הגיק הגאון והמתבודד? מיתוס מסוכן שאנחנו חייבים לנפץ

אחד המיתוסים הכי בסיסים של תקופת הרומנטיקה במאה ה-18 היה "הגיבור הגאון". היה זה אדם בעל ניצוץ תבונה שבלט על רקע ההמון הטיפש, האיש שצדק בעוד האספסוף טעה, זה שהגאונות שלו שינתה את העולם בכל פעם שהצליחה לצלוח את ים הבינוניות סביבו.

פרידריך ניטשה לקח את התפיסה הזו צעד אחד קדימה וכינה את האיש הזה אוברמנש - "על-אדם", מי שנמצא מעל למוסר ומעל לטוב ולרוע - שני פרמטרים שקיימים רק עבור בני אדם חלשים. האוברמנש (כן, כמו תמיד בגרמנית זה נשמע רע יותר) רשאי לבצע פשעים איומים משום שהוא, ורק הוא, רואה את הדרך הנכונה לקידום האנושות כולה.

המילה "גזע" כבר לא מקובלת היום, אבל התפיסה של הגאון האוברמנש עדיין איתנו. היא עברה דרך ספריה של איין ראנד והזדקקה ישר למיתוס הגיבור של זמננו - האגדה על הגיק האפל.

היה שלום, דוקטור קופר

הוא רובץ במרתף שלו, הוא בלתי מובן, הוא לא עונה לקונוונציות חברתיות, הוא בלתי נסבל ואם לא היתה לו הילת גיק אפל היינו פשוט קוראים לו סוציופט - אבל הוא ורק הוא מסוגל לכתוב את פיסת הקוד שתגאל את העולם. סטיב ג'ובס נתפס כאיש כזה, אבל הטופוס קיים עוד קודם. חשבו על סרט ההאקרים הראשון, "משחקי מלחמה": נער צעיר, שרובץ רוב הזמן מול המחשב שלו, מסוגל להציל את העולם משואה גרעינית. ונעזוב לרגע את העובדה שהוא זה שיצר את הבלאגן ההוא מלכתחילה.

וזו בעיה שמתפצלת להרבה בעיות אחרות: עמק הסיליקון רווי בדימויים האלה. ומה לעשות, העל-אדם לא מתרגם טוב לעל-חווה ואני בכלל לא בטוח שהמילה אוברפראו קיימת. זה מיתוס גברי בעיקרו; הזאב הבודד, רצוי עם נגיעות של אלימות, הוא דמות שגברים נמשכים אליה. אבל מקודדים בודדים לא מצילים את העולם. ולא כל שמנדריק שלא יצא מגיל העשרה הוא על אדם. המיתוס הזה, כפי שמראה פרשת ג'יימס דיימור, תוקע את עמק הסיליקון.

התעשייה צריכה להמציא מוצרים שיפנו לכמה שיותר בני אדם. מתכנת בודד שכותב קוד לינוקס שרק מתכנתים בודדים אחרים על הר קרח באמצע סופה יצליחו להבין הוא לא מתכנת טוב. מתכנת טוב (אפשר לדבר על מתכנתת טובה?) צריך להיות מסוגל לעבוד בצוות. הוא אמור לדעת מה הלקוח רוצה, והלקוח לא יכול להיות דמות ראי שלו כי למרבה המזל, אין הרבה כאלה.

והמיתוס של המתכנת שמלא בעצמו מתדלק את עצמו. אלה אנשים שלא נעים לעבוד איתם ומאחר וזה מיתוס ניטשיאני לעתים קרובות הוא מאמין, כמו ניטשה, ש"בלכתך אל האשה, אל תשכח את השוט". התוצאה היא שעמק הסיליקון מפסיד את מה שיש לרוב המין האנושי - כן, נשים הן רוב - להציע. הגיע הזמן להשאיר את הגיק האפל במרתף שלו. ולהפנות את הזרקור אל גאונים שיודעים לעבוד עם גאונים אחרים, לעזור להפוך אחרים לגאונים ולקדם את האנושות - בלי קשר לגזע או מין.

