הסנאטורית אליזבת וורן מציעה לפרק את עמק הסיליקון
המועמדת המובילה להנהגת המפלגה הדמוקרטית פרסמה פוסט המפרט את האופן בו צריך לפרק של ענקיות הטכנולוגיה כמו אמזון, פייסבוק וגוגל לשם הגדלת התחרות; "יש להן יותר מדי כוח", כתבה והציעה לבטל כמה מהרכישות שביצעו כמו זו של ווייז
פוסט שפורסם היום (ו') בבלוג של הסנאטורית אליזבת וורן, חושף את המצע שלה להגבלת פעילותה של תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית. וורן מועמדת בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית והיא נחשבת לבעלת הסיכויים הטובים ביותר להפוך ליריבתו של דונלד טראמפ בבחירות הבאות לנשיאות.
- מבט מבפנים: כך צדים טאלנטים בעמק הסיליקון
- עמק הסיליקון הסיני מאיים על האוטונומיה של הונג קונג
- העצה יוצאת הדופן של רנדי צוקרברג לנשים בהייטק
המצע של וורן מתבסס בעיקרו על הגברת הרגולציה ופירוק חברות הטכנולוגיה הגדולות כגון אמזון או גוגל. לדידה של וורן חלק מהחברות האלה מחזיקות ביותר מדי כוח ומשתמשות בגודלן כדי למחוץ את התחרות. "אני רוצה לבצע שינויים גדולים ומהותיים בסקטור הטכנולוגיה שיגבירו את התחרות", כתבה וורן.
The internet doesn’t belong to a few giant companies – it belongs to all of us. Rather than tilting the playing field toward corporate interests, I'm joining @SenMarkey and @SenateDems to introduce a bill that restores #NetNeutrality and keeps the internet free and open for all. https://t.co/H4SBN1RSlP
— Elizabeth Warren (@SenWarren) 6 במרץ 2019
בין השינויים העיקריים שוורן מציעה ניתן למנות פירוק של החברות הגדולות לחברות קטנות יותר וממוקדות על סקטור פעילות מסוים; הגדלת הפיקוח על פעילות חברות טכנולוגיה; והגנה על צרכנים ועובדים והמידע שלהם. "יש להן יותר מדי כוח על הכלכלה, החברה והדמוקרטיה שלנו. הן חיסלו את התחרות ניצלו את המידע הפרטי שלנו לעשיית רווח בהתאם לצרכיהן", הסבירה וורן.
וורן חזרה והעלתה את שמותיהן של אמזון, פייסבוק וגוגל, אך שמה של אפל לא ממש הובלט. אל מיקרוסופט התייחסה וורן בעיקר כדי להראות כיצד מדיניות הגבלים עסקיים אגרסיבית שנוהלה נגדה בשנות ה-90 הביאה להקמתן של שלוש ענקיות האינטרנט. אמנם וורן קצת מטה את הדברים לטובת האידאולוגיה שלה. אך אין עוררין על כך שהמשפט שהקשה על מיקרוסופט להפוך את הדפדפן שלה - האינטרנט אקספלורר - לאפליקציית ברירת מחדל לגלישה באינטרנט אכן הקל בהמשך על המתחרים. כולל אפל, אגב.
גוגל או בינג
"האם אנחנו לא מרוצים מהאפשרות שיש לנו להשתמש היום בגוגל במקום בבינג?", שואלת וורן בפוסט. אך היא לא ממש מדייקת - יש טענות רבות שבינג ממשיך לחיות בעיקר כדי לאפשר לגוגל להימנע מהגדרה כמונופול בתחומה. בנוסף אותו משפט שמנע ממיקרוסופט לדחוף לגולשים את אינטרנט אקספלורר כברירת מחדל לא היה זה שאיפשר את העלייה של גוגל. מיקרוסופט נכנסה לעסקי החיפוש שנים רבות אחרי גוגל, וכרום הושק יותר מעשור אחרי המשפט ההוא. פייסבוק הוקמה גם היא הרבה אחרי כן. ואמזון מעולם לא הושפעה מאותו משפט.
