האם פייסבוק וטווויטר לא יכולות לטפל בבעיות התוכן שלהן, או לא רוצות?

"בואו נפסיק להעמיד פנים שהמנכ"לים של פייסבוק וטוויטר לא יכולים לעצור את הבלגן הזה" כתבה אלן פאו, מנכ"לית רדיט לשעבר, במאמר דעה חורך ל-Wired. ואכן, בעוד העוזרים האישיים של שריל סנדברג לבית פייסבוק וג'ק דורסי של טוויטר מזדרזים להוציא את החליפות הטובות מהניקוי היבש לכבוד העדות בסנאט ברביעי הקרוב, מתגברת התחושה שמדובר בהעמדת פנים גדולה.

אלן פאו צילום: בלומברג

"אני מתקשה להאמין שהמנכ"לים המבריקים האלה, שיצרו שירותי מדיה מצליחים הנצרכים על ידי מיליוני אנשים ברחבי העולם, הם נאיביים" אמרה פאו, על המבוכות הציבוריות של פייסבוק וטוויטר, שמקורן בחוסר שליטה בתוכן שמפורסם ומקודם דרך הפלטפורמות שלהן. לראייתה, לא סביר שהנושאים באחריות של ניהול פלטפורמות מורכבות כל כך ובעקבות כך שווים מיליארדים, הם פשוט תמימים. הרבה יותר הגיוני, כפי שגורסת פאו, שפשוט לא אכפת להם. "הם אומנו להיות חסרי אכפתיות" אמרה.

ובעוד היא ממשיכה ומחברת בין קפיטליזם ומעורבות משתמשים בין אם היא טובה או רעה, גם אם חתיכות הפאזל אינן חדשות, פאו עוזרת להרכיב תמונה יותר ברורה. צוקרברג ודורסי (יחד עם קווין סיסטרום של אינסטגרם ולארי פייג' של גוגל) יודעים בדיוק מה הם עושים ודואגים נהדר ללקוחות שלהם: בעלי המניות, והמפרסמים.

ג'ק דורסי, מנכ"ל טוויטר צילום: בלומברג

ומה עם התפקיד שלנו, הצרכנים הבלתי נלאים של הפלטפורמות? לפאו יש כמה רעיונות. חלקם לא אידיאליים כמו למחוק את טוויטר ופייסבוק, או כבר לא רלוונטיים כמו לבצע מרד צרכנים כדי להיפטר מחשבונות פוגעניים בטוויטר. אבל בכל זאת יש מה לעשות: בראש ובראשונה עלינו להבין ששום דבר טוב לא בא בחינם, ושאם אנחנו לא משלמים על השירות הזה- שעולה מיליונים לתחזק - אז אנחנו כנראה לא הקונים, אלא המוצר. השלב הבא הוא להשתמש בפלטפורמות האלה למה שלכאורה נועדו: לבנות קבוצות וקהילות שיחד יכולות להפעיל לחץ - GrabYourWallet למשל - ולהתחיל לדרוש שינויים בעולם המקוון שלנו.

עוד עדות לכך שעלינו לקחת חזרה את המושכות מהאפליקציות שמנהלות את חיינו מגיעה משוודיה, בצורת אפליקציית Natural Cycles. האפליקציה שעוצבה בכדי לסייע לנשים למנוע הריון בעלת עיקרון די פשוט: המשתמשת מזינה נתוני חום גוף ומועד קבלת המחזור, והיישום מתריע מתי יש לעשות שימוש באמצעי הגנה ומתי הפוריות נמוכה וניתן להתפרע.

בינואר השנה עלתה האפליקציה לכותרות לאחר ש-37 נשים שוודיות אשר עשו בה שימוש קבוע מצאו את עצמן בהריון לא רצוי. עתה קבעה הרשות לסטנדרט פרסום בבריטניה (ASA) כי הפרסומות של היישום בפייסבוק אסורות במתכונתן הנוכחית, משום שהן מציגות מידע מטעה.

אפליקציית Natural Cycles

מקור הבעיה הוא ברמת האפקטיביות אליה טוענת האפליקציה, טענה שאינה מגובה היטב מחקרית, בניגוד לאמצעי מניעה אחרים המציגים נתוני שימוש רחבים. טענות שיווקיות בנוגע לפשטות השימוש עשויות אף הן לגרום למשתמשות לחשוב שמדובר בפיתרון קסם, כשלא כך הדבר. מלבד העובדה שלא ניתן להסתמך על האפליקציה עד לאחר 3 חודשי שימוש, ושלא בדיוק אפשר להשליך את שאר אמצעי המניעה לפח, גם שימוש נכון באפליקציה עשוי להוביל לכשל בחישוב והריון לא מתוכנן.

