דו"ח טכנולוגי
חופש בחירה: סוף סוף אפשר למחוק את האפליקציות המובנות של אפל
אפל מאפשרת למשתמש מעט יותר שליטה כל המכשיר שלו, ויקיפדיה יוצאת נגד יוזמה צרפתית לכפות את חוקי הפרטיות שלה על העולם כולו, ארה"ב הודיעה במפתיע שהיא רוצה להיות צד לתביעה אירופית נגד פייסבוק
לכל אפליקציה יש תחליף
חדשות חיוביות מכיוון אפל: במערכת ההפעלה החדשה של האייפון והאייפד, iOS10, המשתמש יוכל למחוק את אפליקציות ברירות המחדל של אפל, אם הוא מעדיף להשתמש באפליקציות אחרות שמבצעות את אותה הפונקציה. את רובן, על כל פנים, אפל פרסמה רשימה של אפליקציות שניתן יהיה למחוק מהמכשיר. בהתחשב בכך שתוכנה תמיד היתה הנקודה החלשה של אפל, ובהתחשב בכך שהחברה תמיד ניסתה לשמור על קונספט של גן סגור – אתה תתקין מה שאנחנו רוצים ותגיד תודה - זו התפתחות חיובית במיוחד.
צילום: נמרוד צוק
המחיקה לא תפנה יותר מדי מקום, שכן כלל האפליקציות המובנות של אפל תופסות ביחד כ-150 מגה-בייט. ואם המשתמש ייתקף געגועים עזים לאפליקציית המצפן, למשל, הוא יוכל להוריד אותה מחדש דרך חנות האפליקציות.
האם לזכות להישכח צריכים להיות גבולות גיאוגרפיים?
לפני מספר שבועות הודיעה הרשות הצרפתית להגנה על מידע, CNIL, לגוגל שהיא לא תסכים יותר לאופן שבו גוגל מיישמת את "הזכות להישכח". כרגע, גוגל מוחקת את המידע על האדם שהפעיל את הזכות להישכח מהדומייינים האירופים שלה בלבד; מי שמתחבר ל-google.com יכול לראות את המידע בכל זאת. CNIL רואה בכך, בצדק, התחמקות מיישום אמיתי של החוק.
כרגע תוצאות החיפוש נמחקות בצורה מוגבלת בלבד
מייסד ויקיפדיה, ג'ימי וויילס, הדגים את הצד השני של המשוואה: ויקיפדיה יצאה, בצדק, נגד הדרישה של CNIL, משום שיש לה השלכות עולמיות. וויילס הסביר שאם צרפת לוקחת לעצמה תחולה עולמית על הרשת, כלומר דורשת שפסק דין שלה ייאכף בעולם כולו, היא פותחת בכך את הדרך לצנזורה עולמית.
אחרי הכל, ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין יכול לקשקש מחר חוק ברוסיה, ועל פיו תהיה לו סמכות למחוק כל טקסט שפוגע בכבודה של הנשיאות הרוסית, ואז להתבסס על ההחלטה של CNIL כדי לנסות לאכוף את רצונו בשיקגו.
הדיקטטורה של ערב הסעודית תוכל לדרוש שלא יזכירו יותר את מספר האנשים שהיא רוצחת, הבלוגרים שהיא כולאת או מלקה או את העובדה שנשים שם הן יצורים ממדרגה שנייה. והיא תטען שלחוקים שלה יש אותה תחולה עולמית שדורשת צרפת.
התוצאה של כל זה תהיה שהרשת פשוט תתפרק, כי מצב שבו מדינה מנסה לאכוף את חוקיה על מדינות אחרות מערער את הסדר הקיים עד שרבים יעדיפו להסתדר בלעדיו. ויום אחד אתם תגלו שאפעס, אתרים שמותחים ביקורת על ראש הממשלה מאד איטיים ולא נטענים. יסתבר אחר כך, אם יהיה מי שיברר, ששר התקשורת נתניהו הורה לחברות הרשת הישראליות לא לספק גישה לאתרים "אנטי ישראליים." הכל מתחיל מכוונות טובות; אנחנו יודעים לאן הן מובילות.
