דו"ח טכנולוגי
ריגול, סקס ומוניות: תאונת השרשרת החדשה של Uber
מפעילת אפליקציית הנסיעות רוצה לרגל אחר עיתונאים, עוקבת אחר אנשים שמשתמשים במוניות לקיום יחסי מין מזדמנים ומעוררת זעם בארה"ב, ווטסאפ נועלת את הדלת בפני סוכנויות המודיעין הממשלתיות ומשטרת בולטימור מתמודדת עם בעיה טכנולוגית בסגנון "הסמויה"
אובר מכריזה מלחמה על התקשורת
מזמינה צרות בארצות הברית. אובר
אפליקציית ווטסאפ צילום: בלומברג
חבר'ה, היינו יחד מההתחלה. איפה הכסף שלי? צילום: אימג'בנק/thinkstock
דיווחנו אתמול (ג') על השערוריה החדשה של אובר, שפרצה כשסמנכ"ל העסקים שלה, אמיל מייקל, הודיע שהוא רוצה לשלם מיליון דולר לחוקרים שימצאו רפש על עיתונאים שכותבים דברים לא מחמיאים על מפעילת אפליקציית הנסיעות.
אובר הסתבכה בשורה של מעשי חלאנות לאורך שנותיה הקצרות, אבל כאן היא הסתבכה באמת: היא הבהירה לעיתונאים שהיא רואה בהם אויב, ועיתונאים יודעים לסגור שורות סביב קולגות כמו כולם. תוך זמן קצר, התפוצצה סופת אש חריגה נגד אובר וההנהלה שלה, שהיתה מפחידה גם נבלים מסרטי ג'יימס בונד.
זמן קצר לאחר שהתפרסמה הידיעה על התשוקה של מייקל לרגל אחרי עיתונאים, דיווח באזפיד - כלי התקשורת שחשף גם את הסיפור על מייקל - על כך שאובר חדרה לחשבון האובר של אחת העיתונאיות שלו ללא הסכמתה, כדי "להוכיח נקודה". באובר מיהרו לטעון שההתנהלות הזו מצד עובדיה היתה מנוגדת לכללים שלה, שהיא "חוקרת" את התקרית ושהיא תחדד את הנהלים. ואז הגיעה עוד עיתונאית, אלן קאשינג מהסן פרנסיסקו מגזין, ואמרה שיש לה חשד סביר שאובר עקבה גם אחריה.
מזמינה צרות בארצות הברית. אובר אובר מיהרה לטעון בתגובה שהיא משתמשת במידע המשתמשים שלה "רק לצרכים עסקיים" - אבל אז חפרו משתמשים ברשת את הפוסט הבא מהבלוג הרשמי של החברה, שבו היא מתעדת איך היא מזהה את המשתמשים שנוסעים ברכבים שלה כדי לקיים יחסי מין מזדמנים. לנסיעות האלה קראה החברה Rides of Glory. רוצים להסביר לנו מה היה העניין העסקי במידע הזה?
טראוויס קלאניק, מנכ"ל החברה, הבין שיש פה שריפה ועל כן הוא פרסם שורה של ציוצים בטוויטר בנסיון לכבות אותה. לא כל כך הלך: קלאניק רק משך תשומת לב לפרשה, ובוואליוואג שאלו שורה של שאלות שעליהן צריך קלאניק לענות: האם הוא היה מודע לאסטרטגיה של פגיעה בעיתונאים? האם ההשקעה של גוגל וונצ'רז באובר אומרת שלמחפשי הרפש של אובר תהיה גישה לחשבונות גוגל של מטרות? האם הפירוט בתכנית של מייקל אומרת שהחברה הקדישה פגישות לדיון בה? איך אובר מטפלת בעובדים שהפרו את פרטיות הנוסעים? איך מתכוונת החברה לטפל במייקל? מי העיתונאים שהיו ברשימת החיסול של אובר? על פי אילו קריטריונים נכנסו עיתונאים לרשימת החיסול?
נקווה שבארה"ב, שבה יש תודעה צרכנית מפותחת ביחס לישראל, יתחילו להתייחס לאובר בצורה הראויה ולהתחיל לתבוע.
רוצים הצפנה? עכשיו אין תירוצים
כאב ראש חדש לשירותי השושו: אפליקציה ממסדית ומוכרת, ווטסאפ, תציע בקרוב הצפנה חזקה ודו כיוונית למשתמשיה. בכך מוסר מכשול כבד בפני שוחרי הצפנה.
עד לאחרונה, מי שרצה להצפין את המסרונים שלו, ולו משום שאין שום סיבה עלי אדמות שהם יישמרו על מחשב ממשלתי כלשהו, היה צריך לבחור באפליקציית הצפנה יעודית. חלק ניכר מהאפליקציות הללו עשו עבודה בינונית ומטה בהצפנת התוכן, ובהרבה מאד מקרים הממשק שלהם היה לא נוח ולא אינטואיטיבי.
אפליקציית ווטסאפ צילום: בלומברג ההצפנה של ווטסאפ מוגבלת בינתיים לגרסת האנדרואיד בלבד, והיא תאפשר הצפנה רק בין שני משתמשים ולא של שיחות קבוצתיות, ובינתיים גם לא מאפשרת העברת תמונות או שמע אלא רק טקסט. ועדיין, זה חתיכת צעד לקראת הפיכת הצפנה לחלק מהיומיום. בקרוב, לא יהיו עוד תירוצים.
זהו עוד שלב במאבק בין עמק הסיליקון ובין מדינת המעקב. יש לציין שכאשר התוכן שלך מוצפן, גם ווטסאפ לא יכולה לראות אותו - ובהתאם, המידע הזה לא יוכל לשמש גם את פייסבוק. נראה שמדובר במהלך שהוא נטו לטובת המשתמש.
