למה בית המשפט לא רוצה שתראו סרטים בפופקורן טיים?

בשנה האחרונה הפכה פופקורן טיים לכלי מרכזי לצריכת סרטים וסדרות בבתים רבים בישראל. התוכנה מאפשרת צפייה מיידית במבחר רחב של תכנים הזמינים ברשת בצורה פיראטית, ועוררה את חמתן של חברות המדיה הישראליות.

כעת צו בית משפט, המורה לחסום אתרים שמאפשרים את הורדת התוכנה, מאיים לכאורה לעצור את החגיגה. מה יקרה בדיוק, והאם צריך לחזור לימים שבהם צפינו רק בסדרות שהוצעו לנו בכבלים ובלוויין? "כלכליסט" משיב על השאלות הבוערות.

פופקורן טיים (Popcorn Time) מתבססת על פרוטוקול שיתוף הקבצים ביטורנט כדי לאפשר צפייה ישירה בתכנים המשותפים באמצעותו, ללא צורך בהורדתם למחשב. לאור הפופולריות של ביטורנט, באמצעות התוכנה ניתן לצפות בסדרות ובסרטים החמים ביותר ללא תשלום, ועל כן הצלחתה אינה מפתיעה.

תוכנת פופקורן טיים

בשבוע שעבר עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב קבוצה של גופי תוכן בראשות yes ו-HOT. הגופים, שמחזיקים בזכויות על תכנים בינלאומיים וישראליים, ביקשו להוציא צו במעמד צד אחד, שמורה למפעיל פופקורן טיים האלמוני להסיר את פעילותם של תשעה אתרים המאפשרים את הורדת התוכנה, ולספקיות האינטרנט הישראליות לחסום את האתרים הללו. הנימוק: התכנים המשותפים מפרים את זכויותיהם ופוגעים בפעילותם. השופט מגן אלטוביה נענה לבקשת הספקיות, והוציא צו מניעה זמני עד להשלמת הדיון המשפטי בנושא.

אמנם לא ברור איך ניתן לאכוף את הצו נגד מפתח תוכנת פופקורן טיים, שזהותו אינה ידועה לבית המשפט ושככל הנראה אינו מתגורר בישראל. ואולם, הצו שנוגע לספקיות האינטרנט שריר ומחייב אותן לחסום את האתרים המבוקשים, בכפוף להפקדת ערבות מצד העותרים אשר תכסה הפסדים אפשריים שעלולים להיגרם להן.

בגדול, משמעות ההחלטה היא אפסית. נכון לשעת סגירת הגיליון האתרים המדוברים עדיין זמינים לגולשים בישראל וניתן להוריד מהם את התוכנה. גם אם הם ייחסמו, ניתן יהיה לעקוף זאת בקלות מגוחכת באמצעות שימוש ב-VPN, פרוקסי או כל כלי אחר המסווה את ארץ המוצא של המשתמש. כמו כן ניתן לקבל את התוכנה דרך כל אתר שמאפשר הורדת קבצים בביטורנט באמצעות חיפוש "Popcorn Time" באתר.

מי שכבר הוריד פופקורן טיים צריך להתרגש אפילו פחות: החלטת בית המשפט נוגעת רק לאתרים שמאפשרים את הורדתה, ולא עוסקת כלל בחסימת התוכנה עצמה. כלומר, בשלב זה אין איום משפטי לעצור את כלל פעילות פופקורן טיים בישראל. לדברי מומחים בתחום, חסימה מוחלטת של פעילות התוכנה ככל הנראה אינה אפשרית או ישימה בשל אופן הפעולה של ביטורנט.

גם אם בדרך נס תיחסם לחלוטין פעילות פופקורן טיים בישראל, לרשות אוהבי הקולנוע והסדרות עדיין עומד מגוון אפשרויות מסחרר. אתרי צפייה ישירה רבים מציעים צפייה מיידית בפרקים עדכניים, ואתרי ביטורנט כמו פיירט ביי מאפשרים להוריד למחשב פרקים חדשים וישנים כאחד. אפשרויות כאלה, כמובן, אינן חוקיות בארץ ובעולם.

