IBM: אז מה אם אנחנו חברת הייטק, מי שעובד מהבית יפוטר

כולם חזרה למשרד. או ללשכת התעסוקה

עבודה מהבית היא משהו שהרבה עובדים, במיוחד במגזר היצירתי, חולמים עליו. אתם לא צריכים לשרוף שעות מייגעות בנסיעות (בעיה קשה במדינות עם תחבורה ציבורית גרועה, כמו ישראל), אתם לא צריכים לבזבז זמן על ישיבות, פגישות מיותרות, וכל שאר הדברים שעושים במשרד. עבודה מהבית מעבירה את כל המודל להתמקדות בתוצר ולא בשעות שהשקיע העובד. סיימת לעשות את חלקך מוקדם? מצוין, קח בכיף כמה שעות לעצמך. ואין חברה שאוהבת את הרעיון של עבודה מהבית יותר מ-IBM.

בשנים האחרונות קידמה IBM מדיניות של הפעלת כמה שיותר עובדים מהבית והפכה אותה ממש לאג'נדה: היא אפילו יצאה בקמפיינים שנועדו לשכנע לקוחות שלה להפעיל את העובדים שלהם מהבית ופיתחה מוצרים שיקדמו את הרעיון הזה. החברה הציגה מחקרים שהראו שעובדים שלא נמצאים במשרד מרוצים יותר, מעורבים יותר בעבודה, חשים פחות לחץ מעמיתיהם שבמשרד ורואים בחברה שלהם מקום חדשני וגמיש יותר. מספר עצום של עובדי IBM - כ-40% מהם – עובדים מהבית.

העובדים במתח. IBM צילום: Investopedia

השבוע נפל דבר ב-IBM - והחברה בלמה בחדות את העניין. העובדים שלה קיבלו הנחיה חד משמעית: להודיע למשרד הראשי לאיזה משרד מחוזי הם עוברים ולעשות זאת עוד השבוע, או שהם יפוטרו. בהתחשב בכך שרובם לא יכולים להרשות לעצמם לעבור פתאום דירה, ושהשינוי הזה פתאומי, מה ש-IBM מבצעת הוא בעצם פיטורי רפאים: היא לא מכריזה על סבב פיטורים אבל היא בהחלט מצפה שחלק ניכר מהעובדים שלה יתפוטרו.

המצב הכלכלי של החברה לא טוב כרגע, אבל גם הודעה על פיטורים לא מתקבלת טוב. מה עושים? מבטלים פריבילגיה ומקווים שהעובדים יבינו את הרמז. ומה עם כל ההשקעה, עם התפיסה שעובד מרחוק הוא עובד טוב יותר? זה היה פעם. עכשיו אנחנו צריכים לסגור רבעון בכמה שפחות הפסדים. העובדים יעבדו פחות טוב ויהיו יותר בלחץ? לא נורא. עובדי החברה בישראל יכולים להירגע: הנוהל החדש לא מתוכנן להגיע לכאן.

יש צדדים שליליים לעבודה מרחוק: זה נוהג שמצריך משמעת ברזל, כי אם עובד לא ימשטר את עצמו, הבוס שלו יתקשה לעשות את זה. בנוסף, עבודה שכזו מעודדת סתגרנות וחוסר מגע עם אנשים אחרים. ועדיין, המהלך של IBM נראה כוחני וגס למדי: אתם רוצים לפטר אנשים? היו הוגנים ופטרו אותם, בלי מניפולציות משונות.

הברדק הזה חייב להסתיים

תרזה מיי לא אוהבת את הצורה שבה האינטרנט נראית - והיא רוצה לעשות משהו בנידון. המפלגה השמרנית פרסמה את המצע שלה בסוף השבוע ואף שעיקר תשומת הלב הופנתה לחלקים על מיסוי וברקזיט, לשמרנים היה לא מעט לומר על משטור הרשת.

התפיסה הבסיסית של המצע השמרני אומרת שיש להביא לתאימות בין החיים הרגילים ובין החיים ברשת: מה שאתה לא יכול לעשות ברחוב, לא תוכל לעשות ברשת. כפי שמסובך מאוד לפדופילים לטפח קורבנות בקהילה, כך צריך להיות להם מסובך לעשות זאת באינטרנט.

