דו"ח טכנולוגי
יש לנו מספיק אפליקציות, תודה
האמריקאים הפסיקו להוריד אפליקציות חדשות, לקוחות אפל נאחזים באייפונים הישנים שלהם, ואובר שוב נגררת לבית משפט בגלל תרגיל מלוכלך במיוחד
כבר לא מכרה זהב
לפני כמה שנים, כל טמבל עם שאיפות היה מתחיל לספר לך על האפליקציה שהוא מתכנן. כנראה שאותם חולמים יצטרכו למצוא משהו אחר לדבר עליו: יש סימנים מובהקים לכך שמגפת האפליקציות נבלמה.
מתי בפעם האחרונה התקנתם אפליקציה חדשה במכשיר? כנראה שדי מזמן. כמובן, אם אתם קונים מכשיר חדש ולא מעלים את האפליקציות מגיבוי, אז המצב שונה. אבל רוב האמריקאים מורידים אפס אפליקציות בחודש בממוצע.
העובדה שבשש השנים האחרונות היה קשה מאוד לפרוץ את המחסום ולשכנע את המשתמש להתקין את האפליקציה שלך היא לא בדיוק סוד. גם לא העובדה שרוב ההורדות ורוב ההכנסות מגיעות מקבוצה מצומצמת מאד של אפליקציות – אלה שכבר הוכיחו את עצמן. אבל כעת גם אלה רואות האטה מובהקת בהורדה שלהן. בחודש האחרון, רשמו 15 האפליקציות המובילות ירידה של 20% בהורדות שלהן.
חלק מהסיבה היא ששוק הסמארטפונים נמצא ברוויה (על כך באייטם הבא), אבל סיבה אחרת היא שהמשתמש הממוצע משמיש את הטלפון שלו במהירות לצרכיו, וזהו. רק לעתים נדירות הוא זקוק לעוד אפליקציה, ואז הוא מוריד אותה. המשתמש הממוצע – בניגוד לכתב הטכנולוגיה הממוצע או עובד ההייטק הממוצע – לא חושב או חולם על טכנולוגיה; היא מבחינתו כלי, לא מטרה. ויש לו די והותר כלים למה שהוא צריך.
יש לציין שמחוץ לארה"ב, הורדת האפליקציות עדיין נמשכת – כי שם יש עדיין אנשים שרכשו רק לאחרונה סמארטפון. אבל גם שם, העלייה במספר ההורדות עומדת על 3% בלבד. בקרוב גם זה ייגמר.
האטה גם ברכישות האייפונים
השיטה הכלכלית של אפל נשענת במידה ניכרת על תפיסת השדרוג המתוכנן: היא בונה את המכשירים ואת מערכות ההפעלה שלה כך שלאחר שנה המכשיר כבר יהיה מיושן ויהיה לחץ על המשתמש לשדרג את המכשיר. מדי שנה, החברה משחררת מכשיר חדש ועוטפת אותו בענן נוצץ של תעמולה, שמיועדת לשכנע את המשתמש שחייו אינם חיים אם לא יקנה אותו. בזמן האחרון נראה שזה לא כל כך עובד.
רוב משתמשי האייפון מחזיקים כעת במכשיר שלהם במשך שנתיים או יותר, ורק אחר כך קונים מכשיר חדש. בעבר, קו הגבול היה שנתיים: היית קונה את המכשיר יחד עם חוזה מחברת הסלולר לשנתיים. כשהחוזה היה פוקע, היה פיתוי גדול לשדרג. כעת, רוב הלקוחות בארה"ב קונים את המכשיר שלהם בעצמם, ומדובר בגרוטאה יקרה למדי, כך שהם לא מתלהבים מרכישה חדשה אלא כאשר אין מנוס מכך.
את זה ראינו בתוצאות הרבעון האחרון של אפל, שלראשונה דיווחו על ירידה במכירות האייפונים. יש להניח שגם משתמשי אנדרואיד האטו את קצב העדכון שלהם, אבל זה קשה יותר למעקב. השוק, על כל פנים, רווי. כולם מנסים לפרוץ לשוק הסיני וההודי, שני שווקים שמספר הסמארטפונים בהם קטן יחסית, אבל בכלל לא ברור שאפל יכולה להתחרות שם. שם המשחק שם הוא מחיר נמוך, ואפל משווקת במודע מכשיר יקר; הניסיונות שלה להפיץ מכשיר זול לא עלו יפה.
צבא הביריונים של אובר
אחרי שהעסיקה אנסים, גנבים ושודדים; אחרי שהיתה מעורבת בריגול אחרי עיתונאים ובתכנית להפיץ עליהם מידע משמיץ; אחרי שהפרה בבוטות את החוק פחות או יותר בכל מדינה שבה פעלה, ואחרי שהתוכנית העסקית שלה כוללת את שבירת מטה לחמם של נהגי מוניות עצמאיים והורדתם למדרגת עובדי קבלן, אובר שוברת שיא נוסף ומצליחה להיחקר גם על שיבוש הליכי משפט.