המטורפים כופפו את גוגל

לפני שלוש שנים פרצה לה סופת שנאת נשים שזכתה לשם גיימרגייט: ראשיתה בחובבי משחקים שוביניסטיים שתקפו מפתחות משחקים שטענו שאין די ייצוג נשי בתעשייה. בהמשך, זכו המפתחות לאיומי אונס ורצח מגיימרים עם מוח מעוות. מזה שבוע שגוגל חווה סערה דומה.

ראשית הפרשה במניפסט אנטי-נשי שפרסם ג'יימל דיימור, מהנדס תוכנה של גוגל, בו טען שלנשים יש מגבלות גנטיות שהופכות אותן למתכנתות גרועות - ושבגוגל יש יותר מדי נשים באופן כללי. מה אני אגיד לכם, כשראיתי גברים לבנים עשירים טוענים שהם נבחרו על ידי האבולוציה – פה חשדתי.

לגוגל לקח יומיים, אבל אחר כך היא העלתה את דיימור על טיל. הימין האמריקאי יצא מדעתו, כמו שהוא עושה כל יומיים. גוגל אמורה היתה לערוך ישיבת עובדים כללית – מסורת ארוכת שנים בחברה – שבה העובדים היו אמורים לשאול שאלות על הפרשה. בישיבות האלה, על פי המסורת, כל עובד יכול לשאול כל בכיר שאלות קשות.

ג'יימס דיימור צילום: ביזנס אינסיידר

שונאי הנשים הצליחו לשבש את המסורת הזו: ביום חמישי הודיע מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, על ביטול הישיבה בגלל איומים שקיבלו עובדי גוגל. אתרי הימין – ברייטבארט, כמה פורומים ברדיט, האתר של מילו יאנופולוס ושאר התשפוכת – התמלאו פתאום בשמותיהם של עובדי גוגל שדיברו בעד גיוון כ"א, ביחד עם ההתבטאויות שלהם. החלק המדאיג ביותר, מבחינת גוגל, הוא העובדה שהמידע הזה דלף לאתרי הימין מתוך החברה, כלומר שיש בה כמה סוסים טרויאניים שמזינים את מפיצי השנאה.

דיימור, שלגמרי סביר שתכנן את כל הקטע מראש כדי להפוך לכוכב הבא של הימין הלבן, חוגג בינתיים כמיטב יכולתו והצטלם עם חולצת Goolag. חבר, נאמר זאת כך: אם היית חי בברית המועצות, לא היו מפטרים אותך על פרסום מניפסט. הוא כלל לא היה מתפרסם ואתה היית חוטף כדור בעורף מחוץ לשירותים מאחורי הבניין.

בגוגל אמרו שהם ימצאו "דרך טובה יותר" עבור עובדיהם לדון בנושאים הללו. נו באמת, חבר'ה: אתם מסוגלים לדעת בדיוק מי הדליף מה, מתי ולמי. אם אסופת הזבל הזו רוצה לשחק בדוקסינג, תראו להם מאיפה משתין הדג. הגיע הזמן שסוללת עורכי הדין שלכם תפתח באש עבור מטרה טובה.

סופה באופק

מסתבר שיש איגוד תעשייתי של ענף ההון סיכון. ומאחר שיש ארגון כזה, מטבע הדברים יש לו יו"ר. שמו בובי פרנקלין ובסוף השבוע הוא אמר משהו שגרם לפרנסי עמק הסיליקון להזיע: לדבריו, בקרוב הולכות להיחשף עוד ועוד פרשיות של הטרדה מינית בענף.

פרנקלין אמר שיש בעיה רצינית של הטרדה מינית בחברות טכנולוגיה אמריקאיות ובקרנות שמשקיעות בהן וש"עוד נעליים עומדות ליפול" בקרוב; אלו הטרדות בהן היו מעורבים אנשים בכירים ומפורסמים. 

המטרידים ייחשפו בקרוב - ובתקווה יבואו על עונשם צילום: SheThePeople

לפי פרנקלין, האיגוד דיבר עם כמה חברות ודן איתן באפשרות של הכנסת סעיף להסכמי החשאיות (NDA), שיחריג במפורש כל דיווח על הטרדה מינית. בעבר דיווחו שורה של נשים שהוטרדו מינית שהן נאלצו לחתום על הסכמים כדי לסכור את פיהן ביחס להתנהלותם של גברים בעמדה בכירה. אם היוזמה של פרנקלין תעבור, הפרצה הזו תסתם.