תרזה מיי צילום: גטי אימג'ס

יש בהצעות האלה כמה דברים חיוביים, כמו החיוב של חברות רשת למחוק ולהשמיד כל תוכן שכתב בן 18 ומטה על פי בקשתו, אבל את החלק הזה אפשר למצוא גם במצע של הלייבור. החלקים היותר מדאיגים הם אלה שזורקים על חברות רשת הרבה יותר אחריות למשטור עצמי: לא רק מניעה של "תוכן קיצוני" (אף פעם, אף-פעם, אל תניחו לממשלות לקבוע מהו "תוכן קיצוני") אלא גם לאילוץ של חברות הרשת לקדם את פרוייקטי התעמולה של הממשלה נגד "תוכן קיצוני".

מצד שני, הרעיון של הטלת מס על חברות טכנולוגיה כדי לקדם קמפיינים שיזהירו מפני התנהגות מסוכנת ברשת הוא לא כל כך רע. אחרי הכל, חברות הרשת עושות המון כסף מחוסר אחריות של אנשים. 

הנירמול של התקפות הסייבר

דיווחנו כאן לפני כשבוע על היוזמה של מיקרוסופט ל"אמנת ז'נבה ללוחמת סייבר", שתגביל את היכולת של מדינות לבצע התקפות כאלה. הטכנו-סקפטי יבגני מורוזוב מעלה כמה טענות-נגד ראויות לציון.

החשובה שבהן היא שכאשר מיקרוסופט מנסה לדבר על אמנה בינלאומית נגד התקפות סייבר, היא מנסה לבצע שני דברים: קודם כל, תפיסה של תקיפות סייבר כדבר נורמלי, כה נורמלי עד שהוא מוסדר באמנה בינלאומית; ושנית, באמצעות הקידום של נורמליזציה כזו, לטשטש את חלקה בהתקפות הללו. אחרי הכל, היה קשה לבצע התקפות על הרשת אלמלא היו כל כך הרבה פרצות במוצרי מיקרוסופט השונים - ממערכות ההפעלה שלה ועד הכלים השונים של אופיס. ואם מיקרוסופט היתה פותחת את הקוד שלה, היה הרבה יותר קל למצוא בו פרצות ולהביא לתיקונן.

מי יאכוף את אמנת הסייבר? צילום: cyberworldconnect

שנית, נורמליזציה של תקיפות סייבר תשלח את המשתמשים אל הכלים שמציעות חברות הרשת הגדולות - מיקרוסופט, אבל לא רק. מומחים מודים שעדיף להשתמש בכלים שלהן מאשר בכלים תוצרת בית. כלומר, מיקרוסופט מרוויחה לא רק ממכירת מוצרים פרוצים; היא גם מרוויחה ממכירת הכלים לסתימת הפרצות.

ושלישית, גם אם מישהו ינסה לקושש אמנה בינלאומית, אין שום סיבה לחשוב שארה"ב תחתום עליה. היא מסרבת לחתום על מספר אמנות בינלאומיות אחרות ועם כל הרעש סביב ההתקפות הרוסיות, אסור לשכוח שלארה"ב (שמפעילה את ה-NSA ואת ה-CIA) יש יתרון עצום בתחום והיא לא הולכת לוותר עליו. גם אם היא תחתום על האמנה, איך בדיוק אפשר לכפות עליה לציית?

קצרצרים

1. אפל ושורה של חברות אחרות מפעילות שתדלנות כבדה במדינת ניו יורק, בנסיון לבלום את קידומו של חוק שיאפשר למשתמשים לתקן את המכשירים שלהם בעצמם. החוק יאלץ חברות למכור חלפים לכל מי שרוצה ויאסור התקנת מנעולים דיגיטליים שישתקו את המכשיר אם המשתמש ניסה לתקן אותו בעצמו. לצד אפל, שכמובן רוצה לשמור על המונופול שלה בתחום האייפונים ולהכניס לעצמה סכומים גבוהים מתיקונם, אפשר למצוא את קטרפילר. זו האחרונה היא יצרנית טרקטורים, והמוני חוואים/מכונאים גילו בשנים האחרונות שבניגוד לטרקטור של פעם, את אלה של קטרפילר אי אפשר לתקן לבד; צריך להמתין לטכנאי רשמי של החברה, שרק לו יש את מפתחות התוכנה שבכלל יאפשרו לגשת למנוע. בבסיס ההתנהלות הזו עומדת התפיסה שהמשתמש לא רוכש את המכשיר; הוא רק קונה עליו זכיון או רשיון. החזירו לנו את השליטה, בבקשה.

