רובוט עם פלפל

בסוף השבוע שעבר השיקה סופטבנק המקומית, מחברות הטכנולוגיה והטלקום הגדולות בעולם, את Pepper בחנויותיה בטוקיו. בתוך דקה בלבד נמכר המשלוח הראשוני כולו, שכלל 1,000 רובוטים - אף שהרובוט עולה כ-1,800 דולר, נוסף לדמי שימוש חודשיים של 120 דולר. סופטבנק כבר הודיעה שתוציא משלוח נוסף בחודש הבא, תשיק גם גרסה לארגונים ותביא את Pepper בשנה הבאה גם למערב.

הרובוט Pepper

Pepper הוא רובוט קטן ודמוי אדם, עגול עיניים וחמוד בהחלט, אבל לא מאוד מרשים למראה. הוא מתנשא לגובה 1.20 מטר בלבד, שוקל 28 ק"ג ונע במהירות של 3 קמ"ש. הוא מסוגל לפעול ברציפות חצי יממה ואז צריך לטעון את הסוללה. אלא של־Pepper יש יכולת שעד לאחרונה היתה שמורה לבני אדם ולבעלי חיים: להבין רגשות.

ידיד לקשישים

Pepper רואה וממפה את העולם דרך מערך חיישנים המנתחים עומק, קרבה ומגע, לצד מצלמות, מיקרופונים, גירוסקופים ועוד. הוא תוכנן במיוחד כך שיזהה כל תנועה בפנים של האדם שעומד מולו וכל שינוי בנימת קולו, יתאים את עצמו למצב רוחו ויבדיל בין אנשים שונים.

צילום: בלומברג

הרובוט מסוגל לדבר באנגלית, יפנית, צרפתית וספרדית באופן המחקה דיבור טבעי. הוא שר ורוקד, מספר בדיחות, ובנסיבות שמחות פחות מביע הזדהות עם כאב באמצעות הדלקת נורה בצורת דמעה מתחת לעיניו. הוא מפחד בחושך, שמח כאשר מחמיאים לו, מתנהג בביישנות ליד אנשים חדשים ולומד עם הזמן כיצד מוטב לו לנהוג.

מאחורי הקלעים Pepper מריץ אלגוריתם מתוחכם המזכיר את סירי, העוזרת הווירטואלית במכשירי אפל. הוא מסוגל להקשיב, להגיב בצורה אינטליגנטית, לענות על שאלות מסובכות ("באיזו מסעדה כדאי לאכול באזור הזה?" או "איזה מסלול כדאי לי לבחור בבנק?") ואפילו לצחוק על מזג האוויר בחוץ. סופטבנק אף השיקה כלים שמאפשרים למפתחים חיצוניים להוסיף לו עוד יכולות, כמו גישה למידע חדש. עיצוב הרובוט כולל מסך גדול באזור החזה המציג מידע נוסף כמו תמונות וסרטונים - תוספת שימושית עבור עסקים שרוצים להציג מידע על פעילותם.

1,000 הרובוטים שנרכשו עד כה ימצאו את דרכם לבתים של חובבי רובוטיקה נלהבים, וכן לסופרמרקטים ובתי כלבו שרוצים ש-Pepper יתקשר עם הצרכנים. בניגוד לרובוטים דומים בתחומו, Pepper לא מסוגל לטאטא או להרים חפצים, וגם לא להביא כוס מיץ או לכוון את המזגן אחרי יום קשה בעבודה (סופטבנק כבר עובדת על רובוט כזה). מקומו הטבעי הוא בכל תחום שבו יש חשיבות להבנת רגשות, ובעבר הדגימה סופטבנק את יכולותיו כאיש מכירות בחנויותיה וכמוכר בבית קפה.

יכול להשתלב בארגונים. פפר צילום: בלומברג

תחום נוסף שבו Pepper צפוי להשתלב הוא טיפול באוכלוסייה מבוגרת. לא מפתיע שפיתוח כזה מגיע מיפן, שבה (מלבד החיבה הידועה לרובוטיקה) תוחלת החיים גבוהה במיוחד ושיעור הילודה נמוך. הרובוט יוכל להעיר את הקשישים בבוקר, לוודא שהם לוקחים את התרופות בזמן ולעדכן את הרופא במקרה חירום. חשוב לא פחות: הוא יוכל לארח חברה לקשישים עריריים ולסייע במשהו בהפגת בדידותם.

