חזון העתיד של ג'ובס: עכבר, שישיית בירות, אייפד ואפסטור

"העתיד כבר אינו מה שהיה"; כך מתאר סטיב ג'ובס את חזון העתיד של הטכנולוגיה ב-1983. הוא צדק, וההוכחה לכך נחה כ-30 שנה מתחת לאדמה ביער בעיר אספן בקולורדו. מדובר בקפסולת זמן שהוטמנה בסיומו של כנס שנערך במקום באותה שנה. חשיבותו של הכנס תתברר בהמשך, אולם קפסולת הזמן שמיקומה אבד במשך השנים התגלתה מחדש לפני מספר שבועות בעזרת צוות תוכנית של ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק.

אנשי הערוץ הצליחו לאתר את מיקום הקפסולה ואף הצליחו לשלוף אותה ממקום קבורתה. למרבה ההפתעה היא הכילה מספר פריטים ביניהם עכבר של מחשב הליסה של אפל - שנחשב לאביו הקדמון של כל מחשבי המקינטוש לדורותיהם. בנוסף זכו צוות התוכנית בשישיית בירות שצורפה לעוד בליל חפצים מהכנס בו השתתף ג'ובס כגון תגי שמות וקוביה הונגרית.

לסטיב ג'ובס לקח 30 שנים להציג את המחשב עליו חלם צילום: MCT

החשיבות של הכנס נעוצה בנאום שנשא ג'ובס במהלכו שטח את משנתו וחזון העתיד שלו עבור עולם המחשבים והטכנולוגיה. כיום אנו לוקחים כמובן מאליו את הסמארטפון שלנו, הטאבלט, האינטרנט ואפילו את היכולת לנווט בעזרת גוגל סטריט ויו. אולם ב-1983 כל זה היה בגדר מדע בדיוני.

בזמנו, האפל II היה המחשב הנמכר בעולם לפני ה-IBM PC שיצא כשנה וחצי לפני כן, האינטרנט היה משהו שרק מדענים ואנשי צבא יכלו להשתמש בו ודואר אלקטרוני היה חזון למועד. בנאומו הסביר ג'ובס כי עתיד המחשוב והיעד של אפל הוא לפתח מחשב שייראה כמו ספר, שיאפשר לאנשים להסתובב עמו, שניתן יהיה ללמוד להשתמש בו בתוך כ-20 דקות ושיוכל להתחבר לקישור מבוסס רדיו. אם זה מזכיר לכם משהו, אין זה פלא: ג'ובס תיאר בצורה די מדויקת את האייפד והאינטרנט האלחוטי/סלולרי.

לנבא את סירי

עוד מפניני הנאום: ג'ובס תיאר ניסוי שבוצע ב-MIT ובו נוסתה מערכת שדומה מאוד בתיאורה לגוגל סטריט ויו. הוא הצהיר כי העולם נמצא כ-5 שנים מרשתות תקשורת במשרדים וכ-10 עד 15 שנים מרשתות תקשורת ביתיות. הוא השווה את מודל המסחרי של חברות התוכנה בזמנו לתעשיית המוזיקה, לטענתו צריך לפתח מערכת שתאפשר ללקוח לנסות את התוכנה לפני הקנייה ואז להעביר לו אותה דרך קו הטלפון - ואם זה מזכיר לכם את חנות האפליקציות של אפל, אתם כנראה צודקים.

בסיום הנאום שאורכו כ-20 דקות, נערכה שיחה של שאלות ותשובות עם הקהל בו תיאר ג'ובס עוד אחד מהפיתוחים העתידיים של אפל - סירי. ג'ובס התייחס לזיהוי קולי וטען כי הטכנולוגיה לכך רחוקה לפחות כ-15 שנים ואף יותר. הבעיה העיקרית שג'ובס זיהה במערכות מעין אלה היו הצורך לזהות לא רק את הקול אלא גם את השפה שהיא, לדבריו, תלויית הקשר. את סירי הוא הציג לעולם רק אחרי 25 שנים, פספוס של עשור בנבואתו.