בדרך לשנת שיא: אקזיטים של 1.2 מיליארד דולר בתוך חודש וחצי

זרם ההשקעות בהייטק הישראלי, לצד אקזיטים במאות מיליוני דולרים, לא רק שלא נחלש אלא אף גבר מתחילת 2015. המשקיעים האמריקאים, כמו גם הרוסים והסינים, חזרו מחופשת חג המולד והשנה האזרחית החדשה עם תיאבון להשקעות ישראליות בהיקף שטרם נראה כאן. לאחר ש־2014 הוכתרה כשנת שיא, שבה הושקעו 3.4 מיליארד דולר בחברות הייטק ישראליות, שנת 2015 צפויה לפי כל ההערכות אף להמטיר שפע גדול יותר על היזמים הישראלים.

במהלך החודש וחצי שחלפו מאז תחילת השנה הודיעו סטארט־אפים ישראליים על גיוסים בגובה 534 מיליון דולר. בין החברות שזכו לסבבי הון גדולים ניתן לציין את טאבולה, שגייסה 117 מיליון לפי שווי של כמיליארד דולר אחרי הכסף; חברת קליקטייל, שעוסקת במיפוי התנהגות הגולשים באתרים וגייסה 35 מיליון דולר; וחברת טכנולוגיית הווירטואליזציה ראבלו של בני שניידר ורמי טמיר, שגייסה 28 מיליון דולר.

מתחילת 2015 רשמו סטארט־אפים ישראליים אקזיטים ב־1.2 מיליארד דולר, וזאת עוד מבלי להחשיב את העסקה המתרקמת לרכישת 888, חברה בורסאית שמנהלת משא ומתן למכירה לידי וויליאם היל תמורת 1.7 מיליארד דולר. אקזיטים במאות מיליוני דולרים כמו אלה של אנפורנה (350 מיליון דולר), רד בנד (200 מיליון דולר) ו־Travel Fusion הישראלית־בריטית הזרימו מאות מיליוני דולרים לכיסם של המשקיעים בחברות. ביום חמישי נמכרה גם אנטריג הישראלית לידי מיקרוסופט, אם כי לא מדובר באקזיט מוצלח אלא בכיסוי גירעונות, הצלתה של החברה מפירוק וקנייתה כעסק חי כדי להמשיך את קיומה.

ולא רק הכסף מדבר. שימו לב לשחקנים החדשים שהגיעו ארצה להשקעה רק בחודש האחרון: ענקיות המסחר האלקטרוני אמזון ועליבאבא, אפליקציית האחסון דרופבוקס, קרן ההון הפרטית פידליטי, מקרנות ההון סיכון הגדולות בעולם. בחודש שעבר ביקר כאן נשיא חטיבת האסטרטגיה של סמסונג יונג סון, והשבוע צפוי לנחות בתל אביב לביקור היסטורי מנכ"ל אפל טים קוק כדי לחנוך מרכז פיתוח חדש, מהגדולים שנראו בישראל. גם מיקרוסופט, כאמור, חזרה לרכוש כאן, ובסוף השבוע היא חתמה רכישה שלישית בתוך שלושה חודשים.

שבע מתוך 46 החברות שגייסו מאז תחילת השנה, גייסו סבבים העולים על 20 מיליון דולר. התוצאות המדהימות האלה הן המשך ישיר לרבעון האחרון של 2014, שבו גייסו חברות ההייטק 1.1 מיליארד דולר - שיא שלא נרשם מאז שנת הבועה של 1999. לשם השוואה, ברבעון השלישי של השנה שעברה גויסו 700 מיליון דולר, ואילו ברבעון האחרון של 2013 גויסו כ־800 מיליון דולר.

קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC, טוען כי את הערכים הגבוהים של החברות הישראליות ניתן לראות בעלייה המהותית בסבבי גיוס לסטארט־אפים בעלי היקף של 20 מיליון דולר ומעלה. אלה קפצו בבת אחת מ־3% מכלל הסבבים ל־6% בתוך שנה, והסכום המגויס בהן הוכפל מ־623 מיליון דולר ל־1.32 מיליארד דולר בתוך שנה. "בכל ההיסטוריה של ההייטק הישראלי ראינו רק 19 חברות שגייסו 100 מיליון דולר ומעלה בסבב גיוס אחד. כמה מהם היו ממש לאחרונה: טנגו והאוז של יזמים ישראלים בארה"ב, ולנדא לאבס וטאבולה בישראל", אומר שימנה.

