פיקאצ'ו סופר את המזומנים

החיבור בין עולם התוכן הפופולרי והנוסטלגי לבין חוויית המשחק שמתנהלת במציאות הממשית הפף את משחק המובייל פוקימון גו לתופעה תרבותית שמייצרת גלי הדף פיננסיים הולכים וגוברים. נוסף על החברות שעומדות מאחורי פיתוח והפצת המשחק ונהנות מההכנסות שהוא מייצר, שורה של בתי עסק כבר רתמו את הפופולריות חסרת התקדים בניסיון להגביר את מכירותיהם. יכולתו המקורית של המשחק להניע כמויות גדולות של אנשים במציאות הפיזית מהווה זרז מכירות עבור עסקים שמנצלים את רעב השחקנים לפוקימונים כדי לפתות אותם לבקר בשעריהם.

המרוויחה הראשונה והמיידית היא כמובן מפתחת המשחק ניאנטיק (Niantic), שמחברה קטנה ואלמונית הפכה בן לילה לאחת החברות המדוברות בענף. הכנסות המשחק ממכירות דרך האייפון בשבוע הראשון להשקתו, ועוד לפני שהגיע לפריסה גלובלית מלאה, מוערכות ב־1.6–1 מיליון דולר ליום לפי החברות App Annie ו־SensorTower, העוסקות במחקר של תעשיית המובייל. לפי הערכת App Annie, אם פופולריות המשחק תישמר הוא צפוי להגיע עם השלמת זמינות עולמית להכנסות שנתיות של מיליארד דולר בשנה. זאת בשעה שמשחק קאנדי קראש הפופולרי של קינג מגלגל הכנסות שנתיות של 2–1.5 מיליארד דולר.

שחקני פוקימון גו באוסטרליה. מודל פרסום שמבוסס על הצבת מונומנט וירטואלי בעסק המפרסם צילום: אי פי איי

ניאנטיק, שהוקמה כסטארט־אפ פנימי בתוך גוגל ב־2010, הפכה בשנה שעברה לחברה עצמאית וקיבלה השקעה של 35 מיליון דולר מנינטנדו, גוגל, פוקימון קומפני, קרנות ההון סיכון You & Mr Jones Brandtech Ventures ואלסופ לואי פרטנרס וכן משלושה משקיעים פרטיים: היזם לוקאס נילן ובני הזוג סיאן וסקוט בניסטר, היא שותפה בקרן פאונדרס פאנד והוא יזם וחבר דירקטוריון פייפאל. שוויה של ניאנטיק טרם הפצת המשחק אינו ידוע, אך בענף המשחקים לא יופתעו עם סבב הגיוס הבא שלה ייערך לפי שווי של מספר מיליארדי דולרים.

מרוויחה גדולה נוספת היא נינטנדו, שהצליחה לגנוב את תשומת הלב התקשורתית על אף שחלקה במשחק מתמצה בהשקעה הכספית. ביום שישי הגיעה שווי החברה ל־37 מיליארד דולר, תוך עקיפת שווי ענקיות יפניות ותיקות כמיצובישי, סוני, חברת הברוקראג' נומורה וחברת האחזקות של קמעונאית האופנה יוניקלו פאסט ריטיילינג. מאז שחרור פוקימון גו זינק שער מניית נינטדנו ביותר מ־90% והביא אותה למצב הטוב ביותר בחמש השנים האחרונות.

אנליסטים רבים מעריכים כי המשקיעים שמתסערים על מניות נינטנדו עושים זאת לא רק בציפייה לרווחים גדולים מהמשחק עצמו אלא מתוך הנחה כי הוא מהווה תפנית עסקית חדשה ומבטיחה עבור חברת הגיימינג המדשדשת, שמתקשה לשחזר את הצלחת הדור הראשון של קונסולת Wii.

חברה נוספת שצפויה להרוויח מהצלחת המשחק היא מפתחת המנוע הגרפי שלו יוניטי (Unity). בשבוע שעבר השלימה החברה סבב גיוס בהיקף 181 מיליון דולר לפי הערכת שווי של 1.5 מיליארד דולר - היקף גבוה פי 10 מההשקעה בה בשני הסבבים הקודמים וזינוק מטאורי משווייה ב־2011 שעמד על 100 מיליון דולר.

שיעורי חזרת משתמשים בהיקפים מרשימים

כדי להבין את שטף המזומנים יוצא הדופן בהיקפו שזורם לכיסיה של ניאנטיק צריך ראשית לבחון את היקף ההשתתפות במשחק: החברה לא פרסמה עד כה נתון רשמי, אבל משתמשי אנדרואיד התקינו אותו כבר על יותר מ־10 מיליון מכשירים והוא תופס את המקום הראשון במצעדי ההורדות של אפל בכל המדינות בהן הוא יצא כבר 12 יום, כך שאפשר להניח שמספר ההתקנות על מכשירי אייפון דומה. בתוספת המשתמשים שהורידו את המשחק למכשיריהם באופן לא רשמי (כולל מספר אלפים בישראל) מדובר בסדר גודל של כמה עשרות מיליוני התקנות.

