מדוע מנכ"לי ההייטק לא רוצים שילדיהם יתקרבו למוצרים שלהם?

אייפד? לא לילדים של ג'ובס

הם רוצים שתישארו מכורים, הם רוצים שהילדים שלכם יתמכרו, הם רוצים את הכסף שלכם. היי, ככה עובד הביזנס.  

מלכות הדראג נגד פייסבוק

מדיניות השמות האמיתיים של פייסבוק מיועדת לדבר אחד בלבד: לאפשר לה לשכנע מפרסמים שהמידע שהיא מעבירה להם הוא בעל ערך אמיתי, כי הוא מצביע על פעילות ועניינים של אנשים אמיתיים, שאפשר לעקוב אחריהם. זה הכל. לפייסבוק אין כל עניין באמת עצמה. הבעיה היא שהמדיניות שלה פוגעת בפרטיותם של אנשים שצריכים אותה יותר מאחרים.

המקרה המובהק ביותר היה, כמובן, במהלך המהפכה במצרים, שאז פייסבוק סגרה את עמוד של מהפכנים ארבע פעמים כי המשתתפים כתבו בשמות בדויים. לך תסביר להם שכתיבה בשם אמיתי תוביל את הכותב למרתפים של מובארק (שנראים דומים להחשיד למרתפים של א-סיסי) ברגע שהשוטר החשאי יסיים לאכול את השווארמה שלו.

מלכת דראג, הנמסיס החדש של פייסבוק צילום: אופיר מרגלית

עכשיו מי שעולים על המוקש שמיועד להגדיל את העושר של מארק צוקרברג הן מלכות הדראג. אחת הבולטות בתחום, סיסטר רומא, שהשתמשה בשם הזה במשך שנים בפייסבוק, הופתעה לגלות שהחברה סגרה את החשבון שלה עד שהיא תשתמש בשם שמופיע ברשיון הנהיגה שלה.

במילים אחרות, פייסבוק דורשת מסיסטר רומא לשנות את הגדרת הזהות שלה כדי שתתאים יותר למודל העסקי של הצוקרברגיה. ובכן, הם הסתבכו עם המלכה הלא נכונה. סיסטר רומא, שמשתמשת בשם הזה במשך 27 שנים, יצאה למאבק פומבי, גייסה לעזרתה את קהילת הלהט"בים ועשרות מלכות דראג זועמות אחרות, ויצרה לפייסבוק כאב ראש ענקי. 

זה מאבק שלא היה בו שום צורך: פייסבוק יכלה להציג פרסומות לסיסטר רומא בהתחשב בדברים שמעניינים אותה ושום דבר לא היה קורה. הפרסונה הזו היא הפרסונה האמיתית שלה, וחשוב מכך - הפרסומה הציבורית שלה. אף על פי כן, פייסבוק יצאה למאבק המיותר הזה. עכשיו שתאכל את הדגים המבאישים, שתולקה, ותסולק מהעיר. רצוי לצלילי אבבא.

מאונס ולא מרצון

מסמכים חשאיים שנחשפו בסוף השבוע מטילים אור על הדרך שבה הסכימה יאהו להעביר את מידע המשתמשים שלה לידי מנגנון האופל של ה-NSA, תכנית PRISM. בתמצית, בית המשפט החשאי של FISC, בית הדין לענייני מודיעין, איים על יאהו שאם לא תשתף פעולה עם תכנית הריגול אחרי משתמשיה, היא תיקנס בסכום של 250,000 דולר ליום.

המדור הזה ציין פעם אחר פעם את הקנסות המגוחכים שנאלצות חברות הייטק לשלם כשהן פוגעות במשתמשים שלהן ומרגלים אחריהם: השיא, כנראה, היה ה-25,000 דולר ששילמה גוגל עבור כל פרשת הריגול של סטריט וויו ל-FTC - אחרי שזו מצאה שגוגל העלימה מייל קריטי. מסתבר שכאשר הממשלה רוצה לרגל אחרי אזרחים, היא יודעת לאיים בקנסות שכואבים באמת.

אחד ממרכזי ניטור האיומים של ה-NSA צילום: איי אף פי

גרסה של פסק הדין של FISC שוחררה ב-2009, אבל מחקו ממנה כל כך הרבה פרטים, שאי אפשר היה לדעת על איזו חברה מדובר ומה לעזאזל הלך שם. היו צריכים לחלוף ארבע שנים, עד שאדוארד סנודן הציג בפני העולם את פניה של PRISM. פסק הדין היה כל כך חשאי, שיאהו לא היתה יכולה אפילו להתגונן מפני האשמות התקשורת נגדה בעקבות החשיפות של סנודן ולציין את פסק הדין מ-2008. רק בסוף השבוע הותר לה לעשות זאת. 

הצו המקורי שהופנה ליאהו נשלח אליה ב-2007. היא סירבה לציית לו והתחיל מאבק משפטי, עד שהממשלה שלפה את הקלף הסודי שלה: בית משפט סודי, שהנהלים שלו לא ידועים, שפסקי הדין שלו לא מתפרסמים, שאין יכולת מעשית לערער על ההחלטות שלו ושלא חשוף לביקורת ציבורית -בית משפט מהסוג שקפקא היה מסוגל לחשוב עליו. אלה השרידים העשנים של מערכת ציבורית שפעם, לפני שנתנה לפחד להשתלט עליה, היתה מהמפוארות בעולם.

ההנחה היא שעכשיו, אחרי שהפסיקה בנושא יאהו נחשפה, נראה בקרוב את הפסיקות הדומות נגד גוגל, אפל ואחרות.

