עין פקוחה: חוק המעקב החדש שאושר בבריטניה הוא תקדים מסוכן

מאז שהפכה האינטרנט לשירות מיינסטרים השימוש בה נמצא במתח מתמיד בין רשויות המדינה לבין המשתמשים. הרשויות רואות באינטרנט מאגר עצום של מידע מפולח ומפורט שיכול לשמש לשלל מטרות, חלקן לגיטימיות כמניעת פשיעה או פיגועים, ואחרות אופייניות יותר למדינות לא־דמוקרטיות כזיהוי ולכידה של מתנגדי משטר. מנגד, גולשים רבים רואים ברשת מרחב שמערב בין הפרטי לציבורי וחוששים מהכוח שניטור מרחב זה יעניק לממשל.

המתח הרעיוני הזה יצר מעין איזון שברירי שבו מדינות מרגלות אחר גולשים, אך לרוב בחשאי ובצורה מוגבלת. חוק שאושר השבוע בפרלמנט הבריטי צפוי להפר בגסות את האיזון הזה ולהעניק לממשל בממלכה סמכות מבעיתה בהיקפה לרגל אחר הפעילות המקוונת של האזרחים ולפגוע בפרטיותם באופן חסר תקדים עבור מדינה דמוקרטית. בין השאר מקנה החוק למדינה סמכות לפרוץ למכשירים, רשתות תקשורת ושירותים, כולל כאלה שנמצאים מחוץ לגבולות הממלכה; דורש מספקיות התקשורת לשמור למשך שנה רישום של פעילות הגלישה של משתמשיהן ולפתוח אותו עבור רשויות החוק; ומאשר לרשויות החוק לנהל מאגרי מידע נרחבים אודות האזרחים, כולל כאלה שאינם חשודים בפעילות פלילית.

נשיא ארה"ב הנבחר טראמפ. תומך במעקבים צילום: אימג'בנק

החוק מטריד במיוחד מבחינת ההשלכות התקדימיות שהוא עשוי ליצור עבור פרטיות אזרחי המערב. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ידוע בחוסר תמיכתו בפרטיות מקוונת והתבטא בעבר כתומך במעקבים אחר אזרחים. מועמדיו לנציבות התקשורת הפדרלית (ה־FCC) ידועים כמתנגדים לניטרליות רשת. אלו, יחד עם השליטה הרפובליקנית המוחלטת בקונגרס, מתווים את הדרך להצעות חוק והחלטות שיכרסמו בפרטיות ברשת ויקנו לממשל סמכויות ריגול רחבות עוד יותר מאלו שהוא מחזיק בהן כיום, בכוח ובפועל.

אמרה שחוקה טוענת ש"כשהכלכלה האמריקאית מתעטשת, העולם מצטנן". כמו הברקזיט, מגמות שהחלו בבריטניה והתפשטו לארה"ב לא צפויות להישאר נחלתן של שתי הדמוקרטיות הגדולות והוותיקות. הפגיעה בפרטיות המקוונת בבריטניה עשויה להיות הצעד הראשון במגמה עולמית שספק אם תפסח על ישראל, ושעלולה להפוך את החיים המקוונים בארץ הקודש להרבה יותר מנוטרים.