מועדון מיליארד הדולר תפח למועדון של 10 מיליארד

פרשנות כשהמכירה היא כל המטרה אורך הרוח הקצר של היזמים והמשקיעים הישראלים אינו חדש. מה שחדש הוא הכוכבים שהסתדרו לענף ההייטק הישראלי אסף גלעד לכתבה המלאה 

הסיבות האמיתיות למסע השופינג המדהים של חברות הענק נעוצות פחות בישראל ויותר במתרחש בארה"ב. עופר סלע, שותף בחטיבת הטכנולוגיה ב־KPMG סומך חייקין, מסביר כי מס החברות הגבוה בארה"ב, שעומד על 40%, לצד החקיקה האמריקאית בנושא קניין רוחני, מביאים את ענקיות הטכנולוגיה לנהל את הקניין הרוחני שלהן במקלטי מס במקום להעביר את ההון הכרוך בו חזרה לארה"ב.

"הכסף של החברות האמריקאיות 'כלוא' בפינות שונות בעולם, גם בישראל, והדרך הכי טובה להשתמש בו היא לממן צמיחה לא אורגנית, כלומר לרכוש חברות", אומר סלע ל"כלכליסט". "ישראל היא בין המקומות הראשונים שבהם החברות הזרות יחפשו את ההשקעה הזו. קיימת בעיית טאלנטים גדולה בארה"ב, ואילו בישראל די קל לרכוש צוותים חזקים שיודעים לעבוד זמן רב יחד".

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

החקיקה שמקדם נשיא ארה"ב ברק אובמה, למיסוי בגובה 19% מרווחי חברות אמריקאיות מעבר לים, מזרזת חברות אמריקאיות רבות להפוך את המזומנים שלהן לנכסים לא נזילים בצורה של רכישות. "החברות האמריקאיות מנסות לנצל את הזמן עד לכניסת המיסוי לתוקף ולהשתמש בכסף שצברו לרכישות", אומר יואב שלוש, יו"ר האיגוד לתעשיות מתקדמות.

האווירה האופטימית בשוק הטכנולוגיה האמריקאי באה לידי ביטוי בשוק ההון: מדד הנאסד"ק נמצא בעלייה מתמשכת ורצופה בשלוש השנים האחרונות בקצב כה גבוה, עד כי נראה כי הוא עומד להגיע בכל רגע לרף שקבע בתקופת השפע של מרץ 2000 - אז רשם הנאסד"ק שיא של 5,048 נקודות. כיום עומד מדד הנאסד"ק על 4,893 נקודות - עלייה של 15% ביחס לרמה שעליה עמד לפני שנה בדיוק. התוצאות החיוביות של ענקיות כמו אפל, פייסבוק, אמזון וטוויטר מביאות אופטימיות רבה לשוק כולו, אווירה שמעודדת תחרות ופעילות של רכישות.

כל הסימנים מעידים על כך שבשוק ההייטק האמריקאי התפתחה בועה אמיתית שמקרינה אל העולם כולו. הטיפוס המתמיד של מדד הנאסד"ק הוא רק חלק מהעניין. זה החל כבר בשנת 2012 עם רכישת אינסטגרם על ידי פייסבוק במיליארד דולר, מבלי שהכניסה סנט, לפני או אחרי הרכישה - רכישה שהיתה מעין יריית פתיחה לתופעה. זה המשיך ברכישות כמו אלה של ווייז בשווי של מיליארד דולר, ורכישת וואטסאפ בסכום של 19 מיליארד דולר תמורת מזומן ומניות, סכום שתפח מאוחר יותר ל־24 מיליארד דולר בעקבות העלייה בשווי מניית פייסבוק.

אבל ההשקעות המטורפות בערכים גבוהים של חברות לא הפסיקו לאורך כל החודשים שלאחר מכן: בחודש שעבר גייסה חברת הזמנת הנסיעות אובר עוד 1.6 מיליארד דולר לפי שווי של 40 מיליארד דולר, פחות משנה בלבד לאחר שגייסה 1.7 מיליארד לפי שווי של 18 מיליארד דולר. באותו החודש גייסה גם ענקית הטלפונים הסינית שיאומי 1.1 מיליארד דולר לפי שווי של 46 מיליארד דולר, וחברת אנליטיקות המידע Palantir גייסה מיליארד דולר לפי שווי של 15 מיליארד דולר.

