כך האוניברסיטה העברית הפסידה 500 מיליון דולר

"איש בארץ לא רצה לקנות את החברה. הלכנו לכמה גופים בארץ שאמרו לנו: 'אנחנו לא רואים כאן פוטנציאל' ולא מצאנו קונה שיהיה מוכן לשים 60 מיליון דולר. הדירקטוריון של האוניברסיטה העברית היה פחות גמיש בעניין הזה. הם הרי לא אנשים עסקיים. אם האוניברסיטה היתה מחליטה שהיא לא רוצה למכור והקרנות היו מחליטים שלא מוכרים אז היו ממשיכים. ואם היו מוכנים לחכות עוד 4 שנים אז אין ספק שהיו מרוויחים יותר. הרי כשמתי סימן טוב הגיע לנהל את החברה החל הגידול. ראו שיש קו חזק של עלייה ואז אתה שואל את עצמך, מה לעשות? למכור עכשיו או שזה יעלה עוד יותר? הם החליטו שמספיק להם", כך אמר ל"כלכליסט" יוחנן שפרוך, המהנדס הראשון וסמנכ"ל הטכנולוגיות לשעבר של אקס ליבריס (Ex Libris) שנמכרה שלשום, בפעם הרביעית בתולדותיה, לתאגיד הארכיונים האקדמיים האמריקאי פרוקווסט.

סכום המכירה לא פורסם, אך הוא הוערך בכחצי מיליארד דולר - הסכום הגבוה ביותר שהשיגה לבעלי המניות שלה, לאחר שבפעמים הקודמות נמכרה במחצית מכך ומטה.

כמו בפעמים הקודמות, גם כאן המרוויחים הגדולים אינם גופים ישראלים, אלא קרנות הון פרטיות אמריקאיות. במקרה זה מדובר בגולדן גייט, קרן הון פרטית מסן פרנסיסקו המנהלת 12 מיליארד דולר שצמחה רבות הודות להשקעות ברשתות מזון מהיר ומסעדות. 360 העובדים בירושלים צפויים לקבל אופציות של החברה הרוכשת, פרוקווסט, שהיא חברה פרטית שאין לה ככל הנראה כוונות לצאת להנפקה, ובנוסף יקבלו מענקים כספיים, אך איש מהם לא יהפוך למיליונר מהעסקה, למעט שכבת ההנהלה הבכירה שבראשה עומד המנכ"ל הוותיק מתי שם טוב.

עד כה נמכרה אקס ליבריס שלוש פעמים לקרנות הון פרטיות: פרנסיסקו פרטנרס, לידס אקווויטי וגולדן גייט, אך נראה שהרכישה משלשום היא האחרונה, היות והרוכש הפעם הוא שחקן אסטרטגי בתחום העיסוק של אקס ליבריס, שהתחרה בה במשך שנים רבות. שתי החברות מתחרות ביניהן בזירת שירותי הענן לניהול ספריות אקדמיות, ארכיונים של מאמרים וכתבי עת וארכיונים אלקטרוניים, וכעת יאחדו השתיים כוחות ליצירת מונופול בתחום. זו הסיבה בגללה העסקה עדיין טעונה את אישור הרגולטור האמריקאי.

צילום: בשמת איבי, יואב גלאי

בעקבות הרכישה תמזג פרוקווסט את החטיבה המתחרה באקס ליבריס בתוך הפעילות שלה, שתמשיך להקרא אקס ליבריס, וכך מספר העובדים אמור לגדול מ־565 כיום ל־1,050. שם טוב, שמנהל את החברה בהצלחה מאז 2003 עם גידול שנתי יציב של 10%-15% בהכנסות מדי שנה, ימשיך לעמוד בראש אקס ליבריס וינהל את החטיבה הממוזגת.

למרות שהחברה עוברת כבר קרוב לעשור בין ידיים אמריקאיות, קשה לחשוב שעד לפני שלושים שנה היא היתה פרויקט בשליטת האוניברסיטה העברית וכי המממן הראשון שלה היה לא אחר מהות"ת. נקל היה לשער כמה היתה מרוויחה המדינה והאוניבריסטה העברית עם אקזיט של חצי מיליארד דולר.

"החלטנו לפתח מערכת שתוכל לשמש את כולם"

יוחנן שפרוך בן ה־72 הוא אחד משלושת חברי הצוות הראשונים שעבדו על מערכת אלף - אותה מערכת שהולידה מאוחר יותר את אקס ליבריס. הוא עזב את אקס ליבריס רק לפני שלושה חודשים בעקבות מעבר משפחתו לאנגליה, לאחר קרוב

לארבעים שנה של קריירה בחברה.