כמו כן, הוא רמז שאם התעשיה לא תתחיל למשטר את עצמה, תהיה מעורבות ממשלתית שתעשה זאת. סביר להניח שהממשל ,שמונהג על ידי אדם שהתרברב בכך שהוא נוהג לחפון איברים מוצנעים של נשים, לא יתלהב לעסוק בתחום. אבל יש תקווה: פרנקלין ציין שהוא כבר קיבל כמה שיחות טלפונים מחברי קונגרס וסנאטורים.

קצרצרים

1. חברה בשם Akili Interactive Labs מנסה לפתח משחקי מחשב שיוכרו על ידי מנהל התרופות והסמים של ארה"ב ככלי שמסייע לטיפול במגוון הפרעות נפש ומחלות של המוח. המשחקים אמורים לסייע גם ללוקים בדיכאון ובהפרעות קשב וגם לבעלי מחלות נוירולוגיות כאלצהיימר. הפרעות נפש הן בעיה נפוצה הרבה יותר משמוכנים לדבר עליה: בישראל, למשל, שיעור הלוקים בדיכאון קליני נאמד בכ-10% - וחלק ניכר מהם לא מודעים לכך. אחד הפרויקטים של החברה, EVO – שמיועד לסובלים מהפרעות קשב – נמצא כעת בשלבים סופיים של אישור. בחברה אומרים שהמטרה שלהם היא לא לדחוק את רגליהן של חברות התרופות, אלא להציע טיפול נוסף.

משחקים כרפואה צילום: Honor Of Kings

2. סנאפ, חברת האם של סנאפצ'ט, דיווחה על רבעון אסוני מבחינתה: היא הכפילה את ההפסדים, ההכנסות היו נמוכות מהצפוי, והיא רשמה צמיחה חלשה במספר המשתמשים החדשים. ברקע, כמובן, פייסבוק נוגסת בה בשיטה הקבועה שלה. המנכ"ל והמייסד האחר של החברה כבר הודיעו שהם לא ימכרו עוד מניות השנה, אבל כלי תקשורת בחו"ל כבר התחילו להספיד אותה בעוד מנהליה מחרחרים שהם מרגישים מצוין. המדור יציין בהזדמנות זו את הסקפטיות הקבועה שלו ביחס לסנאפ, חברה שאין לה שום מודל עסקי פרט ל"יהיה בסדר".

3. סאונדקלאוד ניצלה, בינתיים: החברה נקלעה לקשיים כלכליים פתאומיים שהפתיעו, כמסתבר, את כל מי שלא הכיר את המסמכים הפנימיים שלה. בחודש שעבר פיטרה סאונדקלאוד 173 עובדים, כ-40% מכוח העבודה שלה, והמצב נראה נואש. עם זאת, בסוף השבוע החברה סיימה סבב גיוס שהכניס לה 169.5 מיליון דולר, כך שהיא עדיין עם הראש מעל למים. המנכ"ל, אלכס ליונג, הודיע על התפטרותו; עם זאת הוא ימשיך לשמש כיו"ר החברה. הוא יוחלף על ידי המנכ"ל לשעבר של וימאו, קרי טריינור.

4. פטראון ושאר שירותי סליקה ממשיכים במאבקם בימין הקיצוני וחוסמים את נתיב הכספים שלו. קבוצה של פאשיסטים מטורפים בהרבה מהממוצע גייסה כסף כדי לשכור ספינה שתשוט בים התיכון ותפריע לפליטים להגיע לאירופה. המטרה שלה היתה להתקרב לסירות פליטים ולהשליך רשתות על הפרופלורים שלהן כדי לתקוע אותן. לרוע המזל הספינה לא נתקלה בכריש לבן גדול ולא חטפה ברק, אבל כשפטראון חיסלה את חשבון איסוף התרומות של המטורפים, נקלע הפרויקט לקשיים. בשבוע שעבר היא הפליגה למרות הכל, וכעת למרבה המזל היא תקועה מול חופי לוב. מעניין כמה סובלניים יהיו הכרישים המקומיים.