הסטארט-אפ הלוהט הבא: משרת אישי

אם מטרתה של הטכנולוגיה המודרנית היא לגרום לנו לעשות כמה שפחות ובכך להוביל לניוון מתקדם (מה שיוביל לעוד תלות בטכנולוגיה), לאחרונה נעשה צעד מטריד בכיוון זה. הזוכה בפרס כנס דיסראפט של טקראנץ' היא חברה שמארגנת לכם עבד. 

הנה, אדוני. התרצה שאצחצח את המרזבים?

לאפליקציה שלה קוראים אלפרד והיא מאפשרת לכם לקבל משרת אישי - באטלר - פעם בשבוע במשך חודש תמורת 99 דולר. מה יעשה המשרת? ובכן, הוא יתממשק עם שאר הדברים שאתם מזמין באמצעות האפליקציות שלכם: הוא יקבל, יקפל ויכניס לארון את הכביסה שהזמנתם; הוא ייקח את מוצרי המזון שהזמנתם ויכניס אותם למקרר. אפילו יותר מזה: המשרת האישי שלכם יוכל להזמין את כל הדברים האלה, ולחסוך לכם אנרגיית מחשבה יקרה!

כשבודקים את העלות, האפליקציה מקבלת בעצם 25 דולר על כל שעת עבודה של אחד ה"אלפרדים" שלה, וזה אומר שהמשרתים לא יקבלו שכר נאות או משהו דומה לזה. מי צריך את זה? מי לא מסוגל להשקיע את חמש הדקות שצריך כדי להעביר את הכביסה מהדלת לארון? את המצרכים מהקרטון של הסופר למקרר? מפונקים עם יותר מדי כסף, זה מי. וזה מסביר לנו איך רואה עמק הסילי-קון את העולם: הוא חושב שכולם כמוהו.

קצרצרים

1. חברת ההסעות הנכלולית אובר מסתבכת שוב, הפעם עם הנהגים שלה. כאלף מהם, באזור ניו יורק, הודיעו על "שביתה", כלומר הפסקת עבודה איתה, ועל כך שהם עוברים למתחרים, ליפט. הם גם יצאו למחאה פומבית. הסיבה היא שאובר, כהרגלה, דרכה עליהם ופגעה להם בהכנסות. הנהגים אמרו שמבחינתם, אובר היא רק אפליקציה ולא כזו שכדאי להשתמש בה – וזה מעניין, כי זו דמות-מראה של הטענות של החברה: אובר הרי טוענת שהנהגים הם לא העובדים שלה, הם רק "עובדי קבלן", ועל כן היא לא חייבת להם כלום, כולל ביטוח. אז אוקיי, הם לא העובדים שלכם. מצאו דרך אחרת להכניס כסף. בעצם, לאור ההיסטוריה הבזויה שלכם עד כה, אולי כדאי שלא. 

אפליקציית אובר

2. בבית המשפט העליון של ארה"ב יש שופטת בשם סוניה סוטומאיור, שבשעתו עשתה היסטוריה כשהפכה לאשה ההיספנית הראשונה שם. בסוף השבוע, אמרה סוטומאיור לתלמידי אוניברסיטת אוקלוהומה שהכיוון שבו צועדת הטכנולוגיה מעורר חשש שהחברה בדרך ל"מדינה אורווליאנית". הביטוי בעייתי: אנחנו כבר חיים בעולם אורווליאני, מהבחינה שבה השלטון (כל שלטון) מרשה לעצמו לשקר ללא הבחנה בנושאי בטחון לאומי, כשהתקשורת ברובה משתפת פעולה עם השקרים ודוחפת לנתינים דיאטה של בידור והפחדה, המקבילה המודרנית של לחם ושעשועים. סוטומאיור התכוונה כנראה לטלהסקרין של אורוול, הטלוויזיה הדו-כיוונית שלא רק שידרה אליך, אלא גם עקבה אחריך. ובכן, סוטומאיור, לא יודע איך להגיד לך את זה, אבל את לא אמורה להיות קיביצער, לחלק עצות ולהביע צער, משל היית שר בממשלת ישראל; את שופטת עליונה. את ממונה לכל חייך. אם את חושבת שהמדינה הולכת בכיוון אורווליאני, עשי משהו בנידון. למשל, בפעם הבאה שתיקים של NSA ינחתו על שולחנך, כתבי חוות דעת שגם אם לא תהפוך לדעת הרוב, לא תאפשר לטאטא יותר את הסיפור מתחת לשטיח. מוגזם מדי? את מעדיפה מדי פעם ליילל מול סטודנטים? אז את חלק מהבעיה. 

3. קבלו את סת' בנון, נוכל השבוע שלנו. בנון היה אמור לבנות איזושהי אפליקציה, ולצורך כך הוא שיקר, אבל בכמויות שהיו גורמות לסטיב ג'ובס להוריק מקנאה. הוא טען שהוא למד בהרווארד; הוא לא. הוא גייס עשרות מיליונים ובזבז אותם. הוא התחמק מתשלום המסים של החברה. הוא לא שילם את תשלומי הרווחה של העובדים שלו. הוא שיקר על ימין ועל שמאל למשקיעים שלו ובסופו של דבר פיטר את כל העובדים. וכשהניו רפבליק חשפו את ההונאה שלו, הוא יצא במכתב התנצלות שכמעט הצליח להיות גרוע יותר מהפשעים. זכרו את השם: יש לו את כל הכישורים להיות המארק צוקרברג הבא.