חיות חולות ופרסומות שתולות: כך צדים המפרסמים ילדים בני 5 במובייל

חכמים על חלשים

האם ידוע לכם כמה שעות ביום מבלים ילדים במשחקי מובייל? ואילו תמרונים מלוכלכים עושים להם שם מפרסמים למיניהם? בחודש שעבר פורסם בארה"ב מחקר מקיף שמראה כמה גדול ועמוק הוא שק הטריקים של המפרסם, ואמש נודע שלכמה מחוקקים אמריקאים נמאס - והם החלו ללחוץ על נציבות הסחר הפדרלי להגביל ולהעניש את המפרסמים והמפתחים.

המחקר ניתח 135 משחקים פופולריים לילדים בני פחות מחמש, ומצא ש-95% מהם כוללים מניפולציות שכאלה, פרסום אגרסיבי ועוד. 93% מהמשחקים מתויגים בחנויות האפליקציות כ"חינוכיים"; זה נכון טכנית, אם לוקחים בחשבון חינוך לצריכת מותגים. אותם משחקים גם אוספים נתוני שימוש כדי ללמוד טוב יותר על הרגלי הילדים, ולפעמים אפילו מציגים פרסומות לתכני מבוגרים - מהיכרויות ועד פורנו.

הצטנן המסכן. מה, לא תתנו לו כסף? google play

השיטה של המפרסמים תמיד התבססה על פנייה לרגש שלנו תוך תקווה שהפילטרים הלוגיים שלנו ימצמצו והם יצליחו לדחוף לתודעתנו מוצר או שירות. עם ילדים זה עובד אחרת ולכן יש מגבלות על שיווק אגרסיבי עבורם; הפילטרים שלהם עדיין לא פעילים. אך בתחום המובייל, נראה שמפתחים ומפרסמים מנצלים זאת בלי בושה. למשל, גילה המחקר, שבמשחק מובייל בו מגלמים וטרינר, מוצג סבלן של חיות מצוירות לצד האפשרות לשלם כסף ולקבל גישה לתרופות יעילות יותר. זו מניפולציה הרבה יותר רקובה ממודל "נמאס לך להפסיד? רוצה לנצח? שלם קצת כסף" הסטנדרטי. אנחנו מחנכים ילדים לאמפתיה, להכרה בסבלו של הזולת. עבור ילד בן ארבע, הזולת יכול להיות גם השפן הקטן שקיבל נזלת.

משחקים על הרגש. משחק וטרינריה במובייל google play

ומה בישראל? קדחת; ישנן מגבלות רפות על פרסום, אך טיב אכיפתן לא ידוע וכך גם מהות ואפקטיביות הצעדים שננקטים להגנה על ילדים קטנים מפרסום אגרסיבי. אז עד שגם פה יתעורר הרגולטור, המלצתי היא להיות מודעים ועירניים. שחקו ביחד עם הילדים שלכם, ראו אילו פרסומות מוצגות להם והאם המשחקים עצמם מנסים לערבל להם את הראש. את הפרסומות אי אפשר לפספס, אך את המניפולציות הרגשיות דווקא כן. נסו לשחק ביחד עם הילדים שלכם ולשאול אותם מה המשחק גורם להם להרגיש, ומתי הרגש הזה משתנה. שווה לשים עין ולגלות האם רגשות שליליים מגיעים בצמוד למשהו שאפשר לקנות כדי להחליפם ברגש חיובי - וללמד את הילד לזהות את הטריק הזה בעצמו. כך, תעזרו לו להפוך לדבר שהכי מפחיד מפרסמים: צרכן ביקורתי ומודע.

סין? אנחנו? מה פתאום! או בעצם כן

פייסבוק הודיעה שאם אי פעם תפעל בסין בעתיד, תעשה זאת בצורה שתבטיח שמירה על זכויות אדם וחירות הגלישה. היא לא הצהירה על תוכנית קונקרטית לחדור לסין - ממנה נבעטה ב-2009 - כי ראתה כמה אש חטפה גוגל כשנחשף פרויקט דרגונפליי, מנוע החיפוש המצונזר שלה. האש היתה מוצדקת: גוגל מתקשטת בנוצות ליברליות ומדברת על חופש אינטרנט והפצת הגישה למידע, נוצות שקצת דהו כשנודע שוואלה, הכסף הסיני חזק יותר מהערכים האמריקאיים. עד כדי כך, שלאחרונה טענה גוגל שדרגונפליי היה ניסוי בלבד ולא תוכנית פעולה. כן, למרות שהדלפות מתוך גוגל לימדו שהחברה ועוד איך רצתה לשוב לסין. פייסבוק, שמתקשטת באותן הנוצות, פוצה פיה ומפזרת ליברליות. לדבריה, פעולה בסין תתבצע רק תוך שמירה על מחויבותה לחופש האינטרנט, זכויות אדם ועוד. "שקילה זהירה של חופש הביטוי וההשלכות על הפרטיות, תהווה רכיב מהותי בכל החלטה לכניסה לסין", מסרה החברה.