סיבובי הגיוס של השנה האחרונה הותירו רשימה שלמה של חברות שהכפילו והשלישו את שוויין בתוך זמן קצר והגיעו לערכים אסטרונומיים ביחס להכנסותיהן. בתעשייה, שהתרגלה להתייחס אל חברות פרטיות בעלות שווי של מיליארד דולר בכינוי "חדי־קרן", כבר החלו לספור חברות בשווי של עשרות מיליארדי דולרים. Airbnb הגיעה בחודשים האחרונים לשווי של 13 מיליארד דולר, סנאפצ'ט לשווי של 10 מיליארד דולר, דרופבוקס לשווי של 10.4 מיליארד דולר ו־SpaceX הגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר.

לחגיגה הזו יש גם זווית ישראלית שפעילה בארה"ב: Houzz, אפליקציית המסחר האלקטרוני לשירותי עיצוב הבית של הישראלים עדי טטרקו ואלון כהן, גייסה באוקטובר 165 מיליון דולר לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר; טנגו של היזם אורי רז גייסה 280 מיליון דולר בהובלת עליבאבא לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. חברת הנדל"ן WeWork, המשרתת סטארטאפיסטים בתחילת דרכם, שבין מייסדיה נמצא אדם נוימן הישראלי, הגיעה באחרונה לשווי של 5 מיליארד דולר.

על פי נתוני חברת המחקר Senwick & West, גיוסים לחברות סטארט־אפ העלו את שווי החברות בממוצע ב־115% במרוצת הרבעון האחרון של 2014, שיא של כל הזמנים. לשם השוואה, ברבעון השלישי שיקפו הגיוסים עליית שווי של 79% בלבד.

היקף הגיוסים של סטארט־אפים בארה"ב כבר הגיע לרמה שמזכירה את שנות הבועה העליזות. לאחר שנים שבהן היקף הגיוסים הממוצע עמד על כ־30 מיליארד דולר, צמח בבת אחת היקף ההון שמושקע בחברות ההייטק האמריקאיות לקרוב ל־50 מיליארד דולר. מספר החברות המגייסות, אגב, לא גדל, והוא עומד על ממוצע דומה במהלך השנים - כ־4,000 חברות. השנה שהכי דומה ל־2014 היא 1999, שבה על פי איגוד קרנות ההון סיכון האמריקאי (NVCA) גייסו 5,600 סטארט־אפים סכום אגדי של 55 מיליארד דולר. בשנה שלאחריה הכל יצא משליטה: בשנת 2000 גייסו 8,000 חברות סכום אסטרונומי של 105 מיליארד דולר. לפי שיעורי הצמיחה הנוכחיים של ההון המגויס, אנחנו בדרך לשחזר את הנתונים של שנת 2000.

הגיוסים בישראל עדיין רחוקים מאלה שבארה"ב

האם זירת הסטארט־אפ ניישן מצמיחה בועה? זרם ההון שמגיע לישראל עדיין לא מיתרגם לעסקאות גדולות מדי. הגיוסים האחרונים לא העניקו לאף חברה ישראלית שווי של יותר ממיליארד דולר, כך שגם כיום אין בישראל יותר מדי "חדי־קרן", כפי שמכונות חברות בעלות שווי כזה בארה"ב.

המשקיעים אמנם מעמידים לכמה חברות ישראליות שווי של כמיליארד דולר אם יגיע רוכש שישים הצעה על השולחן: למועדון המיליארד שייכות חברות ישראליות כמו איירון סורס, אאוטבריין, טאבולה, פיוניר וסולאראדג', אך זהו שווי פרטי תיאורטי. כמה חברות פרטיות שהוכרו בעבר בשווי שכזה, כמו קונדואיט ופאוורמט, ירדו בסופו של דבר אל מתחת לרף המיליארד. ובכל זאת, מסתובבות כאן לא מעט חברות שצברו שווי רב בשנה האחרונה וכבר שוות מאות מיליוני דולרים רבים, ובהן Fiverr, eToro, Moovit ,Kaltura, Kenshoo ו־EyeView.

