$
חדשות טכנולוגיה

ראיון כלכליסט

מחשב לכל ילד זה פאסה: "בעתיד כל דבר בכיתה יתאים עצמו לתלמיד"

סמנכ”ל החינוך של מיקרוסופט אנתוני סאלסיטו רואה בטכנולוגיה אמצעי ולא מטרה. הוא גם אופטימי לגבי עתיד החינוך, למרות הפערים העצומים בין מדינות העולם. "ניקח ילדים לטיול על חולות מאדים ונגרום להם לרצות להיות מדענים"

הראל עילם 16:2201.09.16

"ראש ממשלה שאומר שהמטרה שלו היא להגיע למחשב לכל ילד, כבר הפסיד במערכה על עתיד החינוך", אומר אנתוני סאלסיטו (Salcito), סמנכ"ל החינוך במיקרוסופט, בראיון ל"כלכליסט". "יותר מדי פעמים אתה רואה מנהיגים שחושבים שהדרך למדוד את ההתקדמות היא בכמה מחשבים יש בכיתה. אבל טכנולוגיה לא יכולה להיות המטרה, היא רק אמצעי".

 

ממשלות ועיריות בכל רחבי העולם, גם בישראל, ניסו למכור לנו במשך שנים את חזון הכיתה הדיגיטלית. בהודו הממשלה ניסתה לדחוף פיתוח של מחשב נייד, ואז טאבלט, שיהיה זול מספיק כך שכל ילד יוכל להרשות לעצמו לרכוש אחד. בריטניה הקימה את פרויקט המחשב לכל ילד הראשון בעולם עוד בשנות השמונים, ובשנות התשעים מדינות רבות אצו לחקות אותה, בהן גם ישראל. תוכניות נרחבות בבת ים או בחיפה מיהרו לרכוש אלפי ועשרות אלפי מכשירים לתלמידים כדי להכין אותם למאה ה־21, אף שמחקרים התקשו להצביע על תועלת ישירה במהלכים האלו.

 

אנתוני סאלסיטו סמנכ"ל חינוך בינלאומי מיקרוסופט אנתוני סאלסיטו סמנכ"ל חינוך בינלאומי מיקרוסופט

 

האמירה של סאלסיטו מפתיעה משום שהיא מגיעה מאדם שתפקידו למכור טכנולוגיה בתחום החינוך. אבל בארבע השנים האחרונות הוא מטייל בעולם במסגרת הפרויקט שלו, Daily Edventures, ומראיין מדי יום מורה מעיר או כפר כלשהם במדינה. הוא טוען שהבעיה בתחום החינוך כיום אינה נמצאת במורים, בהורים או בתלמידים. "הבעיה היא אילו שמטילים את כל כובד הבעיה על המורים בלי להציע פתרונות. אני אף פעם לא אאשים את המורים. הם גיבורים. הם עומדים מאחורי כל השינויים בעולם החינוך, והאחריות לאמץ את החידושים תמיד נופלת עליהם".

 

"חינוך תלוי באנשים, לא בטכנולוגיה" אומר סאלסיטו. "אתה שומע על בכירים בעולם החינוך שמתלוננים כמה לאט הטכנולוגיות נכנסות לבתי הספר, הם חושבים על איך הטכנולוגיה תשנה את הכיתה, ואם צריך לוח חכם או טאבלטים. אבל אם אתה מתאר לעצמך כיתה עם ארבעה קירות, אתה כבר בכיוון הלא נכון. חינוך היום מתרחש מחוץ לבית הספר. אנחנו כבר לא מוגבלים לספרים ולמורים שזמינים לנו, והפוטנציאל ללימוד הוא אינסופי".

 

“הספר שלי צריך לדעת מי אני ומה כבר קראתי”

סאלסיטו אופטימי לגבי עתיד החינוך, ולא מודאג מכך שקצב אימוץ הטכנולוגיה בבתי הספר נראה איטי ושמרני. "היינו שמחים לראות שיפור בקצב האימוץ, אבל אם קצב ההתקדמות של הטכנולוגיה מהיר יותר מהיכולת שלנו להכיל אותה ולדעת איך להשתמש בה, זה לא מועיל. שינוי יכול לבוא רק עם שינוי דומה בציפיות שלנו, בגישות ובתרבות של בתי הספר. בעשור הקרוב עולם החינוך ישתנה בצורה יותר משמעותית מאשר במאתיים השנים האחרונות".

 

איך יראה עולם החינוך בעוד עשור?

"כל דבר בכיתה או בבית הספר ידע להתאים את עצמו לתלמיד, למטרות ולשאיפות שלו. כשאני קורא ספר דיגיטלי, הספר צריך לדעת מי אני ומה קראתי קודם, כך שאם אני קורא ספר היסטוריה, והוא מציין אירוע שכבר קראתי עליו בספר אחר, הוא מזכיר לי. הספר גם צריך להבין אילו ספרים אני אוהב לקרוא ומה ארצה לקרוא בהמשך.

