מיזם הסיבים מפסיד אבל השותפים בו דווקא מרוויחים

המצב של מיזם הסיבים האופטיים עגום? מתברר כי חמש מהשותפות במיזם מצאו בו דווקא פרת מזומנים חולבת והחזירו לעצמן חלק ניכר מההשקעה, זאת כאשר הן גם מסוכסכות ביניהן. כך עולה מבדיקת "כלכליסט".

הכבל לא כלול

במרץ 2011 הממשלה קבעה כי לישראל נחוצה תשתית שלישית שתהווה תחרות אמיתית לבזק ו־HOT ותכריח אותן להשתפר ולהשקיע בתשתיות. קבוצה המורכבת מחברת החשמל ועוד חמש שחקניות נוספות החליטה לגשת ביחד למכרז וזכתה בו. החברות התבקשו להשקיע במכרז 100 מיליון שקל במזומן ולהעמיד למיזם עוד 100 מיליון שקל בהלוואות. המדינה הזרימה למיזם עוד 150 מיליון שקל בשתי פעימות כאשר בשל הפעימה השנייה בעלי המניות התבקשו להזרים למיזם עוד 100 מיליון שקל.

אז מה עשו השותפות במיזם? חברת טמרס, המחזיקה ב־7.5% מהמיזם, מכרה לו כבל תת ימי המחבר את מיזם הסיבים האופטיים לשדרת האינטרנט העולמי בסכום של כ־10 מיליון דולר. חברת חשמל המחזיקה בכ־40% מהמיזם מבצעת את הפריסה של הסיבים על גבי התשתית של חברת החשמל בתעריף שהיא קבעה. חברת רפק תקשורת, המחזיקה ב־7.5% מהמיזם, מחברת את הלקוחות ולפי התלונות של בעלי המניות גובה 60% יותר מעל המחיר הממוצע של התקנות, וכל זה כמובן מגיע מקופת המיזם. לפי הערכות, היא קיבלה כבר מקופת המיזם 6–7 מיליון דולר.

חברת בינת, המחזיקה ב־7.5% מהמיזם, מתחזקת את הציוד של המיזם, וקיבלה גם היא עד היום לפי הערכות 6–7 מיליון דולר. חברת ויה אירופה, המחזיקה ב־30% מהמיזם, מתחזקת את פורטל המיזם שבאמצעותו לקוחות יכולים לבחור ספק, ומקבלת עמלה על כל לקוח המתחבר.

כל הציוד של מיזם הסיבים האופטיים שייך לענקית ציוד התקשורת סיסקו, כאשר רפק תקשורת ובינת הם סוכנים של סיסקו המקבלים עמלות ממכירת ציוד שלה. לדירקטוריון המיזם הוצגה בשבוע שעבר תוכנית הבראה הדורשת מהשותפים להזרים כספים, אלא שהיא עומדת על כרעי תרנגולת והסיכויים שהיא תקבל הסכמה משאר בעלי המניות נמוכה מאוד.

אם אכן יתממשו התחזיות הקודרות ומיזם הסיבים לא יתרומם, מדינת ישראל תישאר עם שתי תשתיות רשמיות של בזק ו־HOT, אך רק אחת מהן באמת מגיעה לכל בית בישראל – בזק. לאף אחד מהחברות לא יהיה שום אינטרס כלכלי או תמריץ כלשהו לשפר את הטכנולוגיה הקיימת ולהזרים עוד כספים להשקעה בתשתיות.

צילום: shutterstock

"ביצענו לפי הדרישה"

מחברת החשמל נמסר כי "ביצענו את כל העבודות על פי דרישת חברת אנלימיטד ולא קיבלנו כספים עבור עבודה שלא בוצעה במלואה".

ממיזם הסיבים נמסר כי "קבלת המענק הממשלתי הותנה בכך שבעלי המניות ישקיעו סכום זהה לסכום אותו השקיעו תחילה טרם קבלת המענק והדבר בוצע. כמו כן, בעלי המניות טרם החזירו את השקעתם בחברה". את תגובת ויה אירופה ושאר השותפות לא ניתן היה להשיג.

האוצר מיתמם: נאלצנו להזרים כסף למיזם

המדינה מממנת את מיזם הסיבים פעמיים – פעם דרך חברת החשמל שהיא חברה ממשלתית ופעם שנייה בכסף מזומן: 150 מיליון שקל שהועברו למיזם בשתי פעימות. באוצר טענו אתמול כי מכיוון שהמדינה התחייבה בעת הוצאת המכרז להקמת התשתית להעביר כספים למכרז, היא חייבת לעמוד בהסכמים.

עוד הוסיפו במשרד האוצר כי בין הפעימה הראשונה לשנייה עלו טענות רבות כלפי המיזם בנוגע לקצב התקדמות איטי ומחלוקות בין בעלי המניות שהגיעו עד פתיחת בדיקה של מבקר המדינה. באוצר טוענים כי בטרם העברת הכספים למיזם הסיבים בפעימה השנייה, נערכה במשרד התייעצות משפטית שבה דנו בשאלה האם ניתן לחזור מההסכמים בעקבות הבעיות האקוטיות שיש במיזם.

משרד האוצר טוען כי בסופו של יום הם היו חייבם להעביר בכל זאת את הכספים בכפוף להסכמים למרות כל הבעיות הכרוכות בכך והשחתת כספי הציבור.

משרד התקשורת מתנער מאחריות: "זה עסק פרטי"

משרד התקשורת, שהעניק למיזם הסיבים האופטיים של אנלימיטד את הרישיון שלו לאחר שעברה החלטת ממשלה בנושא, מתנער מאחריות אליו: "מיזם הסיבים הוא מיזם עסקי־פרטי שהמדינה נתנה לו הטבות מסוימות בחוק מתוך כוונה לעודד את המוצר, אך אינה מעורבת בניהול המיזם ואינה מנחה את בעלי המניות כיצד לפעול. ככל שאלה יקבלו החלטות שיאפשרו למיזם המדשדש להאיץ את פריסת הסיבים האופטיים, משרד התקשורת יקדם זאת בברכה כחלק מהמדיניות התומכת בעידוד התחרות בשוק התקשורת באמצעות שידרוג התשתית הנייחת בישראל". נמסר אתמול. משרד התקשורת הוא הרגולטור שתחתיו פועל הפרויקט. לא מדובר בחברה פרטית מכיוון שהמיזם קם בעקבות החלטת ממשלה ולחברת החשמל נתח של 40% ממנו, זאת לצד 150 מיליון שקל מכספי משלמי המיסים שהוזרמו למיזם.