פתרון אחר, מפוקפק רק למחצה, הוא להיעזר בשירותי VPN ודומיו כדי לגשת לאתרי סטרימינג בחו"ל דוגמת נטפליקס והולו, וליהנות ממגוון התכנים המרשים הנמצא בהם, אשר באופן רשמי חסום לגולשים ישראלים. כיום ניתן למצוא כלים רבים, כולל תוספים לדפדפן, המאפשרים גם למשתמשים בעלי ידע בסיסי בלבד לעשות זאת.

וגם ישנה האופציה החוקית למהדרין. בשנים האחרונות HOT ו-yes, ובמידה פחותה גם סלקום TV החדשה יחסית, מביאות לשידור את הפרקים החדשים של הסדרות הפופולריות זמן קצר (שעות או ימים ספורים) לאחר השידור בארה"ב. במקרים רבים פרקים אלה גם זמינים בשירותי ה־VOD של החברות ואף בשירותי הסטרימינג ללקוחותיהן, כך שייתכן שהסדרה שתכננתם להוריד כבר זמינה בצורה הרבה יותר נוחה.

מאז שנאפסטר נסגר בתחילת העשור הקודם, רק כדי ששלל תוכנות ושירותים להורדת קבצים יחליפו אותו, ברור לכל שסנקציות משפטיות לא ינצחו את ההתקדמות הטכנולוגית בתחום. שירותי שיתוף פופולריים כיום מתמיד, וגם ניסיונות מתוקשרים מהשנים האחרונות לעצור זאת לא הועילו. סגירת מגהאפלוד ב-2012 גרמה לפיראטים לפנות לאתרים אחרים, וכשפיירט ביי נסגר בסוף השנה שעברה בעקבות פשיטה של משטרת שבדיה - התוצאה היתה עלייה בשימוש בשאר אתרי הטורנטים עד שפיירט ביי שב לשגרה.

גם בישראל לא היו למהלכים בתחום השפעות ארוכות טווח. ב־2013, אחרי קמפיין משפטי נרחב שנפרס על פני כמה שנים, הצליח ארגון זכויות היוצרים זיר"ה (המעורב גם בעתירה הנוכחית) להסיר מהרשת עשרות אתרי הורדת קבצים מקומיים, ובפועל לשתק את סצנת ההורדות הישראלית. ואולם, כיום אין קושי למצוא אתרים חלופיים שטרם הוסרו. גם אתרי הצפייה הישירה, שזיר"ה ניסתה לבלום בעבר, פועלים כיום כמעט באין מפריע. סביר מאוד להניח שזה יהיה המצב גם במקרה הנוכחי.

כיום נראה שאין לכך סיבה אמיתית. בעבר נהוג היה לטעון שמהירות האינטרנט בישראל אינה מספיקה להעברת שידורים באיכות גבוהה, אך כיום זה כבר אינו המצב. שירות הטלוויזיה החדש של סלקום, למשל, מעביר תוכן על גבי האינטרנט בצורה טובה, ומהווה למעשה שירות סטרימינג.

טענה נוספת היא ש-HOT ובזק, החברה האם של yes, אשר מחזיקות בתשתית האינטרנט, מערימות קשיים על שחקני תוכן שעשויים לנגוס בנתח השוק שלהן בתחום זה. ואולם, גם במדינות רבות אחרות חברות התשתית מחזיקות בשירותי תוכן משלהן, ושתי החברות מחויבות בחוק לשמור על ניטרליות רשת.

נראה שבשנה הקרובה המצב בתחום ישתנה כאשר גולן טלקום, פרטנר ואחרות ישיקו שירותי תוכן אינטרנטיים משלהן לצד סלקום. לעומת זאת, עבור ענקים בינלאומיים כמו נטפליקס או אמזון השוק הישראלי הוא פשוט קטן מדי ואינו נמצא בעדיפות הראשונה, ונראה שגם שיעור ההורדות הלא חוקיות הגבוה בארץ לא ממש מקדם את כניסת נטפליקס לישראל. ואולם, כאשר נטפליקס מצהירה שתגיע לעוד 150 מדינות חדשות בתוך כשנה וחצי, ברור שהיא תנחת מתישהו גם כאן.

בהכנת הכתבה השתתף אופיר דור