"לו הייתי אסדת קידוח, היו נותנים לי להביא עובדים זרים"
לא הכל ורוד בדרך להפיכה לחברת צמיחה. יובל טל, נשיא פיוניר, טוען כי ישראל מקשה על חברות הייטק לגייס עובדים מחו"ל, למרות הצורך שלהן בכוח אדם שמגיע מהתרבות של ארצות הברית ושל הונג קונג למשל
הדור החדש של חברות ההייטק הישראליות כבר לא רודף אחר האקזיט המהיר. כיום פועלות בישראל כ־200 חברות צמיחה (Growth Company) שמגלגלות סכום כולל של יותר מ־15 מיליון שקל בשנה, מעסיקות מאות עובדים ומגיעות למכירות של עשרות מיליוני דולרים. חברות אלה מעדיפות להגיע למסה קריטית של עסקים ונפח פעילות משמעותי לפני שיבחרו להימכר לחברה אחרת או לצאת להנפקה בבורסה.
לקראת כנס חברות הצמיחה של “כלכליסט”, בשיתוף פורום חברות הצמיחה והבורסה לניירות ערך, שייערך ב־1 ביוני, מספרים המייסדים של פיוניר, קלטורה ואאוטבריין על כברת הדרך שהם עשו כדי להגיע למעמד של חברת צמיחה, ועל הקשיים הלא מעטים שהמדינה מערימה עליהם.
יובל טל, נשיא פיוניר - שרק לאחרונה מכר את חברת בורדרפרי שאותה הקים בכ־450 מיליון דולר - מתאר את הרגעים שבהם מתגבשת ההכרה שהעסק הפך מסטארט־אפ לחברת צמיחה: "יש שתי נקודות שבהן אתה חש שאתה כבר לא חברת סטארט־אפ קטנה: הראשונה היא כשאתה כבר לא במרתף עם עוד שלושה חברים, אלא מעסיק אנשים עם קריירות ומשפחות שאכפת לך מהם; השנייה היא כאשר העסק שלך כבר רווחי, ואז מתחילים להיות מופעלים שיקולי רווח והפסד ושיקולים נוספים של כדאיות פיתוח מוצר וגיוס אנשים".
אורי להב, ממייסדי אאוטבריין - שעל פי ההערכות ניצבת על סף הנפקה בוול סטריט - טוען שהשלב הזה אינו תמיד ברור. "כשהבנו שחברות גדולות מאוד בעולם בחרו בטכנולוגיה שלנו, הבנו שאנחנו מבוססים".
מימין: אורי להב ממייסדי אאוטבריין, יובל טל נשיא פיוניר ורון יקותיאל מנכ"ל קלטורה צילום: אוראל כהן רון יקותיאל, ממייסדי קלטורה ומנכ"ל החברה, אינו אוהב כל כך את הפרידה מהמילה "סטארט־אפ". "הרוח של חברת סטארט־אפ לא תעזוב אותנו. אנחנו עדיין מלאי מרץ ואנרגיה לרוץ קדימה. אבל כבר מההתחלה הבנו שאנחנו בונים חברה לצמיחה". עם זאת, גם הוא מזהה כמה גורמים התורמים להכרה שהעסק עבר לשלב הצמיחה: "הראשון הוא גידול אקספוננציאלי בהכנסות; השני הוא היווצרות מנגנון התייעלות וסינון מוצרים שאינם יוצרים רווח; והשלישי הוא ההכרה שמשלב מסוים בגידול כוח האדם המנהל הופך למנטור של העובדים. בשלב מאוחר יותר הוא מנטור רק של שכבת הניהול שלו. השלב הזה מגיע בערך ב־150 עובדים". שלושתם מסכימים כי מספר של 150 עובדים הוא קו פרשת המים שבין חברה בעלת אופי של סטארט־אפ לבין חברת צמיחה מבוססת. טל מאמין שאחד האתגרים הניהוליים בגדילתו של עסק הוא היכולת לגייס כמות גדולה של עובדים שיפעלו כאורגניזם אחד: "היכולת לגייס כוח אדם, להבין שטעית ואז לפטר ולשכור אחרים היא חלק מהותי בפעילותה של חברה. כשיש לך כוכב בחברה, אתה חייב לוודא ששום פוליטיקה לא תפריע לו להיות כזה ושהוא מקבל את כל הסיוע כדי לפרוח".
אבל לא הכל ורוד בדרך להפיכה לחברת צמיחה. טל מציין לרעה את המגבלות הנוקשות בנושא תעסוקת עובדים בישראל. "אני עומד לשכור בקרוב 200 עובדים חדשים, אך לצערי מרביתם לא יגיעו מישראל", אומר טל. "אם אני צריך לתמוך בשווקים מתעוררים, אני צריך אנשים שמגיעים משם, שמתמצאים בתרבות, שמבינים את השפה לעומק, את ההומור המקומי, אבל אין סיכוי שמדינת ישראל תאפשר לי להביא עובדים ממדינות אלו. אם אבקש להוציא להם ויזה, יחשדו בי שאני סוחר בבני אדם. אני משער שלו הייתי אסדת קידוח היו מאפשרים לי זאת, אבל אנחנו הייטק. לכן אני מגייס את העובדים בניו יורק ובהונג קונג, שם חוקי התעסוקה נוקשים פחות. כשאני צריך להעסיק עובדים בשבת כי אנחנו עסק שפועל כל הזמן, אני צריך להיזהר מאוד לא להעסיק יהודים כי החוק פה אוסר להעסיקם. "אם אני לא יכול לגייס עובדים בישראל, לפטר אותם אם טעיתי ולגייס אחרים במהירות, אז אין לי טעם להשקיע כאן בגיוס עובדים".
לדבריו, מדינת ישראל לא מבינה שהקשיים התעסוקתיים שהיא מערימה על חברות הצמיחה פועלים לרעתה בסופו של דבר. "אין כיום ציונות אלא רק מחויבות למשקיעים שנתנו לנו כסף. אם משקיע סיני או אמריקאי נתן לנו כסף, אנחנו מחויבים אליו", אומר טל.
יקותיאל מרכך מעט את הטון: "נכון שקשה מאוד להביא לכאן עובדים זרים, אפילו אמריקאים, אבל עדיין ליבת המחקר והפיתוח שלנו היא כאן. 200 מתוך 400 העובדים שלנו יושבים כאן. אני יכול לעשות את זה במקומות אחרים, אבל מעדיף לעשות את זה כאן".
כבר לא ממהרים לאקזיט המהיר
מדינת ישראל נודעת בעולם כ"אומת הסטארט־אפ", אלא שבמקביל צמח לאחרונה זן אחר של חברות. כאלה שמעסיקות כאן מאות עובדים, מפתחות תעשיות חדשות ומכשירות את הדור הבא של מנהלים ישראלים. חברות אלו הן חברות הצמיחה של ישראל.
פורום חברות הצמיחה מייצג חברות טכנולוגיות ישראליות שהפכו לשחקניות משמעותיות בשווקים העולמיים.
הפורום הוקם במטרה לענות על ההזדמנויות והאתגרים הייחודיים שמאפיינים חברות הייטק ישראליות שכבר עברו את שלב הסטארט־אפ, ויש להן חזון ארוך טווח להמשיך ולהתרחב בישראל.
חברות הפורום מאמינות כי הגיע הזמן לקחת את אומת הסטטרט־אפ צעד אחד קדימה: לגדול ולפתח קהילה עסקית תוססת, תעשייה שתורמת לתעסוקה איכותית ולפיתוח ידע מקצועי.