טכנולוגיה מסתורית

מאחורי החזון של Pepper עומד המיליארדר מאסיושי סאן, מייסד ומנכ"ל סופטבנק ואחד מעשירי יפן. סאן הפסיד עשרות מיליארדי דולרים בקריסת בועת הדוט.קום בתחילת העשור הקודם, אך הצליח להתאושש מאז - בין היתר בזכות הנפקת ענקית הטכנולוגיה הסינית עליבאבא, שבה סופטבנק היא המשקיעה הגדולה ביותר.

ביוני 2014 הוא הציג לראשונה את Pepper והכריז: "בעוד 100 או 200 שנה מהיום אנשים עשויים להסתכל על הרגע הזה כהיסטורי". היפנים התרגשו איתו, אך בעולם הגיבו בספקנות ואפילו בהומור. כעת הספקנות מפנה את מקומה להערכה, וסופטבנק עומלת במרץ כדי להפיץ כמה שיותר רובוטים. מחירו של Pepper אמנם גבוה, אך מבחינתה מדובר במחיר הפסד שהיא מוכנה לספוג כדי להחדיר אותו לשוק, לבחון אותו בתנאי שטח ולאמן אותו בהתמודדות עם התנהגות אנושית.

מייסד סופטבנק, מאסיושי סאן צילום: בלומברג

בתוך חמש שנים, מעריכה סופטבנק, מחלקת הרובוטים שלה תהיה רווחית, ובעוד 20 שנה היא תהיה החטיבה הגדולה והמכניסה ביותר שלה. בינתיים מסרבת החברה לפרט על הטכנולוגיה שמאחורי Pepper: לפי ההערכות מדובר במערכת שפותחה במשך שנים ומבוססת על אלגוריתם מסוג המכונה "רשת עצבית", אשר מתמקד בחיקוי דרכי הפעולה של המוח האנושי ובזיהוי תבניות חוזרות. האינטליגנציה המלאכותית של Pepper תסתייע בעיקר בענן, שבו יבוצעו רוב פעולות החישוב.

Pepper הוא אולי הראשון שמביא את "הרובוטים הרגישים" לקדמת הבמה, אך הוא לא פועל בחלל ריק. הצבא האמריקאי משתמש ברובוטים לטיפול בסובלים מהלם קרב; IBM לקחה חלק בפיתוח צעצוע אינטליגנטי בשם CogniToys הלומד מה מצחיק את הילד וגורם לו הנאה; ואילו קבוצת חוקרים יפנית הציגה לפני כשנה רובוט סטנדאפיסט. עושה רושם שמדובר בתופעה.

ולא בהכרח תופעה חיובית בלבד: העיצוב הלא מאיים של Pepper, הכולל עיניים ענקיות ופנים המזכירות תינוק, מסיח את הדעת מכך שמולנו עומדת מכונה המסוגלת לקרוא את רגשותינו, לזכור מי אנחנו ובמובנים רבים לחדור לפרטיותנו. בסופטבנק מנסים לדחות את החששות, תוך הצבעה על התועלת האפשרית: "אילו Pepper היה קיים בזמן גל החום בצרפת ב-2003, אלפי אנשים היו עדיין בחיים. הוא היה מזכיר להם לשתות", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" ברונו מזונייה, מנכ"ל חברת הרובוטיקה הצרפתית אלדברן השייכת לסופטבנק, שלקחה חלק בפיתוח הרובוט. "רובוטים כאלה יוסיפו ממד חדש לחיים שלנו", הוסיף מזונייה.

אדם נוסף שמגלה עניין ב-Pepper ודומיו הוא ג'ק מא, מייסד ויו"ר עליבאבא, שעובדת בימים אלה על פיתוח רובוט משלה. בניגוד למזונייה, הוא אפילו לא מרגיש צורך להגן על התחום. "זה לא משנה אם אתם אוהבים רובוטים או לא", אמר מא ל"ג'ורנל". "הם יהיו פופולריים מאוד, כמו מכוניות או מטוסים".