Huawei Watch: שעון-שעון לגבר-גבר
העיצוב שלו אלגנטי, מאופק ויוקרתי, המסך שלו מצוין ואפילו זמן הסוללה לא רע. ועל אף נפלאותיו, השעון החכם החדש של וואווי לא מצליח להתבלט על פני המתחרים בתחום החשוב ביותר - התוכנה - או לשכנע אותי שאני צריך אותו
השמש זרחה, הציפורים צייצו ועוד שעון חכם נחת בישראל. אני כותב "עוד" משום שגם אם לא ראיתם יותר מדי מהם סביבכם, בארץ נמכרים לא מעט דגמים של שעונים שכאלה - כמה וכמה של סמסונג, שני דגמים של LG, שעוני מוטורולה, צמידי שיאומי וכמובן האפל ווטש. ועתה, מצטרף אליהם שעון הוואווי Watch.
עיצוב ומבנה: גבר, איפה השעון שלך?
לוואווי ווטש יש גוף מתכת בקוטר 42 מ"מ. הוא עשוי כולו מתכת חלקה ולמסך יש מסגרת דקיקה, שמסגירה שמדובר בשעון חכם ולא בשעון סטנדרטי; בלעדיה, הייתי בעצמי מתבלבל. עיצובית, נראה הוואווי ווטש כמו כל שעון יוקרה מינימליסטי אחר בשוק: גוף מתכת מסיבי, קווים נקיים, לחצן שנראה כמו קראון וסדרת פני שעונים שמזכירים את עיצובי אומגה, לונג'ין ואפילו ברייטלינג.
אז מה בא לכם היום, ספורטיבי או פוזאיסטי? צילום: ניצן סדן הרצועה קלה להסרה והחלפה. השעון נמכר עם רצועת עור שחור סטנדרטית אך משתמשים יוכלו לקנות גם רצועת חוליות דקות או רצועת חוליות עבות. לכל העיצובים האפשריים של הוואווי ווטש משותפת עובדה אחת: הם מאוד גבריים. השעון מגודל ובולט מאוד וכנראה שייראה גרוטסקי למדי על יד נשית.
הרצועה קלה להחלפה צילום: ניצן סדן מבחינת הנדסת אנוש, הרשו לי לשבח את החברה הסינית: הוואווי ווטש אינו כבד מדי, הרצועה קלה לסגירה ובסך הכל מדובר במוצר שנראה בשל ואיכותי. מה בכל זאת מפריע? העובדה שהוא עבה, עבה יותר משעון טיפש רגיל, עבה קצת יותר משעונים חכמים אחרים. אבל כנראה שלמי שאוהב שעוני יוקרה זה לא יפריע.
השעון נמכר גם בגרסה מוזהבת, שלא תשווק בישראל בשלב זה התקנה והפעלה
מורידים את אפליקציית אנדרואיד Wear לסלולרי, מפעילים את הבלוטות' וזהו. כן, זה עד כדי כך פשוט; וואווי עשתה בשכל שלא הפיצה אפליקציית בקרה משלה והסתפקה בזו של גוגל. היתרון הגדול ביותר של הווואווי ווטש על פני רוב המתחרים הוא העובדה שמדובר במוצר שלא אכפת לו אל מה מחברים אותו. תוכל לסנכרן אותו למכשירי אנדרואיד וגם לאייפונים ולאייפדים. לא כל התכונות יהיו זמינות במצב זה, ביניהן ביצוע שיחות והפעלה קולית מלאה. אבל עדיין, מדובר בגישה בריאה מאוד, בהתחשב במצבו של שוק המחשוב הלביש; כשיש כל כך הרבה מוצרים וכל כך הרבה באז, לצד כל כך מעט רכישות - היצרניות צריכות להיות פתוחות יותר.
תצוגה וממשק: בין עמום למסנוור
לוואווי ווטש יש מסך נהדר. הוא בהיר מאוד וקריא גם תחת תאורה ישירה - ויש לו ציפוי ספיר שמבטיח עמידות גבוהה בפני שריטות ומכות. העניין עם הבהירות הזו הוא שלשעון אין מושג מהי מידת התאורה סביבו: כדי לשנות את הבהירות מ"הו, עכשיו רואים טוב" ל"אללי, השעון הזה מסנוור נורא ואני לא יכול להביט בו עוד רגע אחד" תצטרכו להיכנס לחלון ההגדרות בו. בחירה מטופשת, בהתחשב בכך שחיישן תאורה פשוט היה פותר את זה וגם לא גורע מעיצוב השעון.
על הנייר, לשעון הזה יש את המסך הטוב ביותר בשוק. העניין הוא שבשטח לא תבחינו בהבדל: זה מסך פצפון ולא תצפו בו בתמונות וסרטים כך שהרזולוציה ממש לא רלוונטית.
התצוגה הסטנדרטית של השעון צילום: ניצן סדן השעון יכול לפעול בצורה רציפה (תצוגה מינימלית, שרק כשתסובבו את פרק היד כלפי פנים תהפוך לתצוגה המלאה) או לפעול במסך כבוי שנדלק רק כשצריכים אותו. המצב הראשון פחות חסכוני בסוללה אבל הרבה יותר נוח. לפעמים רוצים רק לגנוב הצצה בשעון ולא מעוניינים בסיבוב היד בצורה שתגרום לאנשים סביבכם לראות שאתם מביטים בשעונכם.
