"אין ארוחות חינם. אם משתמשים בהרבה דאטה צריך לשלם"
כך אמר וולפגנג היסריך, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של דויטשה טלקום בוועידת המובייל הגדולה; אסף עופר מפלאפון: "אנחנו מתכננים לגבות תשלום על LTE. יש בכך היגיון כי זה יספק תועלת רבה ללקוח ואנחנו משקיעים בכך הרבה כסף"
סמנכ"ל הפיתוח העסקי של דויטשה טלקום לא שונא את ווטסאפ, הוא אפילו התחיל להשתמש בה בשבועות האחרונים. עם זאת, וולפגנג היסריך סבור כי הלקוחות של חברות הסלולר חייבים להפנים ש"אין ארוחות צהרים חינם. אם משתמשים בהרבה דאטה, למשל, צריך לשלם עליו". אמר היסריך בפאנל "זכות הקיום של המפעל הסלולרי" בוועידת המובייל הגדולה של "כלכליסט" ומכון היצוא.
בפאנל שעסק בחזון העתידי של מפעילות הסלולר, הסכימו כל המשתתפים על כך שחברות הסלולר לא יכולות להילחם ביישומי OTT כמו ווטסאפ ומובייל וחייבות לחבור אליהן.
"אנחנו זקוקים לחברות ה-OTT לא פחות משהן צריכות אותנו", אמר אסף עופר, המשנה למנכ"ל פלאפון וסמנכ"ל השיווק. "הן זקוקות לתשתיות שלנו ואנחנו לטכנולגיה שהן מביאות. בתחום המשחקים, למשל, פלאפון פינתה את הדרך ל-OTT, ובתחומים אחרים אנחנו משתפים פעולה - הן מביאות את הטכנולוגיה, אנחנו מביאים את התשתיות, השיווק והשירות וזה עובד מצוין".
היסריך הוסיף כי לחברות כמו דויטשה טלקום, שהיא מפעילת הסלולר הגדולה באיחוד האירופי, עדיין יש כוח פיננסי גדול שיכול להקל על חברות OTT וחברות סטארט-אפ לחבור אליה. עם זאת, "למדנו להיות צנועים ביחס לחברות האלה כי הן צברו הרבה כוח. כולם רוצים להצליח ואנחנו רוצים לעזור להם לגדול. אז אם ההתאמה נכונה, אנחנו הרי לא נחבור לכל אחד, אז כולם יכולים להרוויח. הרבה פעמים אנחנו מסרבים, אבל בסך הכל העולם משתנה, לנו יש את יתרון האיכות, הגישה ללקוחות והיחסים עם הלקוחות".
עוד אמר היסריך כי דויטשה טלקום הקימה משרד בישראל שכל מטרתו היא למצוא את אותם שותפי OTT בכל השלבים ובכל התחומים שבהם חברות ישראליות פועלות. בישראל יש ידע בתחומים שלדויטשה טלקום חסר, ולכן היא עומדת להיעזר בסטארטאפים ישראליים כדי להגדיל הכנסות בתחומים שונים, הן באמצעות שיתופי פעולה והן באמצעות השקעות הון-סיכון.
אחד התחומים שדויטשה טלקום תתמקד הוא תחום הסייבר-סקיוריטי שבו לישראל יש יתרון ברור. יש להם פעילות אינטנסיבית בתחום בישראל, כולל מרכז פיתוח בבאר שבע.
האנס ון-אורטמרסן, הארכיטקט הראשי של חברת הטלפוניה ההולנדית KPN, סיפר כי החברה איבדה הכנסות רבות משיחות טלפון והודעות טקסט לטובת שירותי ה-OTT, שזוכים לפופולריות עצומה בהולנד. "לכן אנחנו מנסים לשתף איתן פעולה, למשל באמצעות אפליקציה שבאמצעותה משלמים את חשבון המובייל".
פיליפ בנקוביץ', מנהל טכנלוגיה ראשי בטלקום סרביה, סבור כי מנוע הצמיחה הבא לחברות הטלקום הגדול הוא החבילות ה"באנדל". לדבריו, "אם מישהו משתמש בארבעה שירותים שונים שלך - טלוויזיה, מובייל, טלפון ותשתית אינטרנט – יש לו סיכוי של של פחות מ-1% לעזוב את החברה. חשוב לבנות נכון את החבילות האלה וגם להתמקד בתוכן עצמו. כך למשל, רכשנו את הזכויות לליגת האלופות בכדורגל ואנחנו מציעים אותה כתוכן אקסקלוסיבי".
מלבד התמודדות עם איומי ה-OTT, כל החברות מבצעות השקעות נרחבות במעבר לרשתות דור רביעי בסלולר (LTE). היסריך מדויטשה טלקום ציין כי החברה השקיעה 10 מיליארד יורו בשלוש השנים האחרונות בתשתיות LTE במדינות כמו גרמניה, הונגריה ויוון. " אנחנו משקיעים באופן מאסיבי בתחום, בדו"חות שלנו אפשר לראות שעיקר ההשקעה שלנו היא בתשתיות".
גם KPN רכשה רישיונות LTE בפברואר השנה. אנחנו מכסים כיום 50% מהתשתית הזו בהולנד", אמר ון-אורטמרסן.
לעופר מפלאפון אין ספק שהחברה תוכל להרוויח כסף מ-LTE. "אנחנו מתכננים לגבות תשלום על LTE. יש בכך היגיון כי זה יספק תועלת רבה ללקוח ואנחנו משקיעים בכך הרבה כסף. יכולות LTE יאפשרו לנו להיות שחקנים חזקים יותר".