לחברה שתיהפך לאקס ליבריס הוא הגיע לא כיוצא 8200 או כסטארט אפיסט מבטיח. שפרוך שימש בסוף שנות השבעים כעובד מערכות מידע במחלקת ארגון ושיטות באוניברסיטה העברית, מה שמכונה כיום מחלקת האיי.טי, ונקרא על ידי הנהלת האוניברסיטה לפתח תוכנה שתסייע לה להעביר כמה ספריות מקמפוס גבעת רם להר הצופים. בהנהלת האוניברסיטה ביקשו אז לאחד בין קמפוסים וספריות כחלק מהיוזמה להרחיב את הקמפוס בהר הצופים לאחר מלחמת ששת הימים. צוות אלף, המערכת הראשונה שפותחה, כלל בסך הכל שלושה: שפרוך כמתכנת, שאליו הצטרפו ג'ודי לוי, ספרנית בספרייה הלאומית וכרמלה רונן, מומחית לניתוח מערכות.

"התוכנה המקורית של אקס ליבריס נוסדה לראשונה מתוך החלטה פנימית של האוניברסיטה העברית", מספר שפרוך ל"כלכליסט". "אז לא היו סטארט אפים כמו שיש היום, כך שאת התוכנה היינו צריכים לפתח בעצמינו. אלא שבניגוד למה שהיה מקובל אז, החלטנו לפתח מערכת שתיועד לא רק לשימוש האוניברסיטה, אלא שתהיה אוניברסלית ותוכל לשרת את כולם. אחרי הכל, ספריות זה דבר סטנדרטי בכל מקום", הוא אומר.

ההחלטה שהתקבלה אז לפתח את המערכת במגוון שפות: עברית ואנגלית ומאוחר יותר ערבית ושפות לטיניות. כמו כן המערכת פותחה כך שהיא תוכל לקלוט בקלות מאגרים נוספים, כולל מאגרים אלקטרוניים ומאוחר יותר דיגיטליים, והיא זו שסיפקה לאקס ליבריס את היתרון התחרותי שיש לה עד היום כלפי מתחרות אחרות, שבהן המעברים בין שפות שונות נעשים בצורה מורכבת ויקרה יותר. "דווקא העובדה שלא התחלנו עם אנגלית, אלא עם עברית, נתנה לנו את התחושה שנוכל למכור זאת בכל העולם", מסכם שפרוך.

הראשונים לזהות את הצלחת המערכת היו אנשי הות"ת, המוסד המתקנן ומתקצב את האוניברסיטאות שמימנו הלכה למעשה את הפרויקט, והיו בעליו במשך כל היותו מיזם אקדמי. לאחר יישום מוצלח באוניברסיטה העברית, נחלה אלף הצלחה גם בטכניון, ולאחר מכן באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת תל אביב. חיפה הצטרפה בסוף לאחר שוויתרה על מערכת שפיתחה בעצמה. אלא שנקודת המפנה היתה כאשר חברת המחשבים קונטרול דאטה, שהיתה ספקית המחשבים עליה פעלה תוכנת אלף, יזמה מכירה של מחשב יחד עם תוכנת אלף למרכז המחקר הבין אוניברסיטאי בספרד. אז נפל האסימון בקרב מנהלי החברה שאפשר למסחר אותה ולעשות ממנה גם כסף. "זה היה מבחינתו פרויקט תוכנה ותו לו, לא ידענו שמישהו ישתמש בזה ושזה יגיע רחוק", אומר שפרוך.

כך ויתרה האוניברסיטה העברית על אחזקותיה

רק ב־1983 החליטה חברת מסחור הפטנטים של האוניברסיטה, שמאחוריה מסחור תרופת הדוקסיל לטיפול בסרטן או האקסלון שנמכרת על ידי נוברטיס, למסחר את המערכת ולהפוך אותה לחברה לכל דבר.

בגלל חוסר הנסיון במכירות ובגישה לשווקים בעולם, היא הסכימה להצעתו של היזם עזריאל מורג לשווק את תוכנת ניהול הספריות שפיתחה בעולם באמצעות חברה שהקים ששמה היה אקס ליבריס - חברה שהיתה אז בבעלותו של מורג (75%) ושל גיסו אודי ערד (25%). מסיבות חשבונאיות, החליטו מורג והנהלת האוניברסיטה העברית למזג בין שתי החברות: אלף ואקס ליבריס, ויצרו את חברת ההייטק שנחשבת למובילת שוק כיום בנישת מערכות ניהול הספריות האקדמיות.

עם האיחוד, החזיקו מורג וערד 50% מהחברה הממוזגת ואילו האוניברסיטה העברית החזיקה ב־50% הנותרים. כחלק משייכותה למוסד האקדמי, מונה פרופ' מישל ברקובייה מהפקולטה למדעי המחשב לתפקיד היו"ר. מכאן החלה מסכת עסקאות שהסתיימה בוויתור של האוניברסיטה העברית על שליטתה בחברה ובסופו של דבר על מכירת מניותיה.

כאשר החברה התרחבה במכירותיה לאירופה ולאחר מכן לארה"ב היא נזקקה למיליוני דולרים כדי לפתוח פעילויות מקומיות ענפות.

