הלמ"ס: עלייה של 6.5% בהוצאות המו"פ של סטארט-אפים רב-לאומיים ב-2016

לפי דו"ח חדש של הלמ"ס שיצא היום (ד') וממפה את הוצאות המו"פ של חברות זרות בישראל, סך ההוצאה למו"פ של חברת סטארט-אפ בשנת 2016 עמד על 7.141 מיליון שקל, שהם 13.6% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקה ומהווה עלייה של 6.5% לעומת 2015.

בשנת 2016 עמדו ההכנסות ממכירות מו"פ בכלל המגזר העסקי על 31.1 מיליארד ש"ח במחירים שוטפים. עלייה של 7.8% בהשוואה ל-2015, אז עמדו ההכנסות ממכירות על 28.8 מיליארד שקל. בנוסף, עולה מהדו"ח כי חברות סטארט-אפ מהוות נתיב משמעותי לשילוב ידע והתמחות מחו"ל במשק הישראלי, ו-51% מסך רכישת שירותי המו"פ מחברות שאינן קשורות בחו"ל מבוצעים על ידן.

ענף התוכנה מוביל את הצמיחה במו"פ צילום: שאטרסטוק

מקור העלייה העיקרי בהוצאה למו"פ הוא ענף התוכנה, שתרם 51% מסך העלייה. במקום השני ענף המחקר והפיתוח המדעי שתרם כ-39% לעלייה. הנתונים בדו"ח גובשו על סמך מאגר חברות הסטארט-אפ שפותח בלמ"ס, והתייחסו לחברות שמבוססות על מו"פ לצורך ייסודו של עסק חדש - ובשלב מאוחר יותר הן נמכרות או נסגרות. מדובר בחברות שמעסיקות יותר מ-5 עובדים במשרות שכיר ומעלה ועוסקות במו"פ בלבד. לצורך העניין, כלולות כאן גם חברות שמייסדיהן ישראלים ועיקר הפעילות שלהן בארץ, אך חברת האם שלהן רשומה בחו"ל.

נתונים לגבי מרכזי המו"פ של חברות רב-לאומיות בישראל (חברות שעיקר שירותי המו"פ של יחידת המו"פ שלהן מסופקים לקבוצת החברות בחו"ל אליה הן משתייכות) הוצגו בנפרד וגם כאן נרשמה עלייה: סך הוצאות המו"פ של מרכזי המו"פ ב-2016 עמד על 24.1 מיליארד שקל במחירים שוטפים, עלייה של כ-8.7% לעומת 2015. בדומה לשנת 2015, ב-2016, סך ההוצאה למו"פ במרכזי המו"פ בישראל היוותה כ-46.2% מסך ההוצאה למו"פ עסקי.

בנוסף, בין השנים 2016-2005 נרשם גידול שנתי ממוצע של 2.4% בחברות בבעלות ישראלית, ושל 2.3% בחברות בבעלות זרה (ללא מרכזי מו"פ), ואילו במרכזי המו"פ נרשם גידול שנתי ממוצע של 8.7%.

שכר חציוני של 253 אלף שקל בשנה

מספר המשרות בתחום המו"פ רשם גם הוא עלייה בשנת 2016 ועמד על 14.3 אלף משרות מתוך סך של 20.2 אלף משרות בחברות סטארט-אפ, מדובר בעלייה של 10.8% לעומת 2015. 78.1% מתוך 14.3 אלף המשרות במו"פ הן משרות לאקדמאים (11.2 אלף משרות) ו-15.3% הן משרות להנדסאים, טכנאים או בעלי השכלה מקבילה.

כ-52.4% מסך ההוצאה למו"פ הוא עלות העבודה וההוצאות הנלוות לה: 21.1% לתשלומים לגורמי חוץ עבור שירותי מו"פ ו/או שירותים תומכים למחלקת המו"פ. זאת לעומת 62.7% מסך ההוצאה על שכר עבודה והוצאות נלוות וכ-12% על תשלומים לגורמי חוץ בחברות שאינן סטארט-אפים. עלות העבודה השנתית למשרה מלאה במו"פ בחברות סטארט-אפ עמדה על 282 אלף ש"ח בממוצע ב-2016. זוהי ירידה של 9.2% שעיקרה נבעה מירידה בעלות העבודה בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים. השכר החציוני בסטארט-אפים גבוה יותר ועמד על 253 אלף שקל, לעומת 245 אלף שקל בקרב חברות שעסקו במו"פ ושאינן חברות סטארט-אפ.

חברות סטארט-אפ בשלבים הראשונים של חייהן נסמכות בעיקר על מקורות חיצוניים: ב-2016, עיקר המימון (46.6%, בדומה ל-48.6% ב-2015), הגיע ממקורות פרטיים (בעיקר מקרנות הון סיכון ואנג'לים), מתוכם 22.5% מחו"ל ו-24.1% בארץ. הממשלה (באמצעות מענקים של רשות החדשנות) מימנה 8%, אחוז גבוה בהרבה משיעורו של מימון זה בסך פעילות המו"פ של המגזר העסקי (2.2% בשנת 2016). 21.8% היו מימון עצמי של החברה (11.2% מקבוצת החברות בחו"ל). בקרב חברות צעירות (עד 5 שנים), שיעור המימון העצמי עומד על 43.1%, לעומת חברות בנות שש ויותר בהן שיעור המימון העצמי עומד על 56.9%.