנהגותם ברמה האסטרטגית". פעולה צבאית בלתי ניתנת לייחוס? וואלה. כשמישהו אחר עושה את זה, בדרך כלל קוראים לזה טרור.
חבל שדווקא במקרים הקריטיים, בהם על כף המאזניים ניצבים חיי אדם ולא אינטרסים פוליטיים, נמנעת ממשלת ארה"ב מלהתערב בצורה חשאית או גלויה. השמדת העם שנערכה ברואנדה ב-1994, למשל, יכלה להימנע לו היתה ארה"ב חוסמת את תחנות הרדיו שבהן השתמש השלטון כדי להעביר הנחיות לפלוגות הרצח. מאות אלפי אנשים היו ניצלים בלחיצת כפתור.
הדרת נשים, מהצד השני של הגבעה
לפני כשבוע, כתב וואליוואג על התירוץ של "אי התאמה תרבותית", בו משתמשות חברות הייטק כדי להרחיק נשים ממשרות בעמק הסיל-קון. המנהג הזה נתפס כשיטה לשמירה על אקסקלוסיביות גברית בתחום חברות ההייטק.
מאז הצטברו בוואליוואג תגובות של נשים שחשו את ההתנהלות הזו על בשרן. כולן מדברות על הדרה, על דחיקה לאחור, לעתים על שנאת נשים - מיזוגניה - ועל הצורך לעבוד הרבה יותר קשה מגברים. אחת המגיבות סיפרה שנאלצה לעבוד קשה כדי להיות באחוז ה-95% בכיתה שלה, כולה מורכבת מגברים - ובכל פעם שגבר הטיל ספק בדבריה, כולם הניחו שהיא טועה. מגיבה אחרת סיפרה שהקימה כמה וכמה חברות סטארט-אפ - ושאנשי הון סיכון התייחסו אליה באופן מחריד. לדבריה, חלקם פשוט סירבו בתוקף לדבר איתה, אחרים דרשו ממנה להביא גבר לפגישה "כדי שיהיה מי שמבין בטכנולוגיה", וחלק אפילו דרשו ממנה לצאת איתם כדי שישקלו לממן את הפרויקט שלה. במילים אחרות: לנהוג כזונה.
אחרת סיפרה איך גבר אמר לה "את אישה, את לא מסוגלת פיזית להבין מדע" בעוד אחרים בסביבתו חיבלו אקטיבית בעבודתן של נשים אחרות, רק כדי שיוכלו לטעון אחר כך ש"נשים לא מתאימות". אחרות דיברו על התעלמות שקטה מהרעיונות שלהם, ועל כך שנשים מקבלות רק תפקידים בסיסיים בעולם ההייטק - כך שתארים מתקדמים במדע המחשב הופכים לחסרון. ולמועדון הגברים הלבן הוותיק הזה, כמובן, נותנים את השם "מריטוקרטיה".
לרמות את המשתמש באמצעות עיצוב
כשמשתמשי אפל פקחו עיניהם היפות, הבינו שהחברה אוספת עליהם מידע עבור סוכנויות פרסום והודיעו לה שהם לא מרוצים מהעניין, אמרה החברה שהנושא בטיפול. תוך זמן קצר, מי שעבר דרך מבוך ההגדרות של האייפון מצא את עצמו מול אופציה שאמרה "פרסומות". כניסה אליה הציבה לו בחירה שאמרה "Limit Ad Tracking - OFF". במבט ראשון, נראה תקין: הפרסומות על OFF. אבל מבט שני מראה פה שלילה כפולה.
כלומר, כדי שאפל תפסיק לשתות את המידע של משתמש האייפון ולמכור אותו לגרועים שבבני האדם, הפרסומאים, המתג צריך היה להיות על On. ברירת המחדל, כמובן, היא Off. כלומר, העיצוב נועד מראשיתו להטעות את המשתמש. קשה להאמין שאפל, שמתהדרת בסוגיות עיצוב שונות, עשתה כאן טעות.
