חמש שנים מההשקה: למאגר הביומטרי אין מערכת קבועה

כמעט חצי עשור מאז שהחל לפעול וקרוב לשנה מאז שההצטרפות אליו נהפכה לחובה, המאגר הביומטרי עדיין מתנהל עם מערכת השוואה זמנית, כך נמסר ל"כלכליסט" מהרשות לניהול המאגר הביומטרי ברשות האוכלוסין.  

מערכת השוואה ביומטרית היא לב המאגר. בלעדיה, אין משמעות לנתונים הביומטריים השמורים בתוכו שכן לא ניתן להשוות בין טביעות האצבע ותמונות הפנים ששמורות במאגר לבין אלו של אזרח שמבקש להנפיק תעודת זהות או דרכון.

עוד לפני תחילת פעילות המאגר פתחה רשות האוכלוסין בהליכים לרכישת מערכת השוואה ביומטרית (שמכונה "מגן"). לאור התעכבות בהליכים, הוחלט במקביל לפתח באופן עצמאי מערכת (שמכונה "להב") שתאפשר לנהל את המאגר עד להשלמת הליכי הרכישה וההטמעה. מערכת להב נמצאת בשימוש של הרשות הביומטרית עד היום.

הסאגה לרכישת מערכת השוואה ביומטרית קבועה נמשכת שנים. היא החלה כשנתיים לפני תחילת הפיילוט שנקבע להפעלת המאגר הביומטרי ביולי 2011, עם מכרז שפרסמה רשות האוכלוסין.

המכרז הראשון בוטל במאי 2012, ורק במאי 2015 נחשפו ב"כלכליסט" הסיבות לכך: התנהלות שלומיאלית של המדינה שביקשה מהחברה הזוכה להסיר מהצעתה רכיב חיוני לתפעול המערכת.

בעקבות ביטול המכרז נאלצה המדינה לפצות את החברה הזוכה במיליון שקל בגין ביטול זכייתה. במאי 2013 פורסם מכרז נוסף, ורק במרץ 2014, כמעט שנה לאחר תחילת הפיילוט, נבחרה זוכה. שנה לאחר מכן אחר כך נחשף ב"כלכליסט" שהזוכה לא עמדה בתנאי הסף של המכרז הראשון.

ביולי 2014 חשף "כלכליסט" שטרם נחתם הסכם התקשרות בין הצדדים. ההסכם עצמו נחתם רק בספטמבר אותה שנה.

דו"ח מבקר המדינה שבדק את הנושא מציין שהטמעת המערכת הקבועה תתחיל במרץ 2015. חרף זאת, הטמעת והפעלת המערכת נדחו שוב ושוב, והיא לא הופעלה כלל בתקופת הפיילוט המקורית שהוקצבה למערכת או בשתי ההארכות שניתנו.

בפברואר 2018 עתר לבג"ץ צבי דביר, מהמתנגדים למאגר, בדרישה שהרשות הביומטרית תפרסם את הדו"ח שסוקר את פעילות המאגר בין יולי 2016 לפברואר 2017. דרישה שהרשות סירבה לה, בטענה שיהיה זה ציות "דווקני ומיותר" לחוק.

צילום: שאטרסטוק

בשבוע שעבר הגישה המדינה את תשובתה לבג"ץ, ובה היא מבקשת לדחות את העתירה בטענה שדו"ח נוסף "לא יציג נתונים חדשים משמעותיים לגבי המערכת הביומטרית המרכזית של הרשות לניהול המאגר הביומטרי, שכן מערכת מגן עדיין לא הוטמעה ברשות בתקופה הנטענת".

כלומר, גם לקראת סוף הרבעון הראשון של 2017 לא השלימה הרשות את הטמעת המערכת הקבועה. ל"כלכליסט" מסרה הרשות: "מערכת מגן אמורה להחליף את מערכת להב בעתיד הקרוב. מערכת להב אינה מערכת זמנית, והיא מספקת מענה שלם לצורך מימוש ייעודה של הרשות".

"מצער שהרשות הביומטרית לא ראתה לנכון לדווח לכנסת שהמערכת לא עובדת", אמר דביר ל"כלכליסט". "אני מקווה שבג"ץ יזכיר לרשויות את נחיצות הדו"חות התקופתיים ויחייב אותן לפרסם אותם".

היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר, הוסיף: "העובדה ששר הפנים קיבל החלטה להפיכת המאגר הביומטרי לחובה לכל תושבי ישראל על סמך תוצאות מערכת זמנית ולא מערכת הקבע היא רשלנות גרידא. ההחלטה הזו לוקה בחוסר מקצועיות, ואנחנו בטוחים שבית המשפט העליון יתייחס לכך עת ייתן את פסק דינו בעתירה כנגד המאגר. השימוש במערכת הזמנית לצד המערכת הקבועה, שהמכרז לה נסתיים מזמן, מראה כי מדובר בחוסר מקצועיות של גורמי ההטמעה, וברשלנות האופיינית למאגר הביומטרי. אנחנו כולנו תקווה כי המאגר ייסגר במהרה, לפני שתסתיים הטמעת מערכת הקבע".

ברשות ציינו בתגובתם שמערכת להב אינה מערכת זמנית. ואולם כך בדיוק מתאר אותה מבקר המדינה. בדו"ח שפרסם ביוני 2015 על פעילות המאגר בתקופת הפיילוט מבדיל המבקר בין להב, אותה הוא מגדיר "המערכת הזמנית או Plan B", למערכת שצפויה הרשות להטמיע, ושמכונה "מגן", שאותה מגדיר המבקר כ"המערכת הקבועה או Plan A".

הוועדה המייעצת, שפיקחה על פעילות המאגר הביומטרי בזמן הפיילוט, עושה שימוש במושגים דומים. בדו"ח שפרסמה ב-2015 היא תיארה את מערכת להב כ"מערכת 'זמנית' אשר הוקמה על ידי צוות פיתוח ישראלי" ואת מערכת מגן היא מכנה "מערכת קבועה". בדו"ח שפרסם ב-2016 מתאר הממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, שעמד בראש הוועדה המייעצת, את מערכת להב כ"מערכת הביניים". אף שברשות טוענים שהמערכת הנוכחית אמינה ועומדת בתקנים המקובלים ובדרישות החוק, בדו"חות התקופתיים שפרסמו במהלך הפיילוט הם נאלצו להודות ש"המערכת הנרכשת תהווה שדרוג טכנולוגי של המערכת הקיימת".