הוועדה המייעצת של המאגר הביומטרי: לוותר על טביעות האצבע של האזרחים
בדו"ח המסכם שיוגש לכנסת מציעה הוועדה - שליוותה את הפיילוט בשנתיים האחרונות - לעבור למאגר שמכיל תמונות פנים בלבד, ללא טביעות אצבע של האזרחים. כך ניתן יהיה להימנע מחלק מהסיכונים הצפויים בהפעלת המאגר במתכונתו המקורית
הוועדה המייעצת של פרויקט המאגר הביומטרי ותעודות הזהות החכמות קוראת שלא להמשיך את פעילות המאגר במתכונתו הנוכחית. בדו"ח המסכם של הוועדה היא מציעה לעבור למאגר שמכיל תמונות פנים בלבד, ללא טביעות אצבע של האזרחים.
- "רשות המאגר הביומטרי הסתירה מידע חיוני מהכנסת"
- מבקר המדינה נגד המאגר הביומטרי: התגלו ליקויים חמורים בפיילוט
- שר הפנים: פיילוט המאגר הביומטרי יוארך עד מרץ 2016
הוועדה המייעצת היא הגורם המפקח הישיר על פעילות הרשות לניהול המאגר הביומטרי, שחלק ניכר מהחלטותיה ומהלכיה מובא לאישורה. בתגובותיה לתקשורת מזכירה הרשות שוב ושוב שפעילותה נמצאת תחת פיקוח הדוק של הוועדה המייעצת - וכן שהוועדה קבעה שנדרש מאגר ביומטרי כדי למנוע גניבת זהויות.
ואולם, בניגוד למשתמע מדברי הרשות המלצתה של הוועדה המייעצת שונה משמעותית מהמלצת הרשות לניהול המאגר הביומטרי. “בשונה מהמלצת הרשויות, הוועדה המייעצת ממליצה לבחור בחלופת הפנים עבור מאגר מידע ביומטרי", נכתב בדו"ח הוועדה. “מדובר בפתרון מספק אשר מחד נותן מענה איכותי לצמצום תרחיש ההרכשות הכפולות ומאידך מפחית סיכונים ממשיים". המשמעות: הוועדה ממליצה לשנות משמעותית את אופיו של המאגר הביוטמרי כיום, להוציא ממנו את טביעות האצבע ולהפכו למאגר של תמונות פנים בלבד.
זיהוי פנים ביומטרי
בוועדה המייעצת חברים הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה, רם ולצר, הססטיסטיקן הממשלתי, פרופ' דני פפרמן, ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, אלון בכר, ראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה, איתן בן דוד, ונציג הציבור, זאב ז'בוטינסקי.
הדו"ח המפורט שחיברו חברי הוועדה המייעצת כולל כמה המלצות מרכזיות. ראשית, ממליצה הוועדה שלא להאריך את תקופת המבחן. "קיימים נתונים מספקים לצורך קבלת החלטה מהותית לגבי אופן החלת החוק על תושבי ישראל", נכתב. "בסוגיית מאגר המידע הביומטרי הלאומי כל דחייה נוספת בקבלת החלטה והארכה של תקופת המבחן תגרום לנזק מתמשך ומיותר למדינת ישראל ולתושביה".
מצלמת זיהוי פנים בעמדת רישום למאגר הביומטרי צילום: עמית שעל
בנוסף קובעת הוועדה כי יש נחיצות בקיומו של מאגר ביומטרי, חרף העובדה שלא קיימים נתונים לגבי היקף תופעת גניבת הזהויות בישראל. “להערכת הרשויות, תופעת ה'הרכשות הכפולות' עמה אמור המאגר להתמודד, היא בעיקרה בעיה עתידית שתיווצר עם המעבר לתיעוד חכם משולב ביומטריה”, נכתב בדו”ח. “מאגר המידע הביומטרי מהווה כלי מתאים למניעת 'הרכשות כפולות' ואיתורן. אין מדובר בכלי יחיד או בפתרון מלא, אלא חלק חשוב ממערך כולל הבא להתמודד עם מגוון סוגי ניסיונות ההתחזות. קיומו של מאגר המידע הביומטרי כחלק מהפרויקט הוא אחד הגורמים המרכזיים המחזקים את התיעוד הלאומי החכם, בפרט ביחס למסמכי הנסיעה הישראליים ואמינותם במעברי הגבול הבינלאומיים".
ואולם, בשאלת תכולת המאגר מסקנת הוועדה המייעצת שונה דרמטית מזו של הרשות לניהול המאגר הביומטרי, שהמליצה על המשך הפעלת המאגר במתכונת של תמונת פנים ושתי טביעות אצבע, וממליצה תחת זאת לשמור במאגר תמונות פנים בלבד: "בחירה בחלופה זו תביא לדעתה של הוועדה לאיזון נכון בין ההתמודדות עם סיכון ההרכשות הכפולות, מחד, לבין הגנה על המידע והפרטיות, מאידך. אירוע דליפה או שימוש לרעה במקרה בו במאגר יהיו שמורים רק נתוני תמונות הפנים, יגרום לנזק מופחת באופן משמעותי”.
מאגר פנים - מענה מספק
בוועדה מכירים בכך שלא מדובר בפתרון הטוב ביותר למניעת הרכשות כפולות. ”חלופת פנים ושתי טביעות אצבע תיתן תוצאה טובה יותר, ולשם הבהרה ייאמר שמאגר מבוסס תמונות פנים ועשר טביעות אצבע יהיה יעיל אף יותר וניתן יהיה לשפרו גם באמצעות תוספות ביומטריות,. אבל מכלול הנתונים המצויים בידי הוועדה המייעצת מובילים למסקנה לפיה מאגר פנים הוא מענה מספק", הם קובעים.
