דו"ח טכנולוגי
עובדי פייסבוק תוהים אם עליהם להטות את תוצאות הבחירות
הרשת החברתית מבטיחה שלא להשתמש בכוחה כדי להשפיע על הבוחרים, זעקה עקב הניסיון לאפשר סמסים באולמות קולנוע, והטרולים מצאו דרך קלה לפעול בעולם האמיתי
ידינו לא תהיה במעל
מארק צוקרברג הפנה בשבוע האחרון כמה הערות מחודדות לכיוונו של דונלד טראמפ, וזמן קצר לאחר מכן נשאל על ידי עובדי החברה – בסיבוב השאלות השבועי של העובדים עם המנכ"ל – "איזו אחריות יש לפייסבוק למנוע את טראמפ מלהפוך לנשיא ב-2017?"
צוקרברג. עקץ את טראמפ בכנס המפתחים של פייסבוק צילום: צילום מסך
או, במילים אחרות, "מה אנחנו עושים כדי למנוע מטראמפ להפוך לנשיא". אני מניח שהקוראים הקבועים של הטור הזה לא חושדים בי כאוהד של דונלד טראמפ, או כל רפובליקני אחר, אבל אם יש משהו מפחיד יותר מהאפשרות שטראמפ ייבחר לנשיא, הרי זו האפשרות שחברה פרטית, שלא חייבת דין וחשבון לאף אחד, תטה את תוצאות הבחירות. נשיאות של טראמפ היא כנראה משהו שאפשר לשרוד (אמר, בהדחיקו את הכפתור האדום); הטיית בחירות על ידי חברה עסקית היא משהו שרפובליקה חופשית לא מתאוששת ממנו. קודם כל, כי לך תוכיח שהיתה הטיה כזו. שנית, לך תוודא שלא תהיה הטיה כזו בעתיד. אחרי הכל, אם זה הצליח פעם אחת, אז למה לא?
האם פייסבוק יכולה להטות את תוצאות הבחירות? כן. בניגוד למה שאנשים חושבים, הפיד שאתם רואים איננו נייטרלי. אתם רואים, למשל, רק 16% ממה שהחברים שלכם כותבים. פייסבוק מכתיבה לכם במידה ניכרת מה תראו, האלגוריתם שלה לא שקוף, והיא יכולה – למשל – להציף את הפיד שלכם בידיעות מוטות נגד טראמפ, היא יכולה להטביע את הפרסומות של טראמפ או להעלים את המידע של תומכיו.
הטכנולוגיה קיימת, וכבר נוסתה. לפני כשנתיים, הודתה פייסבוק שהיא ערכה ניסוי פסיכולוגי במשתמשים שלה – כמובן, מבלי לקבל את הסכמתם. היא שינתה את הפיד של 700 אלף משתמשים כדי לבחון איך הם יגיבו לעוד פוסטים עצובים ביחס לעוד פוסטים שמחים. פייסבוק מעדיפה אותך שמח, שהרי אנשים מדוכאים לא נוטים להקליק על פרסומות. היא בדקה האם היא יכולה להשפיע על מצב הרוח שלך. התשובה היתה חיובית.
אז פייסבוק יכולה להטות תוצאות. האם היא יכולה להטות אותן באופן שיגרום שינוי של ממש? כלומר, האם היא יכולה להביא לכך שהוא יובס? בינתיים, אין לדעת.
לא ברור מה ענה צוקרברג לשאלה "מה מתכוונת פייסבוק לעשות נגד טראמפ" או אם בכלל ענה. התגובה הרשמית של פייסבוק לשאלה היא שהיא מעודדת אנשים להצביע אבל שאין לה כוונה להשתמש בכוחה כדי להשפיע על ההצבעה שלהם.
שזו, אגב, בדיוק התגובה שהייתי מוציא לתקשורת אם השאלה הזו היתה עולה בזמן שאני מנחה את הצוות שלי איך להטות את הבחירות.