בינג צילום מסך: bing אבל וורן כן צודקת בדבר אחד: כנראה שארה"ב חסרה רגולציה חזקה שתדע להתמודד עם הפרות הפרטיות והגדלת התחרות בסקטור. כך למשל אחת ההצעות היא למנוע מחברה לפתח אפליקציות ולהחזיק בחנות אפליקציות, כמו גוגל או אפל למשל. היא מציעה להעביר חקיקה שתגדיר חברות מסוימות כ-"platform utilities", פלטפורמת שירותים. "חברה כזו לא תוכל להחזיק בפלטפורמת השירות וגם להתחרות במסגרתה במשתמשים או בלקוחותיה", כתבה וורן.
פלטפורמת שירות תוגדר כחברה בעלת הכנסות של יותר מ-25 מיליארד דולר בשנה שמציעה בורסה, פלטפורמת מסחר מקוונת או מערכת לקישור בין משתמשים. התיאור של וורן תואם כמעט במדויק את התיאור של אמזון. אחת הטענות החוזרות על עצמן מסוחרים באתר היא שאמזון עצמה נוהגת להתחרות בהם אם היא מגלה שהמוצר שלהם מצליח מאוד. או שהיא מייצרת אותו ומציעה אותו דרך מותג הבית המוזל שלה Amazon Basics, או מציעה אותו תמיד במחיר הזול ביותר לגולשי האתר.
לגלות את אירופה
הקנס שוורן מציעה עומד על הפרת הרגולציה יעמוד על כ-5% מהכנסותיה השנתיות של המפרה. מדובר בסכומים גבוהים. אך אלה מזכירים מאוד את גובה הקנסות שהאיחוד האירופי מטיל על חברות המפירות את חוקי ההגבלים או את תקנות הפרטיות, ה-GDPR. מדובר בקריצת עין לפלח המפלגה הדמוקרטית שמעוניין לראות חקיקה יותר "אירופית" בארה"ב. על פי הגדרותיה של וורן, אמזון תיאלץ לבחור בין הפעלת אתר המכירות שלה או ייצור מוצרים מתחרים לאלה של הסוחרים באתר. גוגל תיאלץ להפריד את מנוע החיפוש שלה מפעילות הפרסום על ידי מכירתו לצד שלישי.
אליזבת וורן. קריצה לקהל הבוחרים צילום: איי אף פי היא גם הוסיפה שתתנגד ל"מיזוגים אנטי-תחרותיים" כדבריה תוך שהיא מביאה כדוגמה את רכישת הול פודס בידי אמזון. היא גם ציינה את הרכישה של אינסטגרם בידי פייסבוק כמו גם את זו של ווטסאפ או את רכישת ווייז בידי גוגל. "יזמים קטנים צריכים לקבל גם הם את ההזדמנות ותהיה להם את האפשרות להתחרות בענקיות הטכנולוגיה", כתבה.
וורן גם טענה שאולי כדאי לחשוב על ביטול כמה מהרכישות העיקריות של אמזון, גוגל ופייסבוק. הראשונה תצטרך להיפרד מהול פודס וזאפוס; השנייה מווייז, נסט ו-DoubleClick; והשלישית מווטסאפ ואינסטגרם. למרות שהניסוח שלה הקפיץ כמה פרשנים, היו אחרים שדווקא שיבחו את הצהרת הכוונות שלה. וורן גם כתבה שהן הדמוקרטים והן הרפובליקנים השתמשו בחקיקה דומה בעבר כדי להכריח את AT&T, סטנדרט אויל ו-ג'יי. פי מורגן לבצע פירוק.
"תחרות בריאה יכולה לפתור לא מעט בעיות", כותבת וורן בסוף הפוסט. "יותר תחרות פירושה יותר אפשרויות עבור הצרכנים ויצרני התוכן ויותר לחץ על חברות כגון פייסבוק לתקן את הבעיות המבניות שלהן. עלינו לתת לציבור יותר שליטה על הדרכים בהן המידע שלו נאסף, מנותח ונמכר".
לא ברור אם הרעיונות שמעלה וורן יתגשמו או לא, אך אין עוררין שהסוגיות שהיא מעלה עשויות לעורר דיון ציבורי על מקומן של חברות הטכנולוגיה בחיי בני האדם במאה ה-21.