ההערכות לגבי היקף השימוש היומי בפוקימון גו נעות בארה"ב בלבד בין 9.5 מיליון איש לפי אתר הטכנולוגיה re/code לבין 26 מיליון לפי חברת הסקרים SurveyMonkey. זאת כאשר המשחק זמין להורדה גם במרבית מדינות אירופה וכן באוסטרליה וניו זילנד. לפי חברת הסקרים, 5–4 מיליון משתמשים חדשים מתקינים את פוקימון גו מדי יום בטלפונים החכמים שלהם, ושבעה מתוך כל 10 מתקינים חוזרים להשתמש באפליקציה ביום שלאחר ההורדה - נתונים מרשימים במיוחד בהשוואה לשיעורי המשתמשים החוזרים המקובלים במשחקי סמארטפונים של שלושה מתוך 10 משתמשים.

מימין: מייסד ומנכ"ל מפתחת פוקימון גו Niantic ג'ון האנקה ו מנכ"ל נינטנדו טאסומי קימישימה צילום: רויטרס, בלומברג

בשלב זה כל הכנסות המשחק מגיעות מרכישה של מטבעות וירטואליים, הכסף הפנימי של פוקימון גו. המשחק אמנם מוצע להורדה ולשימוש מלא בחינם (כותב שורות אלו הצליח לשחק בו במשך שבוע בהנאה רבה מבלי להוציא שקל), אבל בהתאם למודל העסקי השכיח היום בתעשיית משחקי המובייל והדפדפן, מצריך השקעה כספית שעשויה להתחיל מדולרים בודדים ולהגיע עד מאות דולרים בחודש כדי לשמור על תחרותיות מול משתמשים אחרים.

המשחק מתחלק לשני סוגי פעילות עיקריים הקשורים זה בזה: הראשון הוא ציד הפוקימונים, שאינו דורש השקעה כספית (אבל יהפוך יעיל יותר באמצעותה) והשני הוא הלחימה מול פוקימונים של שחקנים אחרים באתרים הווירטואליים שמכונים מכוני אימון. האחרונים מהווים סיפור שונה לגמרי, וכדי להצליח להתמודד עם הקולגות המסתובבים בשכונה יש לעלות בדרגה ולשפר את קולקציית הפוקימונים לפחות בקצב שלהם — דבר שדורש רכישה של חפצים וירטואליים כמו כדורי ציד ("פוכדור" ליודעי דבר), ביצי פוקימונים ומתקנים שמושכים יצורים לסביבת השחקן. מחיר מטבעות המשחק נע בין 99 סנט ל־100 מטבעות ועד 100 דולר ל־14 אלף, תלוי בגודל החבילה שקונים.

תשלום על ביקורי שחקנים בעסק במקום על קליקים

מודל ההכנסות של מכירת מטבעות משחק פנימיים הוא מוכר ומוכח, אבל ניאנטיק כבר הצהירה כי היא לא מסתפקת בו ומחפשת ערוצי הכנסה נוספים ומקוריים. בראש היוזמות שהחברה בוחנת עומד מודל "אתרים ממומנים", סוג חדש של פרסום שיתבסס על הצבת אחד מסוגי המונומנטים הווירטואליים של המשחק במיקום שבו נמצא בית העסק המפרסם, למשל בית קפה או חנות.

בכוונת ניאנטיק לגבות סכום כסף קטן על כל מבקר שייכנס פיזית לבית העסק - גישה דומה למה שנהוג בעולם הפרסום הדיגיטלי הרגיל, אבל כזו שלא יושמה עדיין מעולם

באופן כזה. אם המודל יוכיח את עצמו כלכלית, יצרניות משחקים רבות אחרות עשויות ללכת בעקבות החברה ולהוציא משחקי מציאות מוגברת שנצמדים למפת העולם האמיתי. מודל הכנסות זה עשוי גם לעזור לניאנטיק להתגבר על בעיית השמירה על רווחיות בטווח הארוך: רק אחוזים בודדים ממשתמשי משחקי מובייל ממשיכים בדרך כלל לבצע רכישות פנימיות לאורך זמן, בעוד שהאתרים הממומנים עשויים לספק מקור נוסף ואולי אף יציב יותר להכנסות בהמשך הדרך.

בינתיים, מספר לא מבוטל של בעלי עסקים לא המתינו עד להצעת אפשרות פרסום רשמית והחלו לחפש דרכים לנצל את הצלחת המשחק ואת אופיו המיוחד לקידום מכירות. כך, רשת הסופרמרקטים האוסטרלית וולוורת' פרסמה פוסט בדף הפייסבוק שלה שהציע סדרת טיפים לשחקנים שמחפשים פוקימונים בסניפיה וזכתה ב־39 אלף לייקים, 7,900 שיתופים וזרם בלתי פוסק של מבקרים שהעלו בתגובות לפוסט צילומי פוקימונים שמצאו בחנויות הרשת.