בדצמבר האחרון הוגשה תביעה אזרחית נגד מנכ"ל החברה, טראוויס קלניק, בטענה שהחברה שלו היא בעצם מזימה לתיאום מחירים כדי לדפוק את ציבור הלקוחות; השיטה שלה, נטען, היא לוודא שכל נהגי אובר יגבו מחיר אחיד, שקובעת החברה, גם אם הם היו יכולים לקבוע מחיר גבוה יותר, וזאת כדי לוודא שהמשתמש לא יקבל מחיר נמוך יותר. בארה"ב לוקחים תרגילים מסריחים כאלה ברצינות ניכרת. אפל, למשל, נקנסה לאחרונה במאות מיליונים משום שניהלה מזימת תיאום מחירים בתחום הספרים.
מה עשה קלניק? שכר חוקר פרטי שהתקשר לעורך הדין של התובע הראשי נגד החברה, התחזה בפניו למי שאוסף מידע על עורכי דין בתחום דיני העבודה, וניסה לאסוף מידע על התביעה. על העובדות האלה אין ויכוח. אובר טוענת עכשיו שהיא לא ידעה שזה מה שהחוקר הפרטי יעשה. השופט ציווה עליה למסור לו את כל ההתכתבות שלה עם חברת החוקרים הפרטיים; אובר טענה שההתכתבות הזו חסויה. השופט הודיע שלא מעניין אותו ושהיא חשודה בשיבוש הליכי משפט.
ככה זה כשנותנים לך עשרות מיליארדים כדי "לשבש" את חיי האוכלוסייה; בדרך, אתה משבש גם הליכי משפט וסדרי מדינה. נקווה שהפעם זה לא יעבור בשקט.
קצרצרים
1. ימים ספורים אחרי מה שתואר כהתפוטרות של מנכ"ל נסט, ולאחר ההדלפה על כך שבגוגל לא ממש מרוצים מההוצאות חסרות ההכרה בחברה, מגיע אליה מנכ"ל חדש, אחד מרוואן פאוואז. הדבר הראשון שהוא עושה הוא לנסות לשכנע את העובדים, שהמוראל שלהם בקאנטים, שהחברה שלהם לא מתה ואפילו לא מריחה מוזר: הוא הודיע להםשאין כל כוונה למכור את החברה. בכירים באלפבית הכחישו קטגורית כוונה למכור את נסט, מסיבה ברורה למדי – הם השקיעו בלימון הזה מאות מיליונים וארורים יהיו אם נסט לא תחזיר לפחות חלק מההשקעה.
2. בצרפת נערכים לקראת יורו 2016, אירוע שהבנתי שהוא סוג כלשהו של ספורט כדור, וליתר בטחון הוציאו שם אפליקציה שתתריע על פיגועי טרור. אם אתה באזור הגיאוגרפי של פיגוע, ולא שמת לב עדיין לעשן מיתמר, קולות נפץ, סירנות והמון מבוהל ששועט בכיוון שלך והרחק מקולות הנפץ, תהיה עכשיו אפליקציה ייעודית שתודיע לך חגיגית על כך, כדי שגם אתה תוכל להיכנס לפאניקה. יש לציין שכבר נעצר מחבל אחד שתכנן פיגוע במהלך הטורניר: ניאו נאצי שניסה לקנות חומרי נפץ באוקראינה ושהמטרות שלו כללו שילוב מרענן של אתרים מוסלמיים ויהודיים. אם לא שמעתם על זה, זה בגלל שכל הקטע של טרור ימני קצת מביך את התקשורת שלנו.
3. עורך בכיר ב"ניו יורק טיימס", ג'ון ווייסמן, עורר סערה כשהודיע אתמול (ד') שהוא מתכוון לעזוב את טוויטר, אחרי שסבל הטרלות יוצאות דופן מכל מיני תומכי טראמפ ואנטישמים (קבוצה חופפת במקרים רבים). ווייסמן הודיע שהוא משאיר את טוויטר לאנטישמים, תומכי ברני סנדרס מיזוגניים, וגזענים, וכעת הוא עובר לפייסבוק, שם אנשים כותבים בשמם האמיתי. לא יודע איך להגיד לך את זה, ג'ון, אבל אם אתה חושב ששימוש בשם אמיתי בולם אנשים מלהביע עמדות גזעניות, אתה כל כך טועה. רק הבט על הפייסבוק הישראלי אחרי תאונת דרכים שבה נהרגים פלסטינים.
4. הותקפתם על ידי פושע סייבר? יש סיכוי סביר שהוא יחזור לתקוף אתכם שוב. כמו פורצים שחוזרים פעם אחר פעם לאותן זירות פשע - פושעי סייבר נמשכים למטרות שכבר הוכיחו שהן חדירות. בניגוד למיתוס הרומנטי, הם לא מעוניינים באתגר אלא בהכנסות. זו המסקנה של דו"ח חדש של חברת אבטחת הסייבר מנדיאנט. השיטה הקלאסית להתקפה כזו היא עדיין התקפת פישינג או הנדסת אנוש; הן משמשות בשליש מהמקרים.