בלי לערב הורים!
סביר שלא שמעתם על Yik Yak, אבל זו אפליקציית מסרונים שהשטיק שלה הוא שאתה אמור לחלוק את המידע עם האנשים שבסביבתך הפיזית. היא מצליחה בארה"ב וגייסה עד כה כ-85 מיליון דולר. והיא הוקמה על ידי יוצאי אחווה (Fraternity) באוניברסיטה אמריקאית.
כמקובל בחברות שהוקמו על ידי יוצאי אחווה, שני המייסדים שומרים לעצמם סוד אפל - כיצד זימברו את המייסד השלישי והרחיקו אותו מהחברה ברגע שהתברר שיש פה כסף. שטיק כזה בדיוק התרחש בסנאפצ'ט, ושטיקים דומים בוצעו בפייסבוק ועל פי הדיווחים גם בטוויטר. אבל ביק יאק יש סיבוך בעלילה: ההורים של שני המייסדים המוכרים דחפו, כך נטען, את הילדים שלהם לתקוע את המייסד השלישי.
חבר'ה, היינו יחד מההתחלה. איפה הכסף שלי? צילום: אימג'בנק/thinkstock האחרון, דגלאס וורסטלר, מגיש כעת תביעה ודורש את חלקו. הוא מתעד היטב כיצד היה חלק מהקמת יק יאק, ואת התרגיל המסריח שעשו לו – פירוק החברה שהקימו השלושה והעברת הנכס היחיד שלה, האפליקציה, לחברה חדשה שבה הוא לא היה שותף. כחלק מכתב התביעה שלו, וורסטלר מצרף מייל של מייסד אחר, טיילר דרול, שמסביר שכל העסק לא נעים לו אבל ההורים שלו לחצו עליו.
אולי צריך לעדכן את האגדה על הסטארט-אפ המצליח, ולהכניס את מוטיב הבגידה כחלק מובנה ממנו.
קצרצרים
1. משטרת בולטימור מצאה את עצמה במצב לא שגרתי: היא הגישה כתב אישום כנגד אדם, שבו היא חשדה בביצוע שוד ושאחרי הסלולר שלו היא עקבה. כשהיא פרצה לבית שלו, היא מצאה שם גם נשק. אבל כשהבלש האחראי נדרש לענות, על דוכן העדים, כיצד בדיוק הוא הגיע לסלולר של החשוד, הוא סירב לענות – והתביעה ויתרה על כל הראיות שקשורות לסלולר ולנשק. הסיבה? המספר ככל הנראה הגיע למשטרה משימוש ב-Stingray, כלי שמדמה אנטנה סלולרית ושואב את המידע הסלולרי מאזור מסוים, ומאפשר פילוח אחר כך. הכלי הזה נפוץ מאד בשימוש משטרתי, אבל עד כה לא עמד למבחן משפטי רציני, והתביעה ככל הנראה לא רצתה שחבר מושבעים מבלטימור יהיה הראשון לפסוק בנושא. ואם כל זה מזכיר לכם פרק מ"הסמויה," זה לא במקרה.
2. מקובל בשנים האחרונות לראות בהודו מין מדינת הייטק מתפתחת, ויש בה חלקים שהם בעליל כאלה. אבל, כמו במדינות עולם שלישי אחרות שמתהדרות בתעשיית ההייטק שלהן, גם הודו סובלת משסעים אתניים, תשתיות רקובות, ממשל לא מתפקד, שחיתות גסה וקיצוניות דתית. חברת המשחקים EA הודיעה שהיא בכלל לא מתכוונת להפיץ שם את אחד הלהיטים החדשים שלה, Dragon Age: Inquisition, משום שברור לה שהוא ייפסל בשל חוקי התועבה של הודו. זאת, משום שבמשחק יש תוכן מיני שלא יהיה מקובל בגרסה השמרנית הנוכחית של המדינה שנתנה לנו את הקאמה סוטרה.
3. כמה כסף אפשר להוציא על אפליקציות? אם אתה כוכב פאנק מזדקן, כנראה שהרבה מאוד: ג'ון ליידון, שהיה מוכר יותר כג'וני רוטן סולן הסקס פיסטולז, התוודה שהוא הטביע באפליקציות אייפד לא פחות מעשרת אלפים ליש"ט. מצד שני, הוא אומר בחינניות מסוימת שאם הוא רוצה לנהוג בפרארי, הוא מפעיל את הפלייסטיישן שלו. ג'וני רוטן גיימר? מי היה מאמין.
4. עד כמה עמוקה החדירה של האינטרנט בארה"ב? הדעות חלוקות. רבים מצביעים על כך שבחלקים ניכרים של המדינה אין גישה יציבה לפס רחב, כי זה לא רווחי לספקיות הרשת (שבמקרים מסוימים, אף קנו את המחוקקים המקומיים ואסרו על הרשויות לבנות תשתית פס רחב בעצמם), אבל יש גם נתונים אחרים. מנתוניה של חברת אריקסון עולה שבכ-90% מבתי האב בארה"ב יש שלושה מכשירים או יותר שמחוברים לרשת - ככל הנראה סמארטפונים. ל-97% מהאמריקאים יש סלולרי מסוג כלשהו, והתושב הממוצע של צפון אמריקה בולס 1.6 גיגה-בייט בתעבורה סלולרית מדי שנה - די מעט, כשחושבים על זה - כשהצפי הוא שהכמות תעלה ל-6 גיגה-בייט עד 2020.