חופש ביטוי? פייסבוק, שמעתם על סין?

הרשו לי לגחך, כי א. סין תקפל כל חברת אינטרנט שתרצה לפעול בשטחה, כפי שקיפלה היטב את גוגל. יש לה חומת צנזורה שלא נסדקת לנוכח הערכים הליברליים של פייסבוק ונו, הסיבה שהציבו אותה מלכתחילה היא ערכים ליברליים; ב. ברור לי שפייסבוק תעשה כל מה שסין תגדיר לה כדי לקבל גישה לכל המשתמשים שם כי היא אוהבת כסף יותר מכל דבר בעולם; ג. ההצהרה הזו של פייסבוק הגיעה כתגובה לשאלה שקיבלה מהסנאט האמריקאי. מאוד חשוב לה להיראות טוב בעיני המחוקקים, שכן העוינות כלפי סין היא אחד הנושאים היחידים בארצות הברית עליו מסכימים הרפובליקנים והדמוקרטים; וד. היא פייסבוק, חברה שלא אכפת לה מחופש הביטוי. אחרת, לא היתה שוללת אותו מהמשתמשים שלה. כן, פעם יכלו הגולשים להגיב על תכונות ושינויים ברשת החברתית, ולהצביע עליהם - עד שלפייסבוק התחלפו האינטרסים..

אז למה יצאה פייסבוק בכזו הצהרה חלולה? כי לרקוד על שתי חתונות זה הקטע שלה. מצד אחד, היא מיישרת קו עם הסנטימנט הציבורי של התרחקות מסין וחוקיה. ומצד שני, קורצת למשקיעים ורוצה לגרום להם להתחיל לתהות האם בכוונתה לחזור לסין, מהלך שיגדיל את הכנסותיה - ולחשוב ששווה לקנות מניות של פייסבוק, מהר לפני שהעניין הסיני יועלה רשמית והמחיר יטפס.

הפיתרון לנשק רע? לא נשק טוב

כשהסתובבתי כנער פרוע ברחובות כפר סבא, נתקלתי לא פעם באנשים לא סימפטיים והסתבכתי; החוק הבלתי כתוב - אותו למדתי בדרך הקשה - היה "אף פעם אל תתעסק עם מישהו ואל תרים יד. לך תדע מי אחיו הגדול, וכמה כמוך הוא אוכל לארוחת בוקר". נזכרתי בזה אמש, כשקראתי על הנחייה מוזרה של הפנטגון בנושא סייבר.

חברות אמריקאיות הן מטרת איכות עבור האקרים מכל הסוגים, ולכן סופגות מתקפות וניסיונות פריצה כל הזמן. זה לא משנה כמה מיליארדים נשפכו על תשתיות אבטחה - הפורץ תמיד יהיה קצת יותר זריז, קצת יותר יצירתי, קצת יותר בפנים.

מי עומד מאחורי המתקפה?

וזה נורא, נורא מתסכל; עד כדי כך, שחברות שמיירטות ניסיונות פריצה שוקלות לפעמים להנחות את גורמי הסייבר שלהן להעיף להאקר איזו סייבר-סטירה, מה שנקרא Hack back; לנסות להזיק לתשתית שלו, להשיג עליו מידע ולחשוף אותו וכולי. עתה יצא בי אדווין ווילסון, יועץ שר ההגנה לענייני מדיניות סייבר ואמר שזה אסור.

על פניו, הגיוני; לא כל גוף יודע לבצע פעולת סייבר התקפית, וכדאי לשמור יכולות כאלה בידי הממשלה (ובידי חברות שהוסמכו לכך ונמצאות תחת פיקוח מתאים - כמו כל ציוד התקפי שהוא). אבל הסיבה של מר ווילסון קצת הפתיעה אותי: לדבריו, מתקפה כזו תיצור בלבול בשל קשיי הזיהוי והייחוס שקיימים גם כך בזירת הסייבר העולמית, ועלולה ליצור תקריות בינלאומיות וסיבוכים. הממשלה מודה בעצם, שאין ביכולתה להגן על הציבור ושעדיף שלא יקח את העניינים לידיים. חברה תופסת האקר ופוגעת בו? מי יודע, אולי הוא בעצם חלק ממבצע מתוחכם של 8200 או של ממשלת סין (ואף אחד לא רוצה להסתבך עם סין). אולי זה אפילו חלק ממבצע של ארה"ב עצמה; מאז סיפור סנודן, השפיונים שם מאוד זהירים.

