דו"ח טכנולוגי
הגיע הזמן שפייסבוק תתחיל לשלם לנו, הגולשים
הכנסות פייסבוק מכל משתמש ומשתמש צמחו השנה ב-20% והוגן שהיא תיתן משהו בחזרה לגולשים, כיצד ריגלה סוכנות מודיעין בריטית אחר כל העולם ויפן שוברת שיאי מוזרות עם אזהרה מפני קיום יחסי מין עם רובוטים
זה לא סוד שפייסבוק מרוויחה מכם המון כסף. אבל בזמן האחרון היא מרוויחה הרבה יותר: כרגע, כל משתמש מכניס לה בממוצע 12.76 דולר מפרסומות מדי שנה. זה לא הרבה כל כך - קצת יותר משלושה סנט בממוצע ביום - אבל זו עליה של יותר מ-20% מההכנסות של פייסבוק מהמשתמש בשנה שעברה, שעמדו על 10.03 דולר לשנה. ב-2017, על פי ההערכות, פייסבוק תכניס מכל משתמש 17.5 דולר.
מה שמעלה את השאלה: מתי אנחנו רואים כמה זלוטס מהכסף הזה? אחרי הכל, פייסבוק לא מייצרת שום דבר בעצמה, היא נשענת אך ורק על התוכן שאנחנו, המשתמשים, מייצרים. אם אנחנו לא נכתוב, נעשה לייקים, נשתף, נגיב וכו' פייסבוק תגווע תוך זמן קצר, בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן. אז איפה האחוזים שלנו?
הולך לכם יופי, מארק. עכשיו תפתח את הארנק צילום: רויטרס אנחנו לא תאבי בצע, מארק. אנחנו לא מתכוונים לעשות תרגילים מסריחים כמו לגנוב לך את החברה מתחת לידיים ולרשום אותה בלי שתשים לב. אנחנו לא מתכוונים לגנוב רעיונות של אנשים אחרים ואחר כך לשלם להם בשקט כדי שזה לא יגיע לבית משפט. ולא, אנחנו בשום פנים ואופן לא נשנה את הממשק של פייסבוק בצורה שממש תעצבן אותך או תשאב מידע פרטי שלך. אבל אם אנחנו כבר עובדים בשבילך, אז מגיע לנו גרוש או שניים. כן, בטח, יש לך הוצאות. נניח שאנחנו נקבל שווה ערך מההכנסות עלינו עבור שליש מהזמן שאנחנו מבלים באתר שלך. שליש - לא משהו יוצא דופן. אחרי הכל, איפה תהיה בלעדינו? ותחשוב על כמה זמן אנחנו מבזבזים עליך.
טוב, אתה לא באמת חייב. בדיוק כפי שאנחנו לא חייבים להקליק על הפרסומות שאתה מציג לנו, לא חייבים להתחבר לעמודים של מותגים שמשלמים לך כדי להגיע אלינו ועוד. בשלב מסוים, המפרסמים יקלטו וישאלו את עצמם האם זה בכלל שווה להם את הכסף.
הוד מעלתה יודעת היכן גלשת בקיץ האחרון
ה-GCHQ, המקבילה הבריטית של ה-NSA האמריקאית ו-8200 הישראלית. החלה ב-2007 במבצע שאפתני בשם Karma Police. במסגרתו, ניסתה סוכנות המודיעין לעקוב אחרי כל משתמשי הרשת. המטרה של המבצע, כפי שחשף ה-Intercept של גלן גרינוולד, הוא לזהות את ההתנהלות של כל מי שגולש באינטרנט; מבחינתה, כל האנושות מורכבת ממחבלים בפוטנציה.
לאן גלשתם? המלכה רוצה לדעת צילום: איי אף פי
ההתחלה היתה צנועה: מעקב רק אחר מי שמאזין לרדיו אינטרנט, כדי לגלות מי מהם נחשף ל"תוכן קיצוני". בתכל'ס, זה אומר שהשפיונים של הוד מעלתה ריגלו אחר מספר בלתי נתפס של מיליוני גולשים כדי למצוא איזה 20-30 חבר'ה שמקשיבים לאיזו תחנת רדיו נידחת של הג'יהאד העולמי. מהר מאוד הבינו בסוכנות שזה ממש קל - והרחיבו את המעקב לכל הגולשים בעולם, באמצעות קובצי קוקיז. לכל גולש נבנה "פרופיל חיים", שמראה מתי הוא מתחבר לרשת ומהיכן ואילו אתרים הוא אוהב. האם הוא גולש בפייסבוק? רדיט? יוטיוב? באילו סרטונים הוא צופה שם? האם הוא מבקר באתרי פורנו? מה הסטיות שלו?
התוצאה היא פרופילים של מספר עצום של משתמשים ברשת, שלרוב מוחלט מהם אין שום קשר לטרור והם לא מהווים שום איום על האינטרסים הלאומיים של בריטניה או מדינות "חמש העיניים" (כן, ה-GCHQ חלקה את המידע הזה עם ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד) - אבל עשויים להיות יום אחד להוות מוקד עניין. אולי הגיס שלך מסתובב עם רדיקלים. אולי אחותך גולשת באתרים שהממשלה לא אוהבת. אולי החבר הכי טוב שלך כתב משהו שממש עצבן את סגן השר. לא כדאי שיהיה לנו את כל המידע עליך, למקרה שנצטרך להפעיל עליך לחץ?
