דו"ח טכנולוגי
החינוך האינטרנטי: 96% כישלון
מחקר מגלה שרק 4% מהתלמידים שעברו שיעורים ברשת במקום לשבת בכיתה הצליחו להשלים אותם ולא נכשלו, יזם אמריקאי מגיע לשיאים חדשים של ניתוק מסביבתו וקליפים בפייסבוק מתחילים לפעול עצמאית
הניאו ליברלים מאוהבים ברעיון של חינוך מקוון. מבחינתם, ברגע שמושיבים תלמיד מול קורס ברשת, הוא כבר ילמד ויצליח. עמק הסילי-קון, כמובן, מלא בניאו ליברלים; הם אלה שטוענים שאם רק יקבל עוד הנחות במסים, יוכל ההייטק לגאול את האנושות. גם שר האוצר שלנו, שבשעתו טען שחינוך באמצעות טאבלט יפתור את בעיות המערכת, שייך למקהלה הזו.
למה הם בעד חינוך מקוון? משלוש סיבות. קודם כל, זה יאפשר קיצוץ דרסטי במערכת החינוך, מה שיוריד את שיעור המסים הנמוך גם כך שהם משלמים. שנית, המהלך יאפשר לאנשים האלה לחזק את מעמדם כאוליגרכיה: חינוך יהפוך בפועל לפרטי. מי שלא יסתדר עם הקורסים המקוונים יצטרך השלמה, שתעלה כסף. כלומר, מי שיש לו יוכל מעתה להשיג תארים עוד יותר ביתר קלות ממי שאין לו. האנשים שטיפסו למעלה רוצים, למען הדור הבא שלהם, לזרוק את הסולם. ושלישית, מערכת החינוך (בארה"ב, על כל פנים) נחשבת לבסיס כוח ליברלי. והאנשים האלה הם שמרנים.
תנו לו מורה וספר, לא אפליקציות ופייסבוק צילום: shutterstock יש בעיה מרכזית אחת ברעיון הזה: הוא לא עובד. בדיקה שנערכה לאחרונה, בקרב מיליון תלמידים שהורידו קורסים מקוונים, קבעה את זה באופן חד משמעי. רק מחצית מהאנשים שנרשמו לקורס מקוון אשכרה טרחו להוריד אותו; רק 4% הצליחו להשלים את הקורס.
שיעור כשלון של 96% זה דבר מרשים מאוד. יש סיבה שיש לנו מערכת חינוך: מעבר לכך שהיא מאפשרת להורים לצאת לעבוד, היא מאלצת את הילדים לשבת במקום אחד ולפחות להעמיד פנים שהם לומדים. זו אמנם שיטה בזבזנית להפליא שפוגעת בתלמידים מוכשרים ולא עושה מספיק עבור כאלה שמגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך - אבל החינוך המקוון גרוע יותר.
כשמישהו יושב בכיתה, הוא ישקיע כנראה אחוז כלשהו מהזמן בלימודים. כשהוא יושב לבדו מול מחשב, כל הרשת נמצאת שם כדי לספק לו בידור והסחת דעת. כדי ללמוד כשאתה מול הרשת, צריך לא מעט משמעת עצמית. ולהרבה ילדים אין את זה, אז הם נאלצים להסתפק במשמעת הכפויה של בית הספר.
בעמק הסילי-קון אומרים שכן, זה כשלון מהדהד (היי, עם מספרים הם לא מתווכחים) אבל זו רק גרסת הבטא ובפעם הבאה זה יהיה יותר מוצלח. על כך יש לומר שהבעיה המרכזית - משמעת עצמית - לא תפתר על ידי גרסה של תוכנה עם יותר צלצולים ומשרוקיות, ושאת מוצרי הבטא שלהם ינסו בבקשה בבית ולא על הציבור הכללי.
איכס, יש פה אנשים!
הכירו את גרג קופמן, מנכ"ל חברה בשם AngelHack. מה היא עושה? מארגנת האקתונים למיניהם - תחרויות קידוד של מוצרים שלרוב מגיעים לשום מקום. הגאווה הגדולה של קופמן היא שהוא ארגן את ההאקתון הגדול מכולם, כלומר את בזבוז הזמן הגדול מכולם.
אז מאחר שהוא עוסק בעסקי אוויר, קופמן הרשה לעצמו לפתוח את הלוע על תושבי סן פרנסיסקו שמזלם שפר פחות ממזלו. הוא התלונן בפומבי על כך ש"לא ברור לי למה מרכז העיר שלנו נשטף על ידי משוגעים, הומלסים, סוחרי סמים, נושרים מבתי ספר וזבל". הוא המשיך ואמר שב"אזורים קוסמופוליטיים אחרים, החלק התחתון של החברה שומר את עצמו לעצמו. הם מוכרים דברי סידקית, מקבצים בביישנות, נשארים בשקט ובאופן כללי לא מפריעים לך. הם מבינים שזו פריבילגיה להיות בחלק המתורבת של העיר ורואים את עצמם כאורחים. וזה בסדר.... יש חלק של העיר לדגנרטים ויש חלק של העיר לאוכלוסיה העובדת".
