האקזיט שמכניס את היזמים שלו למועדון מיליארד הדולר

רמי תמיר ובני שניידר הם יזמי הייטק סדרתיים. התחזיות העגומות ל־2016 בשוק ההייטק המקומי והעולמי כנראה לא עושות עליהם רושם מיוחד. ל"כלכליסט" נודע כי השניים מנהלים מגעים למכירתה של חברת שירותי הענן ראבלו סיסטמס, שאותה הקימו לפני כחמש שנים, בתמורה ל־500 מיליון דולר, וזאת לאחר שבחברה הושקעו 54 מיליון דולר בלבד.

חוגגים בעת ההודעה על מכירת קוואמרנט לרד הט ב־2008 צילום: עמית שעל

יחד עם העסקה הזו, היקף האקזיטים של השניים מסתכם כבר ב־1.1 מיליארד דולר.

ראבלו הוקמה ב־2011 והשיקה את פעילותה ב־2013. בעלי המניות הגדולים בחברה הם קרנות הון הסיכון סקויה קפיטל ו־NVP, שנמנות עם המשקיעים הראשונים בחברה ועל כן הן צפויות לרשום אקזיט משמעותי של יותר מפי עשרה על השקעתן.

ראבלו פועלת בתחום שמרכז עניין רב

התחום שבו ראבלו פועלת מרכז כיום עניין רב בקרב מרבית ענקיות המחשבים העולמיות דוגמת HP, יבמ וחברות אחרות שמבינות שמרבית עולם המחשוב הארגוני נע לעבר הענן. לכן החברות האלו משקיעות כספים רבים ברכישה של חברות מהתחום ובפיתוחן.

בתחילת השנה גייסה ראבלו 28 מיליון דולר בגיוס שאותו הובילו ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות סנדיסק וקוואלקום. בגיוס השתתפו המשקיעים הקיימים בחברה — קרנות ההון סיכון וינטג', סקויה קפיטל, NVP ובסמר.

בראיון שנתן ל"כלכליסט" לרגל הגיוס אמר תמיר, מייסד החברה ומנכ"לה, על פעילותה כי "למעשה, אנחנו משמשים כמפעיל וירטואלי לתחום הענן. אנחנו מאפשרים לחברות לשים את התוכנות והיישומים שלהן במערכות המחשב או על הענן ומנהלים אותם עבורן בשקיפות".

באותו הראיון אמר שניידר, שותפו של תמיר להקמת החברה, כי "בקרוב הרבה חברות יבינו שכמו שלא כל חברה גדולה צריכה תחנת כוח, כך גם לא כל חברה צריכה מערכת מחשוב. לנוכח התחרות שגוגל, מיקרוסופט ואחרות מציבות לאמזון, ירדו המחירים של שירותי הענן ומשום כך הכדאיות הכלכלית עלתה משמעותית".

שניידר הוסיף ואמר כי "אנחנו לא מתכוונים למהר ולמכור. כל מה שתכננו בראבלו בהתחלה קורה, ואנחנו רוצים לראות את החברה גדלה ומגשימה את הייעוד שלה".

עושים אקזיטים מאז 1999

מכירת ראבלו היא האקזיט השישי של הצמד שניידר ותמיר מאז שנת 1999. באותה השנה מכרו השניים את פאנטקום שייצרה קופסאות להעברת נתונים על גבי סיבים אופטיים לסיסקו בתמורה ל־118 מיליון דולר.

חמש שנים לאחר מכן, ב־2004, מכרו השניים את פי־קיוב, שעוסקת גם כן בניהול תעבורת נתונים, שוב לסיסקו, בתמורה ל־202 מיליון דולר.

ב־2008 נמכר הסטארט־אפ בי־הייב, שבו שניידר היה שותף, ל־VMWare בכ־50 מיליון דולר. הסטארט־אפ מייצר מערכות מעקב אחרי ביצועיהן של מערכות וירטואליות.

באותה השנה שניידר ותמיר מכרו יחדו את קוואמרנט, שמייצרת פתרונות וירטואליזציה, לרד הט תמורת 107 מיליון דולר.

ב־2012 שניידר שוב ביצע אקזיט לבדו כשמכר את טרפיקס, שמפתחת שירותים לרשתות תקשורת מהירות, ל־F5 בכ־140 מיליון דולר.

"היזם מחליט למכור"

במפגש שערך שניידר ב־2013 עם סטודנטים במכללה למינהל הוא סיפר כיצד הוא רואה את האקזיטים שלו ומהי בעיניו דרך ההתנהלות המומלצת ליזם כאשר מגיע האקזיט.

שניידר מאמין שהמחיר שבו נמכרת החברה באקזיט משקף בעיקר את המוכנות של הרוכש לשלם על הטכנולוגיה ועל האקסקלוסיביות שלה, או לחלופין, המחיר משקף את המחיר ששילמו חברות אחרות על חברות דומות.

כך, לפי ההערכות בשוק, העובדה שראבלו פועלת בשוק מבוקש ושיש ברשותה טכנולוגיה חדשנית לאחסון בענן היא שהפכה את החברה ללהיט והביאה לתג המחיר הגבוה.

כששניידר נשאל מי מחליט על ביצוע האקזיט — היזם או המשקיע — הוא השיב כי "ההחלטה למכור היא בסופו של דבר רק של היזם. משקלם של המשקיעים בהחלטה הזאת הוא למעשה נמוך למדי". עוד הוא סיפר כי "לפעמים היזמים משתמשים במשקיעים כ'אנשים הרעים' שבגללם העסקה לא יוצאת לפועל".

מראבלו לא נמסרה תגובה.