שערוריית הבחירות: האיחוד האירופי וה-FTC חוקרים את פייסבוק
חשיפת השימוש ברשת החברתית להטיית הבחירות בארה"ב והצבעת הברקזיט מכה גלים: נציבות הסחר הפדרלית והאיחוד האירופי פתחו בחקירות נגד החברה, ועדת הבחירות בארה"ב זימנה את צוקרברג למסור עדות, מנהל האבטחה בחברה התפטר והסיפור מתחיל להכאיב לפייסבוק בכיס
שערוריית השימוש בפייסבוק להטיית הבחירות בארה"ב והצבעת הברקזיט ממשיכה להכות גלים: נציבות הסחר הפדראלית (FTC) פתחה בחקירה לבחינת פגיעה אפשרית בזכויות אזרחי ארה"ב, שבוצעה על רקע העברת מידע אישי לחברת קיימברידג' אנליטיקה - כך דיווחה סוכנות בלומברג ע"ב מקורות המקורבים לנושא.
- אדום כהה בנעילה בוול סטריט: פייסבוק נחתכה ב-6.8%
- שערוריית הבחירות: מחוקקים דורשים מצוקרברג הסברים
- מבוכה בוושינגטון: טראמפ שכר חברה שגנבה מידע אישי מ-50 מיליון איש
החברה ניצבת במרכזה של סופה: נבחרי ציבור בבריטניה ובארה"ב קראו לזמן את בכירי פייסבוק, ובראשם המייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג, לעדות בפני הפרלמנט והסנאט; פרלמנט האיחוד האירופי פתח בחקירה שתבדוק האם הופרה זכות אזרחי האיחוד לפרטיות, ועדת הבחירות הפדרלית של ארה"ב זימנה את צוקרברג (וגם את מנכ"לי טוויטר ואלפבית) להעיד מולה; וממשרדה של ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, נמסר שההאשמות "מדאיגות מאוד".
ואם לא די בכך, מניית פייסבוק צללה ביום המסחר הראשון שאחרי התפוצצות הפרשה ב-6.8% ונודע שמספר משקיעים אף שוקלים להיפטר מאחזקותיהם בחברה מטעמי מצפון. מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, טרם התייחס לנושא.
אלכס סטאמוס, מנהל אבטחת המידע בפייסבוק, הודיע שיעזוב את תפקידו - אם כי יתכן שהסיבה היא שינויים מבניים שנערכו בחברה וצמצמו משמעותית את צוותו וסמכויותיו, ולאו דווקא המשבר הנוכחי.
הפרשה, שמקורה בשימוש שעשתה חברת קיימברידג' אנליטיקה במידע שאספה מעשרות מיליוני משתמשי פייסבוק, שונה ממקרים קודמים בהם הואשמה החברה בפגיעה בפרטיות או הטיית תהליכים פוליטיים: פייסבוק לא בחרה להעביר לקיימברידג' אנליטיקה את המידע, וזו גם לא גנבה אותו ישירות מפייסבוק כשהיא מנצלת פרצת אבטחה באתר. החברה השתמשה בחסות של חוקר, פרופ' לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קיימברידג'. החוקר תפקד כקוף ויצר אפליקציה שהזמינה משתמשים לשתף פרטים אישיים ולהשיב על סקר לצורך מחקר אקדמי,. את המידע האמור מכר לקיימברידג' אנליטיקה ב-800 אלף דולר.
אף שרק 270 אלף משתמשים הסכימו להשתתף בסקר, האפליקציה הצליחה לאסוף מידע על 50 מיליון משתמשים – שכן הפרטים ששותפו כללו גם רשימת חברים. מתוכם, על 30 מיליון משתמשים היה לקיימברידג' אנליטיקה די מידע, כולל מקום מגורים, כדי להתאים אותם לרשומות אחרות וליצור פרופיל פסיכולוגי. מידע זה שימש, בתורו, למהלכים כמו פילוח קהל יעד לפרסום מקוון ומאמצי גיוס כספים, בניית מודלים של הצבעה בפועל וקבלת החלטות לגבי המקומות שבהם יבקר טראמפ בקמפיין שלו.
עד כמה אשמה פייסבוק?
קשה לקבוע איזה תפקיד שיחק המידע ששאבה קיימברידג' אנליטיקה בהשגת יעדי לקוחותיה; זה ללא ספק תפקיד משמעותי, אם כי לא ניתן להתעלם מכך שהחברה עבדה עם מקורות מידע נוספים.
לפייסבוק עצמה יש מידע מפורט הרבה יותר, ועל הרבה יותר משתמשים, מאשר זה שהגיעה לידי קיימברידג' אנליטיקה. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים ודיווחים רבים על השימושים שהיא עושה בו, ואיך כל פעולה שאנחנו עושים בפייסבוק (וגם פעולות רבות מחוצה לה) מנותבת לבניית פרופיל אישי מפורט ומעמיק. בין היתר, כולל הפרופיל הזה מידע כל מקום העבודה של המשתמש, המעמד החברתי שלו ותחביביו. הרשת החברתית עושה שימוש חופשי במידע הזה, עם מעט מאוד פיקוח ורגולציה.
הביקורת החריפה שנמתחת עכשיו על ההתנהלות של פייסבוק בפרשה מוצדקת, אבל רק במידה. הרשת החברתית צריכה היתה לעשות יותר, ובפרט לוודא בצורה טובה יותר מי הם אותם גורמי צד ג' שזכאים לפנות למשתמשיה בבקשה למידע - וגם לחנך טוב יותר את המשתמשים בכל הנוגע לסכנות שבשיתוף מידע עם אפליקציות חיצוניות שאינם מכירים.