"אוי, קבצנים הם כל כך לא הייטק" צילום: שאטרסטוק
קודם כל, הבעיה החמורה ביותר בדבריו היא המילה "דגנרטים". היא שימשה בעבר כדי לסמן אוכלוסיות שהאזרחים המהוגנים רצו לתרבת (ואם התירבות נכשל - גם להרוג). כמובן מחוסר ברירה ולמען טובת הכלל ובריאות העם וכל זה. קופמן התרגל להיות אוברמנש, אדם עליון. כולם אומרים לו שהוא ודומיו, שהם במידה ניכרת אלמנטים לא יצרניים שהצליחו לקושש הטבות מס לעצמם, שהם השלב הבא של האנושות.
אז מה הפלא שהוא רוצה לנקות את סן פרנסיסקו, כך שהיא תתאים יותר לדימוי שלו בעיני עצמו? כל זה, כמובן, בלי לדבר על כך שתעשיית ההייטק מגבירה לא את העושר, אלא את העוני של הגרים בסביבתה, ושלעתים קרובות היא דוחקת אנשים ממקומות המגורים הישנים שלהם (ומשם לרחוב, כשמחירי הדיור עולים והמשכורות לא). מבחינה פסיכולוגית, מה שקורה כאן הוא פשוט: קופמן לא מוכן להישיר מבט אל התוצאות החברתיות של הבחירות שהוא ובני המעמד שלו עשו.
איזו הפרת זכויות יוצרים?
מהומה ביוטיוב: לא רק שהחברה מאלצת את המשתמשים לעבור לגוגל+, עכשיו היא פגעה במספר גדול של סרטונים על משחקים, כולל סרטוני "איך תנצח את המשחק" כשהיא אוסרת על היוצרים לקבל הכנסות מהם. התואנה שלה היא שמדובר בהפרת זכויות יוצרים.
הפרת זכויות יוצרים? הפעם הגזמתם צילום: shutterstock אלא שזה לא המצב. שורה של חברות משחקים, שיש להן אינטרס מובהק בכך שהסרטונים הללו ישארו ביוטיוב משום שהם מושכים לקוחות, נזעקו ואמרו שגוגל הסירה סרטונים שקשורים למשחקים שבבעלותן אף שהן עצמן כלל לא ביקשו זאת. החברות ביקשו מיצרני הסרטונים לערער על ההחלטה. בין החברות הללו ניתן למנות את Ubisoft, Capcom וחברות גדולות אחרות.
מה קרה פה? הניחוש שלי הוא כזה: חברת תוכן כלשהי הודיעה לגוגל שזכויות שלה הופרו - והיא דרשה הסרה של סרטונים שלא הפרו את הזכויות שלה כלל. זה קרה בעבר מספר פעמים. אם זה המצב, הגיע הזמן לתביעה יצוגית נגד הערפדים האלה.
קצרצרים
1. הסרטונים שמופיעים בפיד שלכם בפייסבוק מתחילים היום לצווח עצמאית גם בגרסת המחשב ולא רק בגרסת הסלולר. למה פייסבוק מפעילה את הסרטונים בלי שתשאלו אותה? קודם כל, כי היא יכולה. מה תעשו לה? תעברו בחזרה למייספייס? ושנית, כי כך היא מרגילה אתכם לפרסומות צרחניות בווידאו שנמצאות כבר מעבר לפינה. הרעיון שלי הוא להקליק על כל קישור לכל פרסומת אבל לא לקנות. אולי ככה חברות הפרסום יבינו שחבל על המאמץ.
מטה פייסבוק 2. הספריה הלאומית של נורווגיה מכריזה על פרויקט שאפתני וראוי: היא רוצה להעביר את כל הספרים שנכתבו בנורווגית לפורמט דיגיטלי שיהיה זמין ברשת. הפרויקט צפוי להסתיים עד אמצע שנות העשרים של המאה הנוכחית. לאחר מכן, כל מי שיתחבר לספריה הלאומית מכתובת IP נורווגית יוכל לקרוא את הספרים שיצאו במאה ה-20 חינם אין כסף. אם זכויות היוצרים על הספרים פקעו, הוא יוכל גם להוריד את הספרים למחשבו.
3. סופרים ואנשי רוח ממש לא אוהבים את העובדה שהפכנו, בסיועה האדיב של ה-NSA, לעולם תחת מעקב; 500 מהם - ביניהם עמוס עוז ודוד גרוסמן - חתמו על מכתב שקורא לאו"ם לכונן תקנות בינלאומיות שימנעו את התרגיל הזה. במכתב נאמר בצדק ש"מדינת מעקב חדלה להיות מדינה דמוקרטית". הרעיון הוא יפה אך הבעיה היא הנמען: האו"ם הוא במידה רבה, כלי ליישום מדיניות החוץ של ארה"ב. עד שהמרגלים עצמם לא ייענשו (כמו לאחר חקירת ועדת צ'רץ' בשנות השבעים), הריגול לא יוגבל.
4. ולידיעת הגאדג'ט המיותר של היום: טוויטר פיתחה טאבלט דמוי מראה, שמה שהוא עושה בחיים הוא להיות תלוי באירועים שמושכים אליהם מפורסתמים כמו זבובים לחומץ. הידוען עומד מול המכשיר, לוחץ על כפתור ועושה פוזה. אחר כך הטאבלט מעלה את התמונה ישירות לחשבון הטוויטר של האירוע. דור שלם דורש מבול.
- להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי
(תיבה שישית)
