מייסדי Wix מהמרים על חברת אלגו־טריידינג מת"א
כלכליסט חושף את החברה החשאית גרינהאוס, המפתחת מערכת למסחר אלגוריתמי שבה משקיעים בין היתר מייסדי Wix. החברה כבר משתפת פעולה עם אחד הבנקים הגדולים בעולם
אחת החברות החשאיות והרווחיות ביותר בישראל היא חברת האלגו־טריידינג (מסחר אלגוריתמי) פיינל. היא התפרסמה ביכולתה להרוויח מיליון דולר ביום, והיא נחשבת לאחת משתי החברות המובילות בתחום זה — לצד סיטדל האמריקאית.
הסוד של פיינל, שהוקמה בראשית העשור הקודם בידי ניר קלקשטיין ונועם שטרן־פרי, טמון בסדרת האלגוריתמים שלה המסוגלים לשערך תמחור של נכסים סחירים ולבצע פקודות מכירה וקנייה רבות בטווח של כמה שניות. אלגוריתמים אלה מאפשרים לצי של מחשבים רבי־עוצמה לפלוט בקצב מסחרר פקודות קנייה ומכירה, שייצרו בממוצע כמעט תמיד רווח. חברות מהסוג הזה הן מכונות כסף הפועלות באופן עצמאי וחשאי על מנת ליצור לבעלי המניות שלהן רווח מופקע. הן פועלות באופן סגור מהשוק, מנותקות מגופים פיננסיים אחרים ומחזור העסקאות שלהן אינו גדול במיוחד.
יכולות המיליארדרים עוברות לסוחרים
חברות כאלה נמנעות מלפתח מערכות מסחר גדולות פשוט מפני שאין להן צורך בכך — המחזור שלהן מספיק בכדי ליצור רווח לבעליהן. הן מתמקדות בארביטראז' (ניצול פער בין מחירים של נכס בשני שווקים או יותר) ולא במחזורי מסחר, ובשל קצב הפקודות שלהן הן מכונות חברות אלגו המאופיינות במסחר בתדירות גבוהה.
להבדיל מחברות כמו סיטדל ופיינל, הסטארט־אפ הישראלי גרינהאוס (Greenhouse) לא מתיימר להתבסס על מסחר בתדירות גבוהה. מערכת האלגו-טריידינג שפיתחו היזמים רונן אבן צור ואדם מור החל מ־2012 מבצעת מסחר בתדירות נמוכה יותר, שאמורה להיות מסוגלת לנהל מסחר במיליארדי דולרים. להבדיל מסיטדל ופיינל, המערכת של גרינהאוס מעניקה מיכולותיה ללקוחות מוסדיים של בנקים (דוגמת קרנות פנסיה, קרנות גידור, חברות השקעות גדולות וכו'), ולא רק למחזיקי המניות בה.
לפי רשם החברות, גרינהאוס גייסה מאז הקמתה פחות ממיליון דולר משורה של יזמים סדרתיים. בין המשקיעים בחברה אפשר למצוא את מייסדי הפלטפורמה לפיתוח אתרים Wix נדב ואבישי אברהמי, גיורא (גיג) קפלן, ונשיא החברה ניר זוהר. כמו כן, בחברה השקיעו דרור צדר, דניאל טל ואבי סמילה — כמה ממיסדי וויביה שנמכרה לפני כחמש שנים לקונדואיט ב־45 מיליון דולר. מנכ"ל החברה רונן אבן צור ביקש שלא להגיב על מקורות ההון של החברה.
בעוד הונם של מייסדי פיינל נאמד במיליארדי דולרים, אבן צור ומור עוד נאבקים במשכנתאות שלהם. לתעשיית האלגו הם נכנסו מתוך אתגר טכנולוגי: להביא לבנקים ולסוחרים מהשורה את היכולות שהיו שמורות עד כה לאנשים כמו ניר קלקשטיין. האתגר הטכנולוגי, כלומר מערכת המאפשרת מסחר בהיקפים גדולים במיוחד באמצעות תשתית חסכונית, הוא הנכס שאבן צור ומור רוצים להביא לעולם.