פתאום זה לא כל כך מצחיק
פעיל זכויות האדם האוסטרי, מקס שרמס, נמצא בהליכים נגד פייסבוק כבר הרבה מאוד זמן. לפני שנים הוא הגיש תביעה באירלנד, לכאורה המקום בו יושב המשרד האירופי של פייסבוק, בתביעה למנוע את העברת המידע של תושבי אירופה לארה"ב – שם הוא יהיה חשוף ל-NSA, FBI ושאר מרעין בישין; ובדרישה מפייסבוק לחשוף את המידע שהיא העבירה ולפצות את כל משתמשיה פיצוי כספי בשל כך (גילוי נאות: כששרמס חיפש תושבים זרים שיצטרפו לתביעה שלו, חתמתי על התצהירים הנדרשים להשתתפות בהליך).
ארה"ב התנדבה לקחת חלק בתביעה צילום: pixabay.com
הכל התנהל בעצלתיים. הרשויות באירלנד לא אוהבות את כאב הראש הזה ופייסבוק שפכה הרבה כסף על ההליך כדי לעכב את הדיון בו. ופתאום משהו זז: עורך דין אירי, שמייצג את ממשלת ארה"ב, הופיע ללא התראה בפני בית המשפט ודרש להכיר בממשלת ארה"ב כשותפה להליך במעמד של ידיד בית המשפט. ארה"ב לא צירפה מסמכים שמאששים את התביעה הזו, והיא צריכה לעשות זאת עד 22 ביוני.
מה קרה? פשוט. בית משפט אירופי פסל לפני כחצי שנה את הסכם העברת המידע בין האיחוד האירופי וארה"ב, כשהוא עומד על כך שאין הגנות ראויות למידע של האזרחים האירופאים מפני ריגול אמריקאי. לפני כשבוע, רגולטור פרטיות גרמני קנס לראשונה חברות אמריקאיות על העברת מידע של אזרחים אירופאים לארה"ב ללא כל סמכות חוקית.
אם התקדים הזה יופעל על פייסבוק, וחוקית אין שום סיבה שזה לא יקרה, אנחנו מדברים על הרבה מאוד כסף. פייסבוק אמנם לא משלמת מס, אבל הממשל האמריקאי בכל זאת מחויב להגן עליה.
רק שכדי להגן על פייסבוק, הממשל יצטרך לטעון שהוא דווקא שומר על המידע של האזרחים האירופאים. והוא יצטרך לעשות את זה בבית משפט אירופאי, בלי הגנת החשאיות שיש לו בבית משפט אמריקאי, וכשהוא חשוף לשאלות נוקבות תחת שבועה.
שרמס מזכיר שבסופו של דבר, לא משנה מה פייסבוק תגיד לבית המשפט, היא חברה שרשומה בארה"ב וככזו היא כפופה לשירותי המודיעין האמריקאים על פי חוק. היא יכולה לקבל "מכתב בטחון לאומי" והיא תצטרך להעביר מידע של תושב אירופאי לשירותי המודיעין בלי לעדכן אותו על כך. וכפי שראינו השבוע באורלנדו, שירותי המודיעין לא כל כך טובים במעקב אחרי טרוריסטים אמיתיים; אבל כשזה מגיע לאיסוף המידע של סתם אזרחים, הם אלופים.
קצרצרים
1. אובר מתנהלת בהונגריה כפי שהיא מתנהלת בכל מדינה אחרת: תוך בוז מוחלט לחוקים המקומיים והתעלמות מהם. בצרפת היא כבר החלה לשלם את המחיר, אבל בינתיים מדובר רק בקנסות לה ולבכירים שלה. בהונגריה הוציאו את הפטישים הכבדים: הפרלמנט שם העביר חוק שמאפשר לממשלה לנתק את החיבור של הרשת לאובר, אם זו לא תציית לחוק. כלומר, משתמשים הונגרים יגלו שהם פשוט לא יכולים להתחבר לאובר. אני מניח שיש שיטות לעקוף את זה – VPN היא הדוגמא הראשונה שאפשר לחשוב עליה – אבל זה אומר הרבה מאד כאב ראש מצד המשתמש. רובם כנראה יעדיפו לוותר על התענוג. ככה צריך.
