הגולש הישראלי חרד לפרטיותו - אך לא עושה דבר כדי לשמור עליה

השימוש באינטרנט ובפרט ברשתות החברתיות, משותף כיום כמעט לכל שכבות האוכלוסייה. אולם עד כמה אנו מודעים להיקף החדירה לפרטיותנו מצד גופים שונים ועד כמה אנחנו מנסים להתגונן מפניה? אלו השאלות עליהן מנסה לענות מחקר חדש של מיקרוסופט והמכללה למנהל.

המחקר כלל 1,052 גולשים מכל שכבות האוכלוסיה מגיל 12 ומעלה, כולל גולשים מהמגזר החרדי והערבי. התוצאות של המחקר מדאיגות: הן מראות כי הישראלים כועסים ומתנגדים לחדירה לפרטיותם שמבצעים גופים שונים, אך עושים מעט מאוד על מנת למנוע אותה.

מתי לאחרונה החלפתם סיסמת מייל?

המחקר מראה כי יותר מחצי מהגולשים (54%) מודעים למעקב ולשימוש שמבצעים גופים מסחריים במידע שלהם. כמו כן, כ-48% מודעים לכך שאותם גופים מעבירים את המידע לגורמי צד שלישי. אולם החלק המדאיג הוא ש-48% מהגולשים מרגישים חסרי אונים אל מול היכולת של אותם גופים לאסוף את המידע.

הישראלים מוטרדים, אבל מחלקים חופשי את הסיסמאות שלהם צילום: shutterstock

למרות זאת, המחקר מצא כי הגולשים אינם עושים הרבה על מנת למנוע את הפגיעה בפרטיות. כרבע מהגולשים נוהגים למסור מידע אישי כאשר הם נרשמים לשירותי אינטרנט שונים. יותר ממחציתם מעולם לא החליפו את סיסמת הדואר האלקטרוני שלהם, וכ-46% נוהגים לשתף את מיקומם הגיאוגרפי באפליקציות וברשתות החברתיות.

הסיבה לכך על פי עורכי המחקר היא חוסר השימוש של הגולשים בכלים ובאמצעי ההגנה שעומדים לרשותם למרות שהם מכירים אותם ומודעים להם. הבעיה העיקרית היא במודעות לכללי התנהגות כגון שינוי סיסמאות, הימנעות מגלישה באתרים לא מוכרים או מהקלקה על קישורים מפוקפקים.

מודעות נמוכה בקרב צעירים

נקודה מטרידה נוספת היא התנהגות הדור הצעיר: המחקר הראה כי 89% מהילדים בגילאי 12-14 ו-96% מבני הנוער בני ה-15-17 פעילים ברשתות חברתיות. אם נהוג לחשוב כי דור האינטרנט יותר מודע לסכנות, הרי שהמחקר מוכיח את ההיפך. גילאי 12-17 נוהגים לשתף מידע אישי יותר מכל קבוצה אחרת באוכלוסיה, כולל שיתוף תמונות, מיקום גיאוגרפי או תיוג עצמי.

המודעות נמוכה גם בקרב ילדים צילום: חיים צח

גרוע מכך, רבע מהילדים ובני הנוער הוסיפו לרשימת החברים שלהם אנשים שהם כלל לא מכירים. כ-40% מהילדים ובני הנוער לא הוסיפו את הוריהם לרשימת החברים שלהם. 42% מהילדים ובני הנוער לא ביקשו עצות מאף אחד כיצד להגן על פרטיותם ברשת.

המגזר הערבי לא מתנגד לפרסומות

השוואה של הרגלי הגלישה של המגזר היהודי והמגזר הערבי מראה כי הגולשים הערביים מראים גישה הרבה יותר סלחנית כלפי שיטות איסוף המידע באינטרנט. למשל, רק חמישית מהגולשים הערבים מתנגדים להצגה של פרסומות המתבססות על שאילתות החיפוש שלהם; רק 23% מהערבים מתנגדים להצגת פרסומות המבוססות על תוכן הדואר האלקטרוני שלהם (לעומת 60% במגזר היהודי) ורק 13% מהערבים מתנגדים שאותו מידע שנאסף יועבר לצד שלישי.

לדברי ד"ר יובל דרור, עורך המחקר: "תוצאות המחקר מספקות הצצה מרתקת לאופן שבו גולשי האינטרנט מתמודדים עם סוגיות הקשורות בחדירה לפרטיותם ברשת. כדי להתמודד עם סוגיה זו יש צורך במודעות ושיתוף פעולה מצד כל הגורמים: החברות המסחריות, שצריכות להקפיד על מדיניות שקופה וברורה, המחוקק, שצריך להסדיר את התחום ולדאוג לאכיפה והגולשים, שצריכים להיות אקטיביים ונחושים בהגנה על פרטיותם".