ההמלצה: תצלומים ביומטריים יחליפו את טביעת האצבע צילום: ניצן סדן
נימוק מרכזי להעדפת מאגר המבוסס על תמונות פנים בלבד הוא שיפורים שחלו בטכנולוגיית זיהוי פנים. “הפער ברמת הדיוק בין זיהוי באמצעות טביעת אצבע בודדת לבין זיהוי פנים, נסגר כבר מזה זמן", נכתב בדו"ח. "כאשר משווים את דיוק זיהוי תווי פנים לזיהוי שתי טביעות אצבע, ניתן לראות שהפער הולך ונסגר ביניהן בקצב מהיר".
אמירה זו נתמכת בממצאי הפיילוט: “תוצאות האמת שהושגו בבדיקת חלופת זיהוי הפנים במהלך תקופת המבחן, היו מצוינות: כ-99% הצלחה במניעת הרכשות כפולות לעומת מדד ההצלחה שהוגדר בצו של 95%”. כן ציינה הוועדה את העובדה שמספר לא מבוטל של מדינות משתמש במאגרים שמבוססים על תמונות פנים בלבד לצורך הנפקת דרכונים ביומטריים.
שיקול מרכזי נוסף הוא שבכל הנוגע להתמודדות עם עבריינים, תמונת פנים מהווה נתון ביומטרי משמעותי יותר מאשר טביעות אצבע. “עבריין המגיע בכוונת זדון ללשכה, על מנת לבצע הרכשה כפולה, עלול למצוא דרכים כדי לחמוק או לשבש הרכשה של טביעת אצבע", נכתב בדו"ח. “להבדיל מטביעות האצבע, לעבריין יש תמריץ שתמונת הפנים שתישמר בתיעוד ותודפס עליו, תהיה אכן תמונת הפנים שלו. זאת משום שחלק גדול מן השימושים שהעבריין ירצה לבצע בתיעוד, יצריכו בדיקה חזותית של התיעוד על ידי הגורם המסתמך, או בדיקת התעודה לאימות או התעודה לחתימה אלקטרונית לכל היותר, ולא יצריכו בהכרח אימות טביעות אצבע".
עוד מזהירה הוועדה מהשימוש הגובר בטביעות אצבע כאמצעי זיהוי למכשירים שונים (למשל בדגמי האייפון האחרונים), או שירותים שונים למשל שירותים בנקאיים ותשלומים: "השימוש בסיסמה בשיטה המוכרת לנו, מהווה מכשול משמעותי ביותר להתפתחות כלכלית והמסחר האלקטרוני הגלובלי. אמצעים ביומטריים הוצעו כאחד מכיווני הפעולה המרכזיים, והם מתבססים בעיקר על טביעות אצבע. במצב זה, אם המדינה תחליט לנהל מאגר ביומטרי מרכזי של תמונות גולמיות של טביעות האצבע, של כל תושבי המדינה, ובהנחה שחלק גדול מתושבי ישראל - גם אם לא כולם - ייעשו שימוש בסיסמה שהיא טביעת האצבע שלהם, המשמעות היא למעשה ניהולו של 'מאגר סיסמאות של תושבי ישראל'”.
התמונות כבר ברשת
מנגד, מציינת הוועדה את התפוצה ההולכת וגוברת של תמונות דיגטליות במרחב הציבורי. “תמונות פנים באיכות המאפשרת הפעלת יישום ביומטרי, הפכו להיות נתון גלוי ונפוץ. בראש ובראשונה, מצויים נתונים אלה ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, שמהווים מקורות גלויים וזמינים, אשר צברו תאוצה רבה, כגון פייסבוק, ווטסאפ, לינקדאין ועוד. כמו כן, נתונים אלה מצויים היום הן במאגרים ממשלתיים בקנה מידה לאומי (כגון מאגר התמונות של משרד התחבורה של מדינת ישראל המכיל כ-3.5 מיליון רשומות תמונות של תווי פנים באיכות המאפשרת עיבודים ביומטריים), ובמאגרים של ארגונים לשם הנפקת כרטיסי נוכחות. תמונות תווי פנים הן מידע גלוי, שניתן להשיגו בדרכים שונות ומגוונות, בעוד טביעות אצבע אינן מהוות עדיין 'מידע גלוי'.
כלי זיהוי הפנים של פייסבוק צילום: איי פי
"בנסיבות אלה ניתן לומר: האטרקטיביות של מאגר ביומטרי המכיל רק תמונות פנים עבור גורמים עוינים נמוכה יותר נוכח הטרחה והמאמץ שיש להשקיע בהשגתו. הסיכון וההשלכות מדליפת טביעות האצבע בעת הזו שונים מהסיכון וההשלכות הקיימות ביחס לדליפת תמונות פנים. שמירת תמונות פנים במאגר הביומטרי במשרד הפנים, איננה בגדר שינוי משמעותי של ה״סטטוס קוו״, ביחס למצב הקיים, בשונה ממצב בו המדינה מקימה מאגר ביומטרי המכיל גם טביעות אצבע”.
על סמך שיקולים אלו קובעת הוועדה המייעצת: “מאגר המידע הביומטרי הכולל תמונות פנים בלבד הוא פתרון מספק אשר מחד נותן מענה איכותי למניעת תרחיש ה'הרכשות הכפולות', ומאידך מפחית סיכונים ממשיים ממדינת ישראל ותושביה. פתרון זה הוא ישים וממומש היום על ידי מספר מדינות לצרך ניהול מאגרים בקנה מידה לאומי, והוא מתאים לגודל האוכלוסייה בישראל. לחסרונות הקיימים לחלופה זו קיימים פתרונות בהישג יד. זהו פתרון מאוזן, סביר ומידתי”.