ראוס!
מנכ"ל AMC, אדם ארון, הפריח בלון ניסוי בסוף השבוע. מספר הכרטיסים באולמות הקולנוע מדשדש כבר שנים, וארון חשב שהוא עלה על הבעיה. בני המילניום, לדבריו, לא מסוגלים לשבת באולם חשוך כשהמכשיר שלהם כבוי. צריך לאפשר להם לשלוח מסרונים, כי אחרת חייהם אינם חיים. הבעיה: סמארטפון באולם חשוך הוא בעצם פנס. ארון תהה האם אפשר לארגן אולמות הקרנה נפרדים למכורים למסרונים.
לא לסמס באמצע הסרט
ובום. הרשת יירטה את בלון הניסוי של ארון עם תותחים כבדים. כל העולם תקף את הרעיון בטוויטר והכריז שמדובר בסוף הציוויליזציה, ההונים על הגדרות, לא יעלה על הדעות, אין עם נסוג מאולמות חייו וכן הלאה.
תוך יומיים, AMC נופפה בדגל לבן, אמרה שהרעיון ירד בעריכה ושהיא לא מתכוונת לחזור אליו. הסדר הישן, שאומר שבאולם קולנוע אתה מתרכז בדבר אחד ולא מפריע לאנשים אחרים, חזר. בינתיים.
למצוא את החלאה
מבין ההתקפות הדיגיטליות, כנראה שאין בזויה יותר מ-swatting. התרגיל פשוט: לוקחים בן אדם שאתה לא מחבב, ומודיעים למשטרה שבביתו מתבצע פשע אלים. זמן קצר לאחר מכן, יחידות ימ"מ (SWAT, באנגלית אמריקאית) פושטות על הבית שלו.
Swatting, הודעה אנונימית של פשע שלא היה
עד כה, למרבה המזל, אף קורבן לא נהרג כתוצאה מפשיטת SWAT כזו. אבל התרגיל הזה הוא ניסיון לרצח, והרשויות לוקחות אותו ברצינות. אלא שלא כל כך פשוט למצוא את האחראים. בינואר 2014 בוצעה התקפת Swatting על בית באטלנטה; נאמר שבוצע בו רצח, שילד נורה ושילד אחר מוחזק כבן ערובה. המשטרה הסתערה על המקום. בעל הבית, שבדיוק נחת בנמל התעופה של אטלנטה, ראה שידורי חדשות שהראו את הבית שלו מוקף שוטרים חמושים ודיווח על כך שבני המשפחה שלו נהרגו.
שבוע לאחר מכן, בוצעה התקפת Swatting שנייה על אותו הבית. הפעם המשטרה כבר היתה ערוכה, ושלחה שתי ניידות לוודא שהכל בסדר. בלש בשם בן פינלי קיבל את המשימה לתפוס את האחראים. זה לא היה סוג הפשע שהוא רגיל לטפל בו, אבל הוא הצליח.
הוא איתר את המספרים שמהם חייגו המדווחים – זה הצריך צווי בית משפט – וגילה שהם ביצעו שורה של התקפות דומות בעבר. הוא דיבר עם המון סוכנויות משטרה אחרות, ובסופו של דבר הגיע לשני חשודים. אחד מהם בניו יורק, השני בקנדה. את הראשון הוא תפס משום שהטמבל השאיר את הפרטים האמיתיים שלו אצל ספק ענן. על השני הוא עלה משום שהוא כבר היה מוכר למשטרה הקנדית.
למה הותקפה המשפחה ההיא באטלנטה? ככל הנראה, בגלל טעות בזיהוי. Swatting נפוץ בעיקר כנגד גיימרים שמעצבנים את הלוזרים. בכתובת ההיא גר פעם גיימר מוכר עם ערוץ ביוטיוב. הקנדי הורשע ב-23 סעיפים אבל קיבל רק 16 חודשים. הוא משתחרר החודש.