חברות ישראליות נותרות זולות בהשוואה לעמק הסיליקון, מה שמספק מפלט עבור משקיעים שמחפשים מחירים שפויים יותר, אך גם שוויין של החברות הישראליות עולה בהתמדה. גיוס ממוצע לסטארט־אפ אמריקאי ברבעון האחרון של 2014 עמד על 13.3 מיליון דולר, בעוד בישראל הוא עומד על ממוצע של 6 מיליון - פחות מחצי מהסכום. עם זאת, בשני המקרים מדובר בעלייה משמעותית: בארה"ב עמד גיוס ממוצע לסטארט־אפ ברבעון המקביל בשנה שעברה על 7.1 מיליון דולר, בעוד חברה ישראלית גייסה 4.1 מיליון דולר בממוצע. הסטארט־אפ הישראלי עדיין רחוק ממקבילו בארה"ב, אך מתקרב אליו בצעדי ענק.

ליאור אבירם, שותף וראש מחלקת ההייטק בפירמת שבלת, עוקב אחר שוויים של סטארט־אפים ישראליים בסקר שנתי. לדבריו קיים פער של 10% בשיעור סבבי הגיוס, שמשקפים עליית שווי לחברות, לטובת ארה"ב. "ההבדל אמנם קטן אבל מהותי, כי הוא מצביע על כך שיש מספר משמעותי של גיוסים בישראל שמשקפים לחברות שווי שדורך במקום או אפילו יורד, ובארה"ב זה כמעט לא קורה. כל אחוז שולי הופך את התמונה בארה"ב לבועתית יותר", הוא מסביר.

"המשקיעים האמריקאים לא רק מוכנים להשקיע במחירים גבוהים הרבה יותר, אלא גם להתפשר על תנאי ההשקעה, למשל לוותר על זכויות של עדיפות בחלוקת מניות בכורה. המשקיעים מחפשים פחות הגנות משחיפשו בעבר", אומר אבירם. "היתרון של השוק הישראלי הוא בין השאר במחירו. החברות בסיבובי הגיוס וברכישות מציגות ערכים שפויים, והעובדה שהשוק הישראלי אינו מציג ערכים בועתיים כפי שקיימים בעמק הסיליקון מגבירה את האטרקטיביות שלו בפני המשקיעים".

"המשקיעים הזרים באים גם בגלל החדשנות"

שמיל לוי, שותף בסקויה - שחתומה על כמה מהעסקאות הגדולות ביותר בעמק הסיליקון, ובהן השקעות בוואטסאפ ובדרופבוקס - ופעיל בהשקעות בחברות מקומיות בסניף הישראלי שלה, טוען כי "עמק הסיליקון מגייס יותר ומוציא יותר בין השאר משום שהתעשייה בו ותיקה ובוגרת יותר. למרות סכומי הכסף האדירים שמגייסים בארץ, עדיין לא ניתן להשוות אותם לאלה שבעמק הסיליקון, אבל אנחנו בדרך הנכונה. ישראל היא אמנם מדינה זולה, אבל ערכי החברות עולים ומתקרבים לשווי של העמק. אנחנו מוחאים כאן כפיים לגיוסים של 50 מיליון דולר, אבל אנחנו צריכים לזכור שאנחנו לא הוואלי. צריך גם לזכור כי הזרים באים לכאן לא רק בגלל המחיר הנמוך אלא בזכות החדשנות, שהיא שנייה רק לעמק הסיליקון".

שמיל לוי, שותף בקרן סקויה: אנחנו בדרך הנכונה, אבל למרות סכומי הכסף האדירים שמגייסים בארץ, לא ניתן להשוות אותם עדיין לאלה שבעמק הסיליקון" צילום: נמרוד גליקמן

יוסי ויניצקי, ראש מערך הייטק בבנק הפועלים, מסביר מדוע קיימת בועה בארה"ב שטרם הגיעה לארץ: "בסיליקון ואלי יש כסף זול ובשפע. החברות יושבות שם קרוב מאוד למטות של החברות, ולכן השווי שלהן והסכומים שהן מגייסות גבוהים הרבה יותר מאשר בארץ. אבל גם כאן אני רואה חברות רבות שמגייסות סכומים גדולים בשוויים גדולים שמצמצמים את הפער. יזמים רבים, שזו לא הפעם הראשונה שלהם, מחכים עם האקזיט ומעלים את שווי החברות, וכך גם קרנות רבות שהבינו שאי אפשר להסתפק באקזיטים קטנים", אומר ויניצקי.

