יותר מדי סייבר: ירידה באקזיטים בתחום אבטחת המידע

"מעולם לא ראיתי שוק שגדל במהירות ובהיקף כזה בו יש כל כך הרבה חברות שמפסידות בסופו של דבר", אמר לסוכנות רויטרס דייויד קוואן, שותף בקרן בסמר, שהשקיעה באופן נרחב בתחום. קרנות רבות ממשיכות להזרים הון סיכון לתחום הסייבר למרות שבשנה האחרונה החלו להופיע ניצני שינוי; אחת הבעיות העיקריות בשוק אבטחת המידע היא הפרגמנטציה הנרחבת: חברות רבות מפתחות מוצר בודד שעונה על בעיה נקודתית.

הלקוחות רוצים ארגז כלים, לא מברג

יותר מדי חברות, יותר מדי מוצרים

"יש יותר מדי חברות, המון פתרונות דומים לאותן בעיות. יש גבול לכמה החברות שרוכשות את הפתרונות האלה יכולים לקנות אותן. הפתרונות החדשים שמגיעים לשוק נוטים להציע שיפור קטן למה שכבר קיים", אמר לאחרונה יובל שחר, שמכהן כיו"ר חברת הסייבר הישראלית Team8, ל"כלכליסט". "הרבה מהבעיות שהיזמים תקפו היו מאוד קטנות", הוסיף, "זה יצר התפזרות של הרבה כישרון בניסיון לפתור הרבה בעיות קטנות, בשעה שכדי לפתור בעיה גדולה צריך מסה קריטית".

יובל שחר צילום: עמית שעל

דברים דומים גם נשמעו לאחרונה מפי אודי מוקדי, מנכ"ל ומייסד משותף של סייבארק. "הרבה חברות שלא ממש קשורות לתחום הוסיפו את המושג הזה למוצר שלהן, למרות שזה לא ממש מה שהן מספקות באמת", אמר ל"כלכליסט" לפני מספר חודשים .

עוד בעיה שמוקדי זיהה ומסבירה את מגמת הירידה באקזיטים היא העובדה שהרבה חברות לא מסוגלות להציע מוצר שלם: "זה לפעמים נגמר בפיצ'ר. ב-2015 או 2016, חברה כזו הייתה יכולה לגייס הרבה כסף", הוסיף.

כך נוצר מה שמכונה בתעשייה "חברה זומבית", כלומר ארגון שלא מסוגל להביא החזר ראוי להשקעה - אם בהנפקה ואם ברכישה; ישנן לא מעט חברות כאלה שמציעות מוצרים טובים, אך לרבים מהלקוחות נמאס לקנות עשרות מוצרי אבטחה, והם מעדיפים פלטפורמה רחבה. תופעה זו הביאה לא מעט סמנכ"לי אבטחה או מערכות מידע להעדיף לפנות לגורם גדול אחד או שניים כדי שינהלו עבורן את תהליך הרכש. זאת ועוד, חברות רבות גם מעדיפות כעת להציע "פרס" לחברות סייבר שיזהו אצלן פרצות ושיציעו פתרון נקודתי לבעיה.

אורי מוקדי צילום: בן עמי קרן

לא ממהרים להנפיק

דייב דה-וולט, לשעבר מנכ"ל ענקית הסייבר האמריקאית FireEye ומנכ"ל מומנטום סייבר, מסביר: "זה הגיע למצב שישנם פשוט יותר מדי שחקנים בשוק ורק מעטים מהם מסוגלים לשרוד כיום". היקף ההנפקות של חברות סייבר ירד באופן ניכר וגם חברות הטכנולוגיה שהיו מוכנות להשקיע מיליונים ומיליארדים ברכישה, כבר מעדיפות לנסות ולפתח את המוצר בעצמן.

בשנה שעברה רק פורסקאוט האמריקאית הצליחה להגיע להנפקה, לעומת שלוש הנפקות ב-2016 וארבע שנה לפני כן. חברות אחרות, שהיו על סף הנפקה, העדיפו להשהות את המהלך כדי לבדוק האם הוא ישתלם להן. הדוגמה הבולטת לכך היא Carbon Black האמריקאית שנמצאת בשוק עוד מ-2002. החברה מצאה את עצמה עם שלוש מתחרות שמספקות מוצרים דומים כגון Cylance, CrowdStrike, ו-SentinelOne. אפילו ענקית האבטחה סימנטק יצאה עם מוצרים מקבילים לשלה.

"גורמים מסוימים השוו את סטארט-אפי הסייבר לג'וקים", אמר דה-וולט, "הן לא יכולות למות אבל הן גם לא יכולות להפוך ללהיט". לא ברור לאן ילך השוק: האם ימשיך להתכנס ולנפות את החברות שאינן מתאימות? כיצד המשקיעים ידעו לעשות את ההפרדה? יכול להיות שכעת תיעצר "הבהלה לסייבר" ממנה נהנה התחום בעשור האחרון; ואולם, בהתחשב בכך שאין ארגון ללא מידע רגיש ברשת ושמתקפות מתבצעות בכל רגע, יתכן שדי במקרה בולט בודד כדי לגרום למשקיעים לפתוח את הארנק.