"המערכות הפדגוגיות לא רק יהיו חכמות יותר, הן גם ישולבו אחת בשניה. היום מדברים על האפשרות להתחבר עם אותו חשבון לכמה מערכות. אז כן, זה חוסך לך לזכור הרבה סיסמאות, אבל אנחנו רוצים להגיע למצב שבו מערכת האבטחה של בית הספר יודעת לדבר עם המערכת הפדגוגית בשביל לזהות ילדים שנמצאים בסיכון, להשתמש במערכות של בינה מלאכותית כדי לאסוף מידע ולהבין את התלמידים. אנחנו לא נהיה במצב שתלמיד יודע שהוא צריך עזרה רק אחרי שייכשל במבחן".

נשמע כמו מהפך שלא דורש רק שינוי מחשבתי, אלא גם משאבים. יש פערים משמעותיים בחינוך בין מדינות.

 

"נכון, יש פערים, אבל הטכנולוגיה הופכת כל הזמן ליותר זולה ונגישה. אני לא מסכים עם התפיסה שרק בתי ספר מתקדמים ועשירים יכולים לחדש. הייתי במדינות מתפתחות ויש להן חזון מאוד ברור לגבי עתיד החינוך, כי אין להן את החופש להיות לא יעילות ואין להן עשרות שנים של רגולוציה שצריכה להשתנות ותשתיות ישנות שצריך לחדש".

 

המפגשים עם מורים ממדינות מתפתחות שינו את הגישה שלך?

"לחלוטין. אם אתה מסתכל על הדיאלוג הפנימי בין מורים בכל מדינה, אתה יכול להבין לאן החינוך הולך".

 

איך זה שונה ממדינה למדינה?

"הוא לא. זה מה שכל כך מרתק. כל המורים רוצים אותו דבר, בין אם אתה בגאנה או בארצות הברית. האתגר הוא איך להעלות את הציפיות של התלמידים מעצמם. תלמיד מגיע לכיתה וחושב שהוא במעמד הלא נכון, במגדר הלא נכון או בשכונה הלא נכונה, ולא חושב שיש לו סיכוי להצליח. טכנולוגיה יכולה להראות לתלמידים מה ילדים בגילם מסביב לעולם יכולים לעשות”.

 

“מי שמפחד מהשינוי לא מבין מה אנחנו עושים כאן”

סאלסיטו מוביל בימים אלה פרויקט שמבחינתו הוא הכרחי עבור המהפך שעליו הוא מדבר. אחד הפיתוחים החדשים ביותר של מיקרוסופט — משקפי ההולולנס — מיועד לסייע למשל לילדים אוטיסטים לצבור ביטחון וניסיון בסביבה בטוחה יותר. זה לא פרויקט חדש עבור מיקרוסופט, שפיתחה בעבר גם את מיילו, מערכת בינה מלאכותית שחיקתה ילד ואפשרה לילדים לתקשר איתו דרך בקר התנועה קינקט, שגם פותח בחברה. מוקדם יותר השנה ערכה החברה ערכה ניסוי עם למעלה ממאה ילדים אוטיסטים בבריטניה עם משקפי מציאות מדומה.

 

“בחינוך האינטראקטיבי יש הזדמנויות אדירות". משקפי המציאות המדומה הולולנס (Hololens) של מיקרוסופט “בחינוך האינטראקטיבי יש הזדמנויות אדירות". משקפי המציאות המדומה הולולנס (Hololens) של מיקרוסופט

 

"יש הזדמנויות אדירות בחינוך אינטראקטיבי במוצרים כמו הולולנס" אומר סאלסיטו. "אנחנו יכולים לקחת ילדים לטיול על חולות מאדים ולגרום להם לרצות להיות מדענים. אנחנו משתפים פעולה עם אוניברסיטת קייס ווסטרן כדי לאפשר לתלמידי רפואה ללמוד את הגוף האנושי בעזרת הולולנס".

 

סאלסיטו חוזר שוב על הוצאת החינוך מחוץ לכיתות, על לתת לילדים שיעורי בית חכמים שידעו להגיב לרמת העניין שלהם ולכלול חומרים אינטראקטיביים שיגרו אותם, ולאפשר למורים לתקשר עם מורים אחרים מסביב לעולם ולחלוק רעיונות חדשים. "אני תמיד משתמש במשפט ''התלמידים לומדים בלעדיכם''. יש מורים שהמשפט הזה מפחיד אותם, גורם להם אי נוחות, והם אלו שלא מבינים מה אנחנו מנסים לעשות כאן”.

 

 

 

“בחינוך האינטראקטיבי יש הזדמנויות אדירות". משקפי המציאות המדומה הולולנס (Hololens) של מיקרוסופט
בטל שלח
    לכל התגובות
    x