"מה שקרה עם אובר ותעשיית המוניות ו-Airbnb והמלונאות יקרה גם לתעשיית הפיננסים"
לירון דמרי, מייסד שותף בחברת האבטחה Forter בכנס FinTech של "כלכליסט": " יש לך היום עולם שבו 70% מהאוכלוסיה היא Bankable, והם ילכו למי שיציע להם את השירות הנוח ביותר". שמר כץ, מנכ"ל SafeCharge: "הטכנולוגיה כבר קיימת"
"בין אם הבנקים ירצו או לא, מה שקרה עם אובר ותעשיית המוניות ו-Airbnb ותעשיית המלונאות יקרה גם לתעשיית הפיננסים" כך הבטיח לירון דמרי, מייסד שותף בחברת האבטחה Forter, במסגרת פאנל טכנולוגיות תשלומים בשירות הצרכן החדש, בכנס FinTech של "כלכליסט" והבורסה לניירות ערך.
"לפני עשור אנשים בענף המלונאות עמדו ושאלו את אותן שאלות שאנחנו שואלים היום, ואז הגיעה חברה כמו Airbnb והיא היום החברה הכי גדולה בתחום. בתחום המוניות היום החברה הגדולה היא אחת שאין לה מונית אחת משלה. עם כל הכבוד לרגולטור, בשנים האחרונות העולם התהפך. זה הכל שאלה של המספרים הגדולים, דמוקרטיזציה של התעשייה. יש לך היום עולם שבו 70% מהאוכלוסיה היא Bankable, והם ילכו למי שיציע להם את השירות הנוח ביותר".
מימין שמר כץ, בן יניב צ'צ'יק, לירון דמרי וטל גרינברג עם אסף גלעד, מנחה הפאנל צילום: עמית שעל
שמר כץ, מנכ"ל SafeCharge ישראל, הסכים עימו ואמר כי על הרגולטור להשכיל להבין את השינויים בשוק. "הטכנולוגיה כבר קיימת. יש הרבה גופים שערוכים ומוכנים לזה, אנחנו כבר מזמן שם מבחינה טכנולוגית. אתה רואה את ההצעות לפתיחה של מערכת שב"א, שהסיבות להקמתה היו היסטוריות ופוליטיות. בעולם, הפתיחה של מערכות כגון שב"א הביאה לכניסה של הרבה טכנולוגיות לתחום. זה בהחלט משהו שמוכח שמתרחש לנגד עיינו".
עם זאת, כץ מבטל את הטענות לפיהן אנחנו עומדים בפני זעזוע של ממש לתעשייה. "אני חושב שעמודי התווך של המערכת הפיננסית הם כאן על מנת להשאר. המהפכה בחברות הטכנולוגיה נועדה לעשות את הדברים טוב יותר ולשרת את הצרכן. כמה זה עובד, זה תלוי בלחצים מצד התעשייה וברגולוציה".
השאלה המרכזית בפאנל הייתה סביב התחרות הגדולה בארצות הברית על שוק תשלומי הסלולר, בעיקר בין אפל ושירות אפל פיי והשירות המתחרה החדש של גוגל, אנדרואיד פיי. כץ מצידו חושב שהמצב מורכב יותר.
"השירותים האלו – אפל פיי ואנדרואיד פיי – לא מתחרים אחד בשני. כל אחד יקנה את המכשיר שהוא מעוניין להשתמש בו. בסופו של דבר, צריך לזכור שעם כל הרצון להקל על המשתמשים לקבל תשלומים, התפקיד שלנו – של הרגולטור ושל חברות הסליקה – זה להגן על הלקוח. זה אמנם נשמע בסיסי אבל ברגע שטכנולוגיות יוצאות לשוק והן לא מוגנות, הצרכן נפגע. זה בהחלט התפקיד שלנו כחברת סליקה לוודא למשל שבית העסק עובד ברשיון, מציג את כל מדיניות החזרת המוצרים. חברות הסליקה הן קו החמצן של התעשייה".
בן יניב צ'ציק, סמנכ"ל מוצר ב-Zooz, הסכים עם כץ שהעיקר הוא לא התחרות בין גוגל ואפל: "כולם בסוף נותנים את אותם שירותים. השאלה החשובה היא מי משתמש בשירותים האלו, לעומת מי רוצה שישתמשו בשירות. אם אפל תכנס ותקל על בתי עסק לעשות זאת קל יותר ומהר יותר, היא זו שתנצח. בית העסק בסופו של דבר צריך לרצות להכניס את השירות. כרגע גוגל עושה את זה טוב יותר".
דמרי הוסיף: "אני לא חושב שאנחנו רואים מי המנצח כרגע ולדעתי גם לא נראה מנצח בקרוב. כרגע, הצרכן עדיין לא זקוק לשירותים האלו. לדעתי, אנחנו חברות הפינטק נכשלנו בלהנגיש את השוק לצרכן. אין לי כצרכן שום בעיה להעביר היום כרטיס אשראי, זה רק מגניב שאפשר להשתמש בטלפון. יש עדיין הרבה מקומות לחדשנות. שתגיע החברה השלישית שתפצח את השאלה איך לעשות תשלומים היא זו שתנצח את גוגל ואפל".
הסיבה שחברות הסליקה ותשלומי הסלולר לא החליפו את כרטיסי האשראי, מסביר דמרי, זה כי חברות האשראי השכילו לעבוד בצורה נכונה: "בשנות השבעים, חברות כרטיסי האשראי סיפקו פתרון מדהים. עד היום, נכשלנו בלמצוא פתרון טוב יותר. הפתרונות היום עדיין לא מוציעים את הבטחון לבתי העסק שחברות כרטיסי האשראי הבינו שחשוב לפתח".
טל גרינברג, מנכ"ל חברת פייבוקס, הרחיב: "חברות האשראי הבינו שהן חייבות קודם לבנות קהל לקוחות ואז לבנות את הדרישה ורשת קשרים. אני חושב שאנחנו נראה את זה גם אצל אפל, שתנסה לבנות ערך נוסף לצרכן, שיאפשר לעסקים להציע ערך דרך הפלטפורמהו הקשרים שאפל וגוגל מנסות להקים".
הסכנה האמיתית לשוק, הסביר גרינברג, בכלל לא מגיעה מצד גוגל או אפל וחברות הפינטק הקלאסיות, אלא חברות שאנחנו לא חושבים עליהן כאיום כיום – כמו פייסבוק. הרשת החברתית הוסיפה לאחרונה אפשרות להעברת כספים בין משתמשים דרך מסנג'ר, וגרינברג הזהיר שזה לא יעצר שם: "אני חושב שכל תעשיית הפיננסיים צריכה לדאוג מפייסבוק – לא רק מי שעוסק בהעברות כספים מאדם לאדם, אלא גם הבנקים. יש להם את הרשיונות והיכולות לעשות את כל מה שהם רוצים".