לצד גישת התיכוניסט הכפר-סבאי של הפנטגון, קצת מפתיע שיש פה בכלל מגבלה. הרי מדובר בארצות הברית: המוני אמריקאים נורא אוהבים את הרובים שלהם, ומנמקים זאת בצורך להגנה עצמית. כן, גם כשמדובר ברובי סער שתוכננו לפצח שכפ"צים סובייטיים, עליהם כוונות צלפים ומחשבי ירי שלא יביישו תותח מתנייע. אז לפי ההיגיון הזה, מוזר שלא מחלקים קופונים לתותחי סייבר בבאנרים. נראה שהיום הזה מתקרב: ישנם כבר הליכי חקיקה בארה"ב שנועדו לאפשר זאת. חבל שהפנטגון מזהיר מפני הצטיידות ושימוש בנשק סייבר, אבל סבבה לגמרי עם כל טום, דיק והארי שמחזיק תותח הוביצר בחצר האחורית.  

קצרצרים

1. אמזון הודיעה אתמול שבחרה בלוקיישנים להקמת המטות החדשים שלה - לונג איילנד בניו יורק וקריסטל סיטי בווירג'יניה - לאחר שמאות ערים התמודדו על הזכות הקסומה לארח את החברה. מי יצא מורווח מהעניין? כמובן שרק אמזון עצמה; היא תזכה בשורת הטבות בשתי הערים. והמטה בניו יורק ישתלם לה מאוד: לפי בלומברג, תקבל החברה כ-61,000 דולר בהטבות מס על כל אחד מ-25,000 העובדים שצפויים לאכלס אותו, מתוך כוונה שתיצור בסך הכל 40,000 משרות במדינה - סכום כולל של 3 מיליארד דולר. זה פי שניים מההטבות שתקבל אמזון בקריסטל סיטי. כשתתחיל הפעילות בערים, יבינו העיריות איזו עסקת פאוסט הן עשו פה; חברות הייטק גדולות מקדמות ג'נטריפיקציה, ומייקרות את סביבת המחייה. המתכנתים, שמרוויחים יפה, שמחים - בעוד כל שאר האוכלוסיה מקללת. כן, זה בדיוק מה שצריכה עיר שהחיים בה הפכו ליקרים, עם מיעוט עשיר ומיוחס: פחות כספי מסים.

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון צילום: בלומברג

2. מיקרוסופט משיקה מחדש את עדכון אוקטובר של ווינדוס 10, עדכון שבוטל לאחר שהושק בחודש שעבר - ובצדק; באגים בעדכון הגרסה גרם למחיקת קבצים ומידע, לא משהו שארגונים אוהבים שמערכת ההפעלה שלהם עושה. מיקרוסופט הגיבה במהירות וביטלה את העדכון, אך קצת התקשתה להשיב את המחשבים למצב שקדם לו, במיוחד במחשבי ארגונים שרשומים לתוכנית העדכון האוטומטי שלה. והנה, עתה הושקה הגרסה המשופצת, נקווה שבלי מחלות למיניהן. הטיפ שלי: המתינו קצת לאחר השקת גרסה חדשה של תוכנה שחשובה לכם ואל תעדכנו אוטומטית. חכו וראו האם היא עושה שמות במחשבים של אחרים, וכך לא תיפגעו מהטעויות שעשו בה המפתחים.

3. עוד בכיר הולך הביתה בגלל הטרדה מינית: פליפקארט, ענקית הסחר המקוון ההודית שנרכשה בידי וולמארט, אילצה המנכ"ל ביני בנסאל להתפטר. מסתבר שהנ"ל נחקר בידי ההנהלה בשל תלונת הטרדה מינית שהוגשה נגדו, לפיה הטריד עובדת פליפקארט לאחר שעזבה את החברה. בנסאל הכחיש בתוקף את ההאשמות נגדו, הסתיר מידע, ונהג בחוסר שקיפות, לדברי וולמארט. אלו חדשות טובות - ומי יתן ורשעים דומים יבואו על עונשים; תואר ותפקיד לא מהווים פטור מאתיקה אנושית בסיסית.

4. נאט"ו, ברית ההגנה הצפון אטלנטית, מחפשת סטארט-אפים; הגנרל אנדרה לנטאנה, מפקד הברית, אמר שברצונו לשלב טכנולוגיות חדשות שישפרו את יכולותיה הצבאיות מול איומים דינמיים כרחפנים, מתקפות סייבר ועוד. לנאט"ו יש תחרות חדשנות שנתית, שנערכה לא מזמן וזכתה בה חברה בלגית בשם ALX, שפיתחה רחפני ריגול אזרחיים. לנאט"ו יש אמנם תלות לא מבוטלת בטכנולוגיה שמוכנים הצבאות החברים בה להביא לשטח, אך גם תקציב שמאפשר פיתוחים עצמאיים בהיקף מוגבל. ואני אומר - תמו חיפושיך, מר גנרל; בוא לישראל, היכן שאנחנו ממציאים פתרונות סייבר נפלאים כל הזמן, וכלי נשק מכל הסוגים - וגם בוחנים ומוכיחים אותם בשטח.