קצרצרים
1. יש פלטפורמת בלוגים ופרסומים מצליחה למדי בשם מדיום. היא הוקמה על ידי בכירי טוויטר בדימוס (בינתיים חלקם שבו להיות בכירי טוויטר בהווה). עד לאחרונה, חמקה מדיום מגורלן של רשתות חברתיות אחרות והגישה אליה בסין היתה חופשית למדי. בסוף השבוע זה נגמר: מדיום חסומה שם. לא ברור כמה זמן תמשך החסימה, והאם מדובר ביריית אזהרה או שהמפלגה הקומוניסטית הסינית החליטה לחסום את השירות סופית. אבל די ברור למה זה מגיע עכשיו: במדיום פרסמו התייחסות ארוכה ומפורטת למסמכי פנמה, שחושפים את השחיתות הרווחת באוליגרכיה של המפלגה. זה הספיק.
מדיום. גם הפלטפורמה הזו נחסמה בסין 2. צלם רוסי, יגור צווטקוב, צילם אנשים בתחנת הרכבת של סנט פטרסבורג. אחר כך הוא לקח את התמונות האלה, וזרק אותן לאפליקציה שמחפשת תמונות ברשת החברתית המובילה ברוסיה, ויקונטקטה. האפליקציה זיהתה את המצולמים. המשמעות היא שאם אתה הולך ברחוב, מישהו יכול לזהות אותך בקלות. אגב, זה המקום להזכיר שוויקונטקטה נקנתה לפני מספר שנים, באמצעים לא לגמרי כשרים, על ידי אוליגרך המקורב לפוטין.
3. חברת ההשקעות של הסי.איי.אי, In Q Tel, משקיעה סכומים גדולים בחברות שההתמחות שלהן היא כריית מידע מחשבונות מדיה חברתית. כלומר, שהמטרה שלהן היא לרגל אחרי הפעילות היומיומית שלכן. במקביל, פתח ה-CIA אגף חדש, שהג'וב שלו הוא פיתוח טכנולוגיות מעקב תוך מגע ישיר עם השוק הפרטי. כנראה שנדע יותר מה באמת הולך שם, ואיך חברות כמו גוגל ופייסבוק מסייעות למאמצים האלה, רק אחרי הסנודן הבא.
4. אובר וליפט נוהגות לטעון שהנהגים שלהן הם בכלל לא עובדים. מה פתאום, הן אומרות, מדובר בסך בקבלנים עצמאיים. וואלה, אמרה עיריית סן פרנסיסקו. אם אתם עצמאיים, אז נא להוציא רישיון עסק בעלות של 91 דולר לשנה. בעירייה מעריכים שה"קבלנים" יכניסו לה כך 3.3 מיליוני דולרים בשנה. להפתעת שתי החברות, העירייה שלחה את ההודעה לכל הנהגים – והיא לא חושפת איך היא שמה יד על מאגר המידע הזה.
אלן טיורינג. האיש שפיצח את ההצפנה הנאצית
5. ולסוג של חדשות חיוביות: סוכנות הביון הדיגיטלית של בריטניה, ה-GCHQ, פרסמה התנצלות רשמית על רדיפת ההומוסקסואלים שהיא ניהלה במשך שנים ארוכות. אולי המקרה הידוע ביותר הוא זה של אלן טיורינג, מי שהמציא את מבחן טיורינג ודמות מרכזית בפיצוח מערכת האניגמה הגרמנית במלחמת העולם השנייה. טיורינג היה הומוסקסואל, ואחרי המלחמה איבד את הסיווג הביטחוני שלו, נרדף וסופו שהתאבד. בהודעתה אמרה הסוכנות כי הנוהל לסרב לקבל הומוסקסואלים לשורותיה עד שנות ה-90 היה שגוי והיווה "הפסד לאומה". היא התנצלה פומבית גם בפני טיורינג. ואחר כך היא חזרה לעשות את מה שהיא עושה ביומיום: לרגל אחרי תושבי העולם.