במנהטן דיווח בעל הפיצריה ליניזיו פיצה בר בקווינס כי הצליח להגדיל את הכנסותיו ב־75% בסוף השבוע שעבר הודות ל"תחנת הצטיידות" שמוקמה באקראי ליד המסעדה. זאת בזכות השקעה של 10 דולר בהפעלת מתקן וירטואלי שנמכר בעולם המשחק ומאפשר למשוך לתחנה מסוימת את הפוקימונים שמצויים בסביבה - ובעקבותיהם גם את הציידים האנושיים שלהם. במקביל, מסעדה בטורונטו הציעה 10% הנחה לשחקנים השייכים לשבט מסוים במשחק, ובמקום שלישי חולקו מאפים חינמיים לשחקנים שתפסו פוקימון בדרגות משחק גבוהות. ברחבי האינטרנט אפשר למצוא דיווחים רבים על מסעדות שביצעו מהלכים דומים, מדריכים שמסבירים למנהלי עסקים כיצד להיעזר באפליקציה כדי למשוך לקוחות ובתי עסק שמציבים שלטים בנסיון לפתות את עדרי הציידים שדוהרים ברחובות.

שירות חדש בשם Lure Deals, מאחוריו עומדת סוכנות הפרסום הדיגיטלי הטקסנית TKM Labs, כבר מצא דרך להפוך את החיבור בין עסקים שכונתיים קטנים לשחקני פוקימון גו לביזנס של ממש: השירות מאפשר לבעלי עסקים להציע הנחות ומבצעים למשתתפי המשחק הנמצאים בקרבת מקום, כך שאלו יקבלו הודעת סמס בעת שימצאו בקרבת מקום בזמן שהמבצע נכנס לתוקף. במקביל, השירות מאפשר לעסקים לשלם לשחקנים שרוצים להרוויח מספר דולרים כדי שיציבו עבורם מתקני משיכת פוקימונים בתחנות הצטיידות קרובות לבתי העסק ויגבירו את זרימת השחקנים לסביבתם.

חברה נוספת שמנסה לתפוס טרמפ על הצלחת המשחק ולהציע פיצ'ר שקוסם לשחקנים ולבעלי העסקים גם יחד היא אפליקציית הביקורות הפופולרית Yelp, שהוסיפה אפשרות לסנן את תוצאות חיפוש העסקים שלה לפי קרבה לתחנות הצטיידות - וכך מאפשרת לשחקנים לאתר תחנות בקלות ולעסקים למשוך אותם, במקביל להגדלת קצב ההורדות של האפליקציה.

ברחבי בעולם הווירטואלי כבר נוצר אקוסיסטם כלכלי שלם סביב המשחק: בחנויות של גוגל ואפל אפשר למצוא יותר מ־100 אפליקציות לגיטימיות שמנסות לעשות כסף באמצעות הצעת שירותים ותכנים נלווים לשחקנים - מדריכים, שירותי צ'ט בין משתמשים, כלים לזיוף נתוני המיקום של המכשיר שנועדו לאפשר ציד פוקימונים גם במקומות שהשחקן מתקשה להגיע אליהם פיזית או ערכות גרפיות למערכת ההפעלה, עם מאות אלפי הורדות לפופולריים ביניהם. בצד האפל יותר של התעשיה הזו מופצות מספר נוזקות ורוגלות שעוזרות להאקרים לכרות כתובות אימייל ולגנוב מספרי כרטיסי אשראי במסווה של תוכנות עזר או גרסאות פיראטיות של המשחק.

לקראת פריחה של משחקים שמשולבים בעולם האמיתי?

בשורה התחתונה, השאלה המעניינת באמת היא מה יישאר מהמשחק לאחר דעיכת ההתלהבות הראשונית של שחקני פוקימון גו והטירוף הנוכחי סביבו, שמועצם בידי רצון כלי התקשורת לסחוט ממנו כמה שיותר טראפיק. ענף משחקי המובייל הוא עולם הפכפך ואכזרי, וגם כותרים סופר־מצליחים כמו פארמוויל, פלאפי בירד או קנדי קראש התגלו בסופו של דבר כטרנד חולף.

פוקימון גו שונה בכך שהצליח להביא לזרם המרכזי של עולם המשחקים קטגוריה שקודם לכן היתה איזוטרית ונישתית מאוד, ולהראות שאפשר לעשות ממנה כסף רב במודלים המוכרים וגם בדרכים חדשות ויצירתיות. כעת השאלה היא עד כמה יצליחו ניאנטיק ונינטנדו להמשיך לייצר עניין בקרב שחקני פוקימון גו לאורך חודשים ושנים ולהוציא משחקי מציאות מוגברת נוספים שיסחפו את ההמונים. אם הן יצליחו לעשות זאת ויצרניות משחקים אחרות יתחילו להזרים תקציבים גדולים יותר אל משחקים דומים ולנסות את מזלן, שיגעון הפוקימון עשוי לסמן את תחילתו של גל משחקי וידיאו שדורשים מהשחקנים לצאת לעולם האמיתי.

אם פוקימון גו יתגלה כשגעון חולף, נישאר עם קולקציית יצורים מפוארת וזיכרון מעורפל של אפליקציה שגרמה לנו איכשהו לצאת לרדוף אחרי פיקאצ'ו ברחובות.

בהכנת הכתבה סייעו ניצן לונברג ורן אברמסון