Colu מגייסת 10 מיליון דולר לפיתוח "ביטקוין עירוני"

הסטארט-אפ Colu מגייס 9.6 מיליון דולר לאחר שינוי במיקוד העסקי של החברה שהביא אותה לפתח מערכות מטבע וירטואלי לרשויות מקומיות, מתחמים, מדינות וארגונים. המטבע מתבסס על תשתית בלוקצ'יין, המשמשת מטבעות וירטואלים, ומאפשר לעסקים במרחב עירוני מסוים לקבל ולסחור במטבע הווירטואלי תוך מתן הנחות והטבות ללקוחותיהם.

את הגיוס הובילה ספארק קפיטל, אחת מקרנות הענק בעמק הסיליקון, שמאחוריה השקעות בחברות כמו אוקולוס וטוויטר, לצד קרן אלף הישראלית (Aleph) של מייקל אייזנברג ואדן שוחט וכן ענקית פיננסית בינלאומית, שסירבה לחשוף את זהותה, כמשקיעה אסטרטגית חדשה בטכנולוגיה החדשנית. בסיבוב השתתפו גם משקיעים פרטיים כמו טום גלוסר, לשעבר מנכ"ל תומסון רויטרס וכן בארי סילברט, לשעבר מנכ"ל סקנד מרקט

עובדי Colu. המיקוד השתנה

קולו (Colu) החלה את דרכה כסטארט-אפ המתבסס על תשתית בלוקצ'יין שמאפשרת לכל אחד להנפיק על גביה נכסים. עמוס מאירי, אחד ממייסדיה, הוא גם אחד מאדריכלי פלטפורמת Colored Coins שמאפשרת לסחור מעל תשתית הביטקוין גם בסחורות אחרות, כגון מטילי זהב, מניות או כל סחורות וירטואליות אחרות, לצד סיסמאות, כרטיסים ומפתחות אלקטרוניים. הטכנולוגיה מאפשרת לכל אחד לראות אילו עסקאות התבצעו, מהיכן עבר הכסף את מי יש לחייב ולזכות, ומספקת אותנטיקציה של מבצעי העסקה.

מאירי חבר למארק סמרגון ודיוויד רינג בכדי להקים את קולו המתבססת על קולורד קוינס, כאשר הכוונה היתה להנגיש את הפלטפורמה לאפליקציות ולמשתמשים, כדי שמפתחי אפליקציות יוכלו לחייב את המשתמשים במגוון מטבעות וסחורות, אבל גם להציע להם שירותים נוספים באופן מאובטח שעד אז לא היה קיים בעולם הביטקוין. מאחר והפלטפורמה יודעת להעביר לא רק ביטקוין, אפליקציות יכולות לבצע איתה אינספור פעולות כמו קבלת כרטיס אלקטרוני לטיסה או הופעה.

לפני ארבעה חודשים ביצעה קולו שינוי במיקוד העסקי שלה (פיבוט): היא תציע את המערכת שלה להקמת "כלכלה מקומית" עבור רשויות מקומיות, ערים ואפילו מדינות. המערכת היא מטבע וירטואלי מקומי שמונפק על ידי "בנק מרכזי" וירטואלי המנוהל על ידי רשויות, כמו למשל האי הקריבי ברבדוס או מנהלות יפו ופלורנטין בעיריית תל אביב-יפו, שנמנים על הלקוחות הראשונים של החברה. רשויות אלה יכולות לאפשר הורדה של ארנק סלולרי ממותג המקושר ל- API של קולו, ומאפשר למשתמשי האפליקציה לקנות בעסקים המקומיים שיישמו את המערכת. הארנק מסייע גם בקידום העסקים על ידי הצעת קופונים, הנחות ומידע על הגעה למקום. בכוונת החברה לרשת לפחות 80% מהעסקים בכל אחד מהרובעים במהלך ששת החודשים הקרובים ולאחר מכן לצאת לערים נוספות בעולם, כגון אמסטרדם וערי עמק הסיליקון ומפרץ סן פרנסיסקו.

מחברים בין בלוקצ'יין פרטי לציבורי

עמוס מאירי, מספר ל"כלכליסט" כי הרעיון מאחורי המערכת הגיע מהרצון לחזור לחוויית קנייה שכונתית ובינאישית. "החוויה הזו הלכה לאיבוד בערים הגדולות", הוא אומר. "וככל שהערים הופכות לצפופות, הקשר הבינאישי בעסקאות הולך לאיבוד. הכוונה שלנו היא לחזור לחבר באמצעות מטבע בין עסקים קטנים לבין האנשים שנמצאים סביבם. רשתות גדולות באו והרגו את העסקים הקטנים, וכאן יש כלי טכנולוגי שמשאיר אותם רלוונטים". זו אחת המטרות של הפרויקט שמיושם בימים אלה ביפו ובפלורנטין עם ארנק אלקטרוני שיושק בקרוב.

הארנק האלקטרוני מאפשר גם למדינות מתפתחות שתושביהן אינם נושאים כרטיסי אשראי לצמצם את הפער הדיגיטלי. בברבדוס, למשל, השיקה קולו ארנק אלקטרוני מבוסס בלוקצ'יין כבר לפני שלושה חודשים. באי הקריבי פחות ממחצית התושבים הבוגרים מחזיקים בכרטיס אשראי וקולו מסייעת להם להמיר כסף מזומן תמורת מטבע וירטואלי. החברה מתחילה פרויקט דומה בימים אלה גם בברזיל.

הרשות המקומית או המדינה מקבלת מקולו מערכת לניהול המטבע שכוללת מערכת ניהול העברות, מערכת הנפקת מטביע מרכזית ומערכת שליטה, המתפקדת בתור "בנק וירטואלי מרכזי".

"אנחנו מחברים בין בלוקצ'יין פרטי לציבורי", אומר מאירי, אך מציין כי לא יעשה שימוש בביטקוין לצורך הפלטפורמה החדשה. "הביטקוין הוא עדיין מטבע מאובטח אבל בגלל שיש קושי להנפיק מטבעות נוספים ולאפשר גידול מהותי במטבע הזה, איננו מתבססים עליו, אלא על התשתית הטכנולוגית שלו, בלוקצ'יין".

ובראי הפריצה לקרן DAO שמתבססת על השקעות בלוקצ'יין, זה לא מפחיד?

"לא באמת פרצו לקרן אלא נצלו פרצה בחוזה המשפטי שלה. אבל המטבע שלנו מונפק על ידי בנק מרכזי ואחר כך מצוי בביזור, שלא כמו הביטקוין הריכוזי. אצלנו יש מנפיק שאחראי על המטבע וההפצה, ואי אפשר להשוות אותו לביטקוין או לאת'ריום.

קולו מעסיקה 24 עובדים במשרדים ברחוב אלנבי בתל אביב, ובעקבות גיוס ההון צפויים לגייס עוד ששה עובדים בחודשים הקרובים.