מזל טוב, זה באג: מה קורה כשאפליקציה מנהלת לך את ההריון? עשרות נשים למדו בדרך הקשה מה קורה כשמסתמכים על אפליקציית בריאות במקום על רופא אנושי; הן נכנסו להריון כשניסו להימנע ממנו. על אף פריצות הדרך והחיסכון בזמן שמעניקות אפליקציות, לפעמים עדיף לחפש בינה טבעית ולא מלאכותית ניצן סדן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

כך למשל, משתמשת שמזינה את נתוני חום הגוף שלה 3-4 פעמים בשבוע ובדיוק באותה השעה בכל פעם ולעולם איננה טועה בהזנת הנתונים, עדיין עשויה לקבל תוצאות שגויות כאשר אחד מהדברים הבאים מהווה גורם: עבודה במשמרות, שתיית אלכוהול, ביקור בשירותים במהלך הלילה, נסיעה לחו"ל, הפרעות בשינה או נטילת משככי כאבים בלילה.

ב-NC מסרו תגובה ארוכה, חלקה דיפלומטית וחלקה נרגנת, בה אמרו בין היתר כי "בעקבות החקירה אנו עורכים בדיקה פנימית לגבי הדרך בה אנו מתקשרים, לוודא כי המסר שאנו מעבירים ברור ועוזר לנשים להחליט עם NC נכון בשבילן".

טוב לדעת שאמצעי מניעה אנלוגיים כמו קונדומים, גלולות, זריקות, מדבקות, טבעת והתקנים עדיין קיימים, ועדיין בעלי אחוזי הצלחה גבוהים יחסית במניעת הריון. לפחות לעת עתה, מי שרוצים להימנע מלהפוך להיות הורים יצטרכו לעשות את זה אולד סקול ולא להסתמך על אפליקציות, בפרט כאלו המציגות רעיונות של הכנסיה הקתולית- ימים בטוחים - כ"אלגוריתם חדש".

ברני סנדרס צילום: רויטרס

הצעת החוק הזו, שמכונה PAVE, היא כמובן יוזמה מבורכת וקרדיט מגיע לכל נבחרי הציבור שיש להם כוח לגלגל את האבן הזו במעלה הגבעה, אך כנראה שלא תהיה בכך תועלת רבה. במקביל להצעת החוק הזו עומדת להצבעה הצעת חוק דומה בשם ESA, שאינה כוללת חיוב חוקי או אכיפה מסודרת להצבעה בפתקים. ודווקא היא זו שזוכה לתמיכה מרבים משני צידי המתרס בסנאט. ESA הושלכה הצידה ע"י הרפובליקנים בעבר, אך קיימת אפשרות שיעבירו אותה עתה משנוספה הצעה שנייה, מכיוון שיש בכך רווח פוליטי ודי להשקיט את המצביעים. רוב אזרחי ארה"ב, כמו האדם הסביר, עסוקים מכדי לקרוא 400 דפים של מדיניות ולעמוד על ההבדל ביניהם. לכן, אף שמעודד שסנדרס והאריס מצטרפים לקרב, יותר מסביר שגם תוצאות הבחירות הקרובות יושפעו מגחמותיהם של האקרים רוסים.

קצרצרים

1. טוויטר בחנה מודל חדש ועוררה סערה: רשימת אנשים שכדאי להפסיק לעקוב אחריהם. האפליקציה השיקה את התכונה באופן נסיוני, "כדי לעזור למשתמשים לראות מה שמעניין אותם בפיד", לדבריהם, אך יש החוששים שמדובר בתחמושת למבקריה של טוויטר ושאר חברות עמק הסיליקון, והנשיא טראמפ בראשם. נשמע שיש לתכונה הזו פוטנציאל בעייתי, אך תמיד מוטב לא לקבל החלטות עסקיות על סמך ליהוגים קונספירטיביים חסרי ביסוס, לא משנה מאין הם מגיעים.

אחרי מי לא לעקוב? צילום: שאטרסטוק

2. פייסבוק שמעה על הבעייתיות של טוויטר וביקשה שיחזיקו לה את הבירה: בחברה נלחמים במי שעובר על חוקי הקהילה, ומצאו מטרה תמוהה: מרכז אנה פרנק. המרכז פרסם פוסט בו תמך בחינוך יותר משמעותי לגבי השואה, ונציגיו גילו להפתעתם שהפוסט הוסר. הם שאלו את פייסבוק לגבי ההסרה ללא הסבר נוסף, וכעסו על הצביעות שמאפשרת לדפים של מכחישי שואה להתקיים בפייסבוק. צוקרברג הגן בעבר על זכותם של מכחישי שואה "לטעות בתום לב" לפני שהדים ציבוריים גרמו לו לחזור מהאמירה האומללה, אך מרכז אנה פרנק כנראה לא יזכה לאותה מידה של חסד.

3. בשורות טובות לחובבי הזכות לפרטיות ומעריצי ג'ניפר לורנס: אחרון חביב מארבעת ההאקרים אשר הפיצו תמונות עירום פרטיות של השחקנית, יחד עם תמונותיהן של קירסטן דאנסט, קייט אפטון ועוד סלבס כמו גם אנשים מהשורה, הולך לכלא. אמנם מדובר רק בשמונה חודשי מאסר עבור ג'ורג' גארופנו (שלושת ההאקרים הנוספים נשפטו אף הם למאסרים שבין 9 ל-18 חודשים) שהואשם בגניבה והפצה של מידע השייך ל-240 איש, אך המצב בכל זאת מהווה הזדמנות טובה לדיון מחודש על הזכות לפרטיות וזכות נשים לגופן.