מצב התצוגה הרציפה, שמודגם במהלך הופעה צילום: ניצן סדן ללחצן הפיזי שני תפקידים: לחיצה עליו מפעילה ומכבה את התצוגה (אפשר גם לכסות לרגע את פני השעון בכף ידכם, אבל זה פחות אלגנטי) ולחיצה ארוכה תשלוף את מסך היישומים. בסך הכל, השעון נוח לשימוש ולא כולל תכונות מיוחדות שלא תמצאו בשעוני אנדרואיד Wear אחרים.
צפייה במייל על מסך השעון צילום: ניצן סדן חיישנים ואפליקציות: מי בא לאוורסט?
לשעון ווואווי יש חיישן דופק, חיישן תאוצה וברומטר שמסוגל לזהות שינויי גבהים. כל אלה נועדו, בטבעיות, לסנכרון עם אפליקציות כושר למיניהן ובראשן גוגל Fit. כמו כל יתר השעונים החכמים שלא נועדו מראשיתם עבור ספורטאים, הוא מזייף: מונה הצעדים שלו שרירותי לחלוטין, לפי מד הדופק שלו הייתי מת למשך כמה דקות ביום שישי בצהרים ומד הגבהים? ובכן, אם אי פעם אצא לטפס על הר שמצריך מדידה מדויקת של גבהים, כנראה שאקח איתי שרפה ולא שעון חכם.
יישום ניטור כושר המובנה במכשיר צילום: ניצן סדן וואווי, בדומה לסוני, אסוס וחברות אחרות שבנו שעוני אנדרואיד Wear, השאירו את עניין היישומים לגוגל. בכנות, אני לא מבין למה; את הסמארטפונים הן ממלאות באפליקציות (חלקן שימושיות, רובן לא) ודווקא את השעונים - שכל כך קשה לבדל אותם זה מזה - הן מפקירות. מה, חסרות אפליקציות מגניבות שקיבלו גרסת אנדרואיד Wear ואפשר להתקין מראש על השעון? מבחינה זו, הוואווי ווטש הוא באמת עוד אחד לאוסף. למעט שלושה יישומי כושר לניטור אימון וקבלת נתוני חיישנים, אין בו אף אפליקציה מעניינת.
ביצועים וזמן סוללה: יום וחצי ועוד קצת
הוואווי ווטש פועל חלק לחלוטין. לא נתקלתי בשום השתהות בולטת, זולת שניה ורבע שחולפת מהרגע בו סובבתי את פרק ידי ועד הרגע בו הבין השעון שבא לי להביט בו והדליק את המסך. וגם זה לא באמת נורא כשלוקחים בחשבון שהמסך יידלק וירטוט בעצמו כשייכנסו התראות ושמצב התצוגה הרציפה מספיק כדי לאפשר לכם לראות מה השעה בהצצה חטופה.
תצוגת אנשי קשר בבהירות מקסימלית צילום: ניצן סדן לשעון יש מיקרופון לא רע, שמסוגל לקלוט הנחיות הפעלה קולית גם בסביבה רועשת למדי (למשל, אוטובוס בשעות העומס). יש לו אנטנת WiFi, שתאפשר לכם חיבור לרשת ועבודה גם ללא סמארטפון, במגבלות ברורות (תלות במסך זעיר, חוסר יכולת להקליד וכו'). GPS אין בו, כך שקבלת מיקום מדויק אינה אפשרית ללא סמארטפון.
הסוללה היא עוד יתרון: אם בשל מעבד יעיל ואם בשל תחילת התבגרותה של אנדרואיד Wear, השעון חסכוני ויחזיק לכם יום וחצי בשימוש סביר - ואף יותר. המטען שלו, בדומה לשאר בני דורו, הוא מגנטי ולא מבוסס שקע. פשוט מניחים את השעון על דסקית טעינה עגולה ומחברים אותה לחשמל (טוב, אז בכל זאת יש שקע בעסק).
סיכום ואלטרנטיבות: אם יבוא נביא
הוואווי ווטש הוא שעון חכם נחמד מאוד. הוא עושה את כל מה שעושים שעוני האנדרואיד האחרים והעיצוב שלו אלגנטי ונעים (אם במקרה, נולדת גבר) בצורה בולטת. שבסך הכל, הוא שקול לכל מתחריו ואף עולה עליהם בכמה תחומים (סוללה, תצוגה, סגנון). העניין הוא שגם כאן לא מצאתי שום דבר שגרם לי להבין שבעצם, אני צריך אותו.
אם הופיע לכם נביא בחלום וציווה עליכם לקנות שעון חכם, הוואווי ווטש הוא אופציה לא רעה. אבל עד שהיצרניות לא יתחילו לכלול בשעוני האנדרואיד כלי תוכנה שיהפכו אותם מגאדג'טים חביבים למוצרים שימושיים בעלי יתרון על פני סמארטפונים ושעונים רגילים, לא אוכל להמליץ לכם על רכישת שעון חכם בלב שלם. השעון עולה 1,700 שקל - זול משמעותית משעון אפל אך יקר ממתחריו האנדרואידיים והוא צפוי להתחיל להימכר בארץ בחודש הבא.