"באות לכאן קרנות זרות רבות שרגילות להשקיע הרבה כסף ובשוויים גדולים, ובכל סיבוב שיש מעורבות שלהן - שווי החברות וכמות הכסף המושקע גדולים יותר. ישראל נמצאת בעדיפות שנייה אחרי עמק הסיליקון עבור המשקיעים, וכשהם מחפשים רכישות שיביאו להם חדשנות ובמחיר שפוי הם באים לארץ", אומר ויניצקי. "השווי בישראל נמוך יותר מהשווי שבו הם רוכשים חברות בארצות הברית, אם כי אני כבר רואה עלייה בשווי של החברות המקומיות. בישראל לא רק נמכרות חברות במחיר נמוך יותר, אלא הן גם מגייסות כספים בהיקף נמוך יותר לעומת החברות האמריקאיות", אומר ויניצקי.

ובכל זאת, עו"ד ניצן הירש־פלק, מאדריכלי עסקת הרכישה של ווייז על ידי גוגל, מזהה תחילתה של בועה. "בועה תמיד ממוקדת בתחומים מסוימים", הוא אומר ל"כלכליסט". "לפני כמה שנים נוצרה בועה סביב ענף הקלינטק, עד שראו שזו תעשייה שלקח לה שנים רבות להגיע לרווחיות ולהתגבר על אתגרים. היתה כאן גם בועה של תקשורת אופטית: כרומטיס נקנתה במיליארדים ואז נסגרה. כיום תוכל לראות את זה בתחום הסייבר: ישראל היא מעצמה בתחום ומשופעת בחברות בתחום, אבל יש חברות שאין להן זכות קיום.

רק בגלל האוויר החם שקיים סביב התחום, כל אדם עם רעיון מצמיד את המילה סייבר לשם החברה, ומיד שמונה קרנות רצות לתת לו הצעת השקעה - גם אם באמת אין לו מוצר או שכבר קיימת בעיה אחרת שהוא פותר אותה. לא כל מאות החברות בתחום שצמחו כאן הן חברות מצליחות, ונוצרת כאן קרוב לוודאי בועה שתתפוצץ. כמו תמיד, בשלב ההשקעה לא יודעים את זה, אבל בעוד שנה או שנתיים, כשהחברה תיסגר והסיפור יסופר בעצב, יגידו שהיתה בועה. וכשזה קורה במסה גדולה של חברות שיוצאות לדרך ומגייסות ונסגרות, אז באים ואומרים שהבועה התפוצצה".

המנהלים בארה"ב משוויצים בנציגות הישראלית שלהם

הבהלה לזהב של ההייטק הישראלי בוודאי אינה חדשה, אבל מטר הדולרים שנוחת על ראשיהם של המהנדסים הישראלים מעיד במשהו על האווירה העולמית ועל מיקומה של זירת הטכנולוגיה הישראלית בעולם.

הסיבות מדוע השקעות זורמות דווקא לישראל אינן חדשות: תעשיית ההייטק הישראלית הצמיחה בשלושת העשורים האחרונים ארסנל של יזמים סדרתיים, מנהלים, משקיעים ועובדי הייטק מנוסים, בזמן שהיחידות הטכנולוגיות הצבאיות מפיקות כאן אנשי סייבר, ביג דאטה ותוכנה מעולים. לא לחינם הצהיר כאן רק בחודש שעבר יונג סון, סמנכ"ל האסטרטגיה של סמסונג העולמית, כי ישראל היא שנייה לעמק הסיליקון בהיקף ההשקעות של החברה בסטארט־אפים.

הנחיתה בשוק הישראלי הפכה לטרנד בין הענקיות בעמק הסיליקון, וכולן באות לראות ולהיראות. "בשיחות הסלון בעמק הסיליקון, אם אין לך חברה בישראל אתה לא קיים", אומר עו"ד הירש־פלק. "כל מנהל מספר בגאווה על עשרת המהנדסים התותחים שקנה בישראל, ואיך הם הצליחו לעשות מה שעושים מאה מהנדסים בארה"ב. עוד מהתקופה שאינטל העבירה לישראל את הפרויקטים הכי חשובים לה, כולם בעמק הסיליקון יודעים שלישראל אפשר להעביר פרויקטים טכנולוגיים מורכבים ולצפות לפריצת דרך. וזאת בניגוד למקומות אחרים כמו הודו, סין או אירלנד, שעדיין מתייחסים אליהן כאל מקומות שאפשר להעביר אליהם פרויקטים של בדיקות או קידוד".