והנה, כך בונים מדינת משטרה.
"כלכלת שיתוף"? תתחילו מלשלם משכורת
בשנים האחרונות צצה תפיסה חדשה של "כלכלת שיתוף", שההתגשמות המלאה שלה היא באובר: החברה אומרת שאתה תעבוד עבורנו אבל, מאחר ואנחנו לא המעסיקים הישירים שלך ובכלל אתה עובד ב"זמנך הפנוי", נשלם לך בוטנים ולא נעניק לך תנאים סוציאליים. מצד שני, אתה לא באמת פרילאנסר כי אתה צריך להיות זמין לנו כמה שיותר זמן או שלא נעסיק אותך בכלל, ואתה לא באמת עצמאי כי אתה כפוף להנחיות שלנו.
אפליקציית אובר
בחודשים האחרונים התחילו לצוץ תביעות נגד אובר וחברות דומות, בטענה שהן מתעלמות מחוקי העבודה וצריכות להכיר בעובדים שלהם כעובדים. אובר, שיש לה כסף לשרוף והרבה להפסיד, נלחמת בתביעות הללו בשיניים ובציפורניים. לפחות חברת כלכלת שיתוף אחת, Homejoy, העדיפה לסגור את עצמה מאשר לשלם לעובדיה שכר הוגן.
עכשיו הודיעה עורכת הדין שנון ליס-ריורדאן, שכבר הגישה תביעה נגד אובר בשם עובדים ועובדים לשעבר, על הגשת תביעות דומות כנגד עוד שתי חברות כלכלת שיתוף, GrubHub ו-DoorDash, שניהם בתחום הובלת המזון בסן פרנסיסקו; שניהם חשודים בכך שהפרו את חוקי העבודה של קליפורניה. ביולי האחרון הודיע משרד העבודה בארה"ב שהוא בוחן בעניין את כל כלכלת השיתוף כדי לוודא שהיא לא מפרה בשיטתיות את זכויות העובדים שלה תוך נסיון מודע לסווג אותם באופן כוזב כעובדי קבלן. נעדכן.
קצרצרים
1. חברת SoftBank היפנית החלה לשווק לאחרונה שם רובוט חמוד בשם Pepper. המדובר ברובוט דמוי אנוש שמסוגל לבדר או להשכיל את בן האנוש המשועמם שהטביע עליו 1,080 ליש"ט. תנאי השימוש של הרובוט אוסרים על המשתמש להורות לרובוט לפגוע באדם אחר (אסימוב היה מסכים), להוציא אותו מהבית (מה?), ולהשתמש בו לשליחת ספאם (הגיוני). הם גם אוסרים על קיום יחסי מין עם הרובוט. החברה הזהירה שהפרה של הסעיף האחרון עשויה לגרור ענישה, אם כי לא ברור מה הענישה - ועוד פחות מכך ברור איך החברה מתכוונת לברר מה עושים אדם בגיל ההסכמה ורובוט בפרטיות ביתו של הראשון.
הרובוט פפר
2. פייסבוק ממשיכה לנסות להחליף את האינטרנט. בימים האחרונים השיקה את פיצ'ר ה-notes החדש שלה. המטרה שלו פשוטה: להרוג סופית את הבלוגוספירה ולנגוס כמה שיותר בטאמבלר. עכשיו אשכרה אפשר לפרסם בפייסבוק פוסטים ערוכים של ממש, עם תמונות וקישורים - כמו שיכולתם לעשות בבלוג שמכבד את עצמו לפני עשור. לפני שאתם נופלים למלכודת הדבש הזו, זכרו: כדאי שהתוכן שלכם ימצא חן בעיני פייסבוק, כלומר שהוא לא יעורר מחלוקת, או שהיא תמחק אותו ואתכם בלי התראה. אם יש לכם משהו חשוב (כלומר, שנוי במחלוקת) לומר, רצוי שלא תעשו את זה בפייסבוק. אבל זו אחלה פלטפורמה לסרטוני חתולים (הבהרה: הח"מ לגמרי בעד סרטוני חתולים).
3. ועוד על הרשת החברתית: הידעתם שהאפרנד - מחיקת חברות בפייסבוק - יכולה להיחשב אקט של הטרדה? כך פסק לאחרונה באוסטרליה טריבונל לזכויות עובדים, שדן בתלונה של עובדת כלפי מעסיקיה לשעבר. העובדת טוענת שהמעסיקים התעללו בה. יש לה טענות חזקות הרבה יותר (בין השאר, הטרדות מיניות) והטריבונל אימץ שמונה מהטענות שלה. את העובדה שאחת המעסיקות ניתקה איתה חברות בפייסבוק מיד לאחר ובשל תלונה שלה, ראה הטריבונל כסוג של הטרדה, אם כי קבע שהיא לא היתה עומדת כאירוע ראוי לדיון בפני עצמו. זו החלטה משונה: כביכול חובה על אדם לקיים מערכת יחסים עם אדם אחר בפייסבוק אף שאינו רוצה בכך.