ואפל היא רק אחת משלל חברות ושירותים שמשתמשות בעיצוב כדי להטעות את המשתמש. המטרה בדרך כלל היא להעמיד בפני המשתמש אשליה של בחירה, כשהמטרה בפועל היא לאפשר לשירות להמשיך ללעוס ולירוק את המשתמש כאילו כלום לא קרה. שימו לב לאותיות הקטנות: ככה עובדים עליכם. וכולם עושים את זה.
קצרצרים
1. הבומרנג מתחיל לחזור: ממשלת הודו מודיעה לעובדיה ולפוליטיקאים שלה שלמען ביטחון המדינה אסור להם להשתמש בשירותי מייל שמקורם בארה"ב. היה שלום ג'ימייל, להתראות יאהו מייל, נעמת לנו מאוד הוטמייל (טוב, לא) - אבל כולכם מעבירים מידע ל-NSA והודו פשוט לא תסכים לכך. מעניין האם ממשלתה של מדינה ווסאלית מסוימת במזרח הים התיכון, שגם אחריה מרגלת ה-NSA, תעז להוציא הודעה דומה.
2. זוכרים את התקפת ההאקינג האחרונה של הצבא האלקטרוני הסורי על הניו יורק טיימס ועל טוויטר? גולשי האתרים נחשפו לתעמולה פרו-סורית ולתמונות בהן כיכב פרצופו העגמומי של אסד. שיטת ההתקפה שלהם מוכרת היטב לארצות הברית: היא תוכננה להיכלל בחוק המלחמה בפיראטיות SOPA, שהופל בתחילת השנה שעברה. ה-MPAA, התאחדות תעשיית הקולנוע במדינה דרשה לקבל את הזכות להפיל בעצמה כל אתר שבו זיהתה פעילות פיראטים. כשהאקר סורי עושה את זה, זה נקרא טרור; כשהוליווד רוצה לעשות את זה, קוראים לזה הגנה על זכויות יוצרים.
3. מישהו כותב בפייסבוק וטוען שהוא חאפז אל אסד ג'וניור. הלז הוא בנו של נשיא סוריה, ילד בן 11 ממשפחה מתוסבכת למדי. בהודעה האחרונה שכתב, מתרברב הזאטוט בכך שצבא ארה"ב מאיים לתקוף את המדינה לשווא ומזמין אותם לבוא לסוריה, שם יראו להם מאיפה משתין הטנק. הפרופיל מכיל סימנים בעייתים: חאפז טוען שהוא בוגר אוקספורד וששיחק כדורגל עבור ברצלונה - אבל מצד שני, חבר עם כל ילדי ונכדי המי ומי של הנהגת משטר הבעת'. יתכן שזיוף העובדות הזה מיועד להסתיר מפייסבוק את העובדה שמישהו שהוא בן פחות מ-13 משתמש בשירותים שלה.
4. ארה"ב מאבדת את מעמדה בתחום האפליקציות: ב-2011, 45% מהאפליקציות יוצרו בארה"ב, בעוד שכעת הנתון הזה עומד רק על 36%. מבזק לאנשים שהחיים שלהם מורכבים מבהיה בטבור של עמק הסילי-קון: בעולם יש 192 מדינות פרט לארה"ב. ככל שהחשיפה של האוכלוסיה העולמית לסמארטפונים תעלה כך שיעור האפליקציות שייוצרו מחוץ לארה"ב יעלה גם הוא. זה דבר חיובי, לא שלילי. לכו לקדם איזו רפורמת הגירה או משהו.
5. ולפינת הפשע המטומטם: גארי קוצ'רן עבד כמנהל התזונה המחוזי של בתי הספר במערב וירג'יניה ונזקק לכסף. הפתרון שלו היה לקחת את מחשב העבודה שלו ולמשכן אותו בחנות עבוט תמורת 250 דולר. מאוחר יותר, משכן גם טאבלט מסדרת גלקסי, גם הוא ב"אדיבות" בית הספר. כשהבינו במחוז שהמכשירים נעלמו, שאלו את קוצ'רן וזה פשוט התפטר מבלי להסביר. כשניקו את המגירה שלו, מצאו שם את הקבלות מחנות העבוט. את ההמשך אתם יכולים לתאר לבד.