מכוונים לניהול של 400 מיליון דולר
השניים החלו במאיץ The Junction של קרן ג'נסיס, עברו למאיץ של סיטי בנק בקריית עתידים וניסו את המערכת שלהם במסגרת פיילוט על נתוני זמן אמת שקיבלו מהבנק. במרוצת הזמן הצטרף אליהם יוני שמש, לשעבר המשנה למנכ"לית הבורסה בתל אביב אסתר לבנון, שמשמש יועץ צמוד של החברה. כעת אחד מחמשת הבנקים הגדולים בעולם משלב את המערכת של החברה הישראלית בפלטפורמת המסחר שלו, בו הוא מאפשרת ללקוחותיו המוסדיים לסחור בכ־10 מיליארד דולר. מטרתם של אבן צור ומור היא להתבלט מבין עשרות מערכות המסחר שבהן משתמש אותו בנק, כך שאותם מוסדיים ינסו להרוויח דווקא דרך המערכת שלהם. שני המייסדים מכוונים לניהול של כ־300־400 מיליון דולר בתוך כשלוש שנים.
בראיון ל"כלכליסט", אמר אחד המייסדים רונן אבן צור כי לגרינהאוס יש יכולת לנהל מסחר בסכומים גבוהים מאלה של חברות אלגו מוכרות כמו פיינל או סיטדל. "התשואה של חברות האלגו האלה גבוהה יותר, אבל לנו יש יכולת לנהל סכומי כסף גדולים יותר על כלל המערכות שלנו", הוא אמר. "לחברות המסחר בתדירות גבוהה שמסתמכות על מסחר בארביטראז' ישנה תקרת זכוכית שמעבר אליה אין כבר מה לעשות עם הכסף. ובכל זאת, התשואה היומית שלהן יכולה להשתוות לעיתים לתשואה חודשית אצלנו". אם פיינל יכולה להציג תשואה של עשרות אחוזים בשבוע, גרינהאוס מכוונת להשיג עבור הבנק שאיתו היא עובדת תשואה שנתית של 15%־10%. ייתכן שהחברה תתקרב גם לרף ה־30% תשואה בשנה, אך זה תלוי בסכומים שינהלו הסוחרים דרכם.
כדי לבדל את עצמם משאר השוק, המייסדים בן צור ומור מציעים מערכת מסחר אבולוציונית שיודעת להתאים את עצמה לשוק משתנה המסוגלת לסנכרן בין כמה אסטרטגיות מסחר מקבילות. במקום לבצע מספר פקודות מסחר שסותרות זאת את זאת ולשלם עבור כל אחת מהן עמלה, המערכת של גרינהאוס כוללת בתוכה מנוע התאמה פנימי שיודע להשוות בין אסטרטגיות המסחר השונות ולהוציא מהן אסטרטגיה אחידה ויעילה יותר שיכול לשרת גופים מוסדיים ובנקים.
אך אלגו־טריידינג ובנקים לא תמיד הולכים יחד. בשנת 2010 התפוצצה פרשת "פלאש קראש", במסגרתה צנח בבת אחת מדד ה־S&P 500 בכ־9%. זאת היתה הצלילה החד־פעמית הגדולה ביותר בתולודת וולסטריט, והיא הייתה אחראית למחיקת כמעט עשירית מכספי הפנסיה והחובות העתידיים של תושבי אצות הברית. חקירת רשות ניירות ערך האמריקאית קבעה כי הדבר היה תוצאה של רבבות פעולות מתואמות שנמשכו שניות, ושתוכנות אלגו-טריידינג היו מאחורי הדבר. בשל כך, חברות אלגו-טריידינג נוטות להסתתר מאחורי הרדאר.
"הפנו אצבע מאשימה למערכות אלגו־טריידינג, אבל איש לא יודע אם הפקודות שניתנו שם היו מכוונות או לא", אמר אבן צור. "הפלטפורמה שאנחנו מציעים מיועדת לבנקים, והיחידים שיכולים לעבוד עליה הם הסוחרים שעובדים עם אותם בנקים — גופים מוסדיים פיננסיים. זאת לא מערכת שזמינה לכל אחד. נוהגים לבקר מערכות כאלה, אבל בסופו של יום הן מוסיפות סחירות ונזילות לשוק".