מי יתקן את האייפון? צילום: shutterstock

2. החבל מתהדק: אובר הודיעה למהנדס שלה שערק עם הסודות של גוגל, אנתוני לבנדובסקי, שהוא נדרש להחזיר לגוגל את כל הקבצים שגנב ממנה, ושאם לא כן הוא צפוי לפיטורין. עוד דרשה אובר מלבנדובסקי לוותר על דרישתו לחסינות מתוקף התיקון החמישי לחוקה, האוסר על הפללה עצמית. עורכי הדין של אובר סבורים, ככל הנראה, שלבנדובסקי ייאלץ לבחור בין פיטורין ובין הפללה. הם שוכחים שיש לו עוד אופציה: להפוך לעד מדינה. 

3. טוויטר הודיעה בסוף השבוע למשתמשי Vine - שירות הווידאו הקצרצר שלה, שנסגר לפני מספר חודשים - שבוצעה פריצה לחשבונות שלהם. הפריצה, שלדברי טוויטר זוהתה בתוך 24 שעות, איפשרה לתוקפים להסתלק עם חשבונות המייל ומספרי הטלפון של המשתמשים, אך לא עם הסיסמאות שלהם. משתמשי ויין מתבקשים להחליף סיסמאות בכל זאת ולהתייחס בחשדנות יוצאת דופן למיילים או מסרונים שמגיעים אליהם; טוויטר נדרשת להסביר למה היא שמרה את מאגר המידע של שירות שכבר לא קיים - ואם כבר שמרה אותו, למה לא שמרה עליו כמו שצריך.

4. האנס המבוקש ג'וליאן אסאנג' נשם אנחת רווחה בשגרירות אקוודור בלונדון, שם הוא מתבצר כבר חמש שנים. התביעה השוודית, שמנסה מזה שבע שנים להביא אותו לדין, הודיעה שמאחר ולא נראה שיש כל אפשרות לקדם את החקירה בשל סירובו של אסאנג' להסגיר את עצמו ובשל סירובה של אקוודור להסגיר אותו, אין עניין לציבור להמשיך לבזבז משאבים על החקירה. התביעה השוודית ציינה עוד שהתיק נגד אסאנג' יישאר פתוח עד 2020, אבל שאין בכוונתה לבצע חקירות מחוץ לשוודיה. בניגוד לשמועות שהפיצו אסאנג' וחבר מלחכי פנכתו, הוא כלל לא טוהר; הוא רק הוכיח שאם אתה מצליח לחמוק מהדין די זמן, החוקרים יתייאשו. הקורבן של אסאנג' מסרה באמצעות עורכת דינה שהיא "המומה", ושהיא עומדת על כך שאסאנג' אנס אותה. אסאנג' לא יוכל לצאת מהשגרירות בקרוב; בבריטניה הוא מבוקש להעמדה לדין על מנוסה ממשמורת חוקית, והמשטרה הבריטית רוצה בחזרה את הכסף שהיא הוציאה על השגחה שהוא לא ייצא מהשגרירות.

5. אלון מאסק מייצר את מכוניות טסלה במפעל רכב ישן בקליפורניה, לאחר שקנה אותו, חיסל את האיגוד המקצועי שפעל בו, ואייש אותו בכמויות גדולות של רובוטים. הוא נאלץ, עם זאת, להשתמש בעובדים אנושיים שמדווחים על פציעות, כאבים בלתי פוסקים ולחץ עצום – שאת כולם הם תולים בלוח הזמנים התובעני לייצור של מאסק. מאסק נוהג לומר שהוא פועל למען טובת המין האנושי, אבל נראה שבמגע עם אנשים עצמם הוא גרוע כמו הקומוניסטים אוהבי האדם של פעם. מאסק אמר שבשנה האחרונה המצב במפעל השתפר משמעותית ושאף שהוא יודע שהעובדים סובלים, מאוד-מאוד אכפת לו מהם, עם תוספת אכפתיות ופצפוצי שוקולד מלמעלה.