כך מכרה אלף יישום חלק ניכר ממניותיה למשקיעים זוהר גילון וקרן וואלדן שהשקיעו 4 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ־16 מיליון דולר. האוניברסיטה איבדה את שליטתה בחברה, ובמקום איש הפקולטה למדעי המחשב, מונה לתפקיד היו"ר אודי ערד, ממייסדי אקס ליבריס. בהמשך מכר מורג את חלקו בחברה וכוחם של המשקיעים גילון וואלדן גדל.

כך היה לחברה קל יותר לקבל את הצעת הרכישה בסך 62 מיליון דולר שקיבלה החברה מפרנסיסקו פרנטרס, למרות התנגדותו של נציג האוניברסיטה דאז משה וידמן, כיום יו"ר מזרחי. אלא שהאוניבסיטה העברית הזדקקה לכסף מהמכירה. "קיויתי שהאוניברסיטה תיקח את הכסף לטובת פרויקט חשוב, אבל היא לקחה אותו לשוטף שלה", מתפלא שפרוך.

מקור הצמיחה: השמרנות של האוניברסיטאות

כששפרוך נשאל כיצד השפיעו ההקרנות הזרות שרכשו את החברה עד כה על פעילותה, הוא משיב כי "הן לא נגעו בחברה. אלה קרנות שקונות דברים יציבים וגדולים. החברה הראתה להם גידול מתמיד כל שנה במשך שנים רבות, וכך לא הרגשנו שום השפעה שלהן על הניהול. כל אימת שראו גידול, המשקיעים היו שבעי רצון".

שפרוך מרוצה מהעסקה ומרגיש שאקס ליבריס מצאה תחנה סופית לעגינה. "כשהתחלנו את החברה אמרנו שקונה אחד יספק אותנו. היום אלה אלפים של לקוחות, וזה מספק עוד יותר כאשר המתחרים שלך קונים אותך כי הם לא מסוגלים להתחרות איתך".

כבר כעשור שאקס ליבריס צומחת מדי שנה ב־%10-15% בהכנסות ולפי ההערכות בתעשייה היא מכניס ה כיום בין 150 ל־200 מיליון דולר בשנה.

הצמיחה המרשימה הזו סיפקה לעובדי החברה, וגם לשפרוך, סיבה לאופטימיות. כפי שהוא מספר: "היינו אופטימיים כשהקמנו את החברה, אבל מה שהפתיע אותנו עוד יותר הוא העובדה שהמתחרים לא הצליחו להתקדם בטכנולוגיה. אחת הסיבות לגדילה שלנו היא כי המתחרים לא הצליחו לגדול וחלקם נשארו תקועים".

שפרוך מספר כי "אקס ליבריס החליטה כבר לפני שש שנים שלאנשים נמאס מתוכנות והם רוצים שירות", ולכן "פיתחנו במשך שלוש שנים מערכת מבוססת ענן שמביאה את שירות ניהול הספרייה אל המשתמשים באמצעות הרשת, ולפני שלוש שנים המוצר נכנס לשוק - הרב לפני המתחרים".

מתי שם טוב, מנכ"ל אקס ליבריס

על פי שפרוך, תחום ניהול הספריות הוא שוק נוח מאוד לשחקנים הקיימים בו, וזאת בשל האופי של הלקוחות: "אלה ספריות ואוניברסיטאות שמרניות מאוד ונתנו להם שירות טוב ויציב. אז אין להן סיבה לעזוב אותנו".

שפרוך אומר כי בשל היציבות הזו, הוא אינו חושב על החברה כעל חברת הייטק: "אני תמיד אומר שהתוכנה שלנו היא יותר כמו לואו־טק. היא יציבה כמו כסא, או שולחן. קשה יותר להחליף מערכת מחשוב של ספרייה באוניברסיטה, אפילו יותר ממערכת של הנהלת חשבונות. אז אם לא פישלת, הסיכוי שיחליפו אותך הוא נמוך".

העובדים לא מרוויחים מהמכירות החוזרות

ועם זאת קומץ חברות בהן פאנדטק ואקס ליבריס מוכיחות כי הן נכס פיננסי למשחק בידי משקיעים: פאנדטק נמכרה לפני כחצי שנה תמורת 1.25 מיליארד דולר על ידי המשקיע שקנה אותה ב־300 מיליון דולר; ואקס ליבריס נמכרה בפעם הרביעית תמורת חצי מיליארד דולר על ידי הקרן שרכשה אותה רק לפני שלוש שנים במחצית מכך.

כמה מרוויחים העובדים בחברות שנמכרות שוב ושוב? לא הרבה. עו"ד איתי פרישמן, שותף וראש מחלקת ההייטק במשרד גרוס מסביר כי במקרים שבהם חברה נמכרת בפעם השניה, העובדים מקבלים כמות צנועה של אופציות של החברה הרוכשת. בכל מכירה נוספת, נדרשים העובדים למכור את האופציות שבידם ולקבל אופציות של הרוכשת החדשה. לדבריו,

"במרבית העסקאות נהוג להותיר את החברה הנרכשת כחברה־בת עצמאית. רק הבוס מתחלף".