הונגריה מאיימת לחסום את אובר
2. הרשת של החפצים, הניסיון הנואש של עמק הסיליקון לשכנע אותנו שאנחנו צריכים טוסטר חכם שידבר עם ארגז הלחם התבוני, שבתורו יתקשר עם המקרר האינטליגנטי כדי לברר כמה גבינה צהובה נשארה לטוסט, הכל באמצעות חיבורי רשת לא מאובטחים למשעי, צברה לפחות אוהד אחד: האח הגדול. בכירים ב-NSA אמרו בסיפוק שהם לא ציפו לכזו מתנה, ושכל המכשירים האלה הם פרצת אבטחה אחת גדולה שהם ישמחו לנצל, ושהם רואים כהבטחה יוצאת דופן את העובדה שבכל פעם שאתה מעדכן את התוכנה של מכשיר אחד, אתה יוצר מורכבויות בתקשורת עם מכשירים אחרים. "מורכבות" היא שם אחר ל"פרצת אבטחה". וה-NSA, כמו שאר הארגונים מסוגה, הולכת לחגוג על הפרצות האלה כאילו כל יום הוא יום הולדת. בינתיים, תיהנו מהתועלת המזערית בכך שאתם יכולים לעמעם את האורות מהסמארטפון במקום ללכת חמישה צעדים אל הקיר.
בית חכם של סמסונג. פרצה קוראת לגנב? 3. הטבח באורלנדו עודנו טרי, וכמו אחרי כל אסון גדול, מגיעים העייטים הדיגיטליים לנקר את הכבד של מי שאיננו ערני מספיק. כמה נוכלים חטפו את השם של מועדון הפולס, שבו בוצע הטבח, והחלו להיצמד להאשתגים שלו, תוך שהם בונים לעצמם תדמית מזויפת כאילו יש להם מספר גדול של עוקבים. ואז הם התחילו לבקש כסף, לכאורה כתרומה לקורבנות הטבח. סימן אזהרה גדול ראשון היה צריך להיות העובדה שהנוכלים ביקשו ביטקוין, המטבע המקובל בעולם הפשע הדיגיטלי. לא היה דרוש מאמץ רב מדי כדי לחשוף את המזימה, אבל הנוכלים כרגיל בונים על כך שאנשים המומים שרוצים לתרום בכל דרך אפשרית לא קוראים את האותיות הקטנות. שיהיה להם לתרופות.
4. חושבים שרובוטים לא מסכנים אתכם? חוקר מנסה להפריך את הדעות החיוביות על רובוטים בכך שהוא יוצר רובוט שיחליט, על פי שיקול דעתו, לגרום כאב לבני אדם. הרובוט, המכונה "העיקרון הראשון" – מחווה מוצהרת לאייזק אסימוב ושלושת חוקי הרובוטיקה שלו – פשוט למדי: הוא בנוי לדקור אצבע אנושית. לא תמיד, ובלי שליוצר שלו תהיה דרך לחזות מתי. המטרה היא כפולה: לבחון מתי יחליט לגרום כאב לבן אנוש, ובו זמנית להזהיר אותנו ממצב שבו תבונה מלאכותית יוצאת משליטה.
רובוט שכל ייעודו להכאיב
5. האם אתם חושבים שבית החולים הוא מקום רגוע מדי ונטול כל לחץ? יש פתרון! בתי חולים בבלגיה החלו להעסיק רובוטים בתפקידי קבלת פנים. כי אין ספק שמה שאדם שמגיע לבית חולים צריך יותר מכל הוא אינטראקציה עם גרוטאה, ולעבור קורס מהיר בתקשורת איתה, במקום סתם לקבל את המידע שהוא רוצה ממוקדן אנושי. לא ברור מי חשב על הרעיון הזה, ועוד פחות מכך מי אישר אותו.
