מלחמת ההישרדות בענף הסלולר תחריף בשנתיים הקרובות

שנת 2018 היתה אחת הגרועות בהיסטוריה של סלקום. החברה, פעם מכונת מזומנים מטורפת, עברה מרווח נקי של 113 מיליון שקל ב־2017 להפסד של 62 מיליון שקל. המתחרות, בזק ופרטנר, יפרסמו את הדו"חות שלהן רק בשבוע הבא (חברת התקשורת הגדולה הרביעית בישראל, HOT, הפכה בשנה שעברה לחברה פרטית וכבר לא מפרסמת דו"חות), אבל גם הם לא יהיו ורודים. אמנם כנראה שלא נראה שם הפסדים כמו בסלקום, אבל הרווחים צפויים לרדת משמעותית (ברבעון השלישי הרווח של פרטנר נחתך ביותר ממחצית ל־26 מיליון שקל וזה של בזק ב־27.3% ל־234 מיליון שקל), וכך גם ההכנסות.

מימין: מנכ"ל סלקום ניר שטרן, מנכ"ל בזק דודו מזרחי, מנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי ומנכ"ל פלאפון רן גוראון צילומים: עמית שעל, אראל כהן, רונן טופלברג

קריטי לדור הבא

אלו החדשות הרעות. והחדשות הרעות באמת? בשנתיים הקרובות לפחות המצב לא צפוי להשתפר אלא רק להחמיר. כל חברות התקשורת נמצאות עתה בפתחה של תקופה של השקעות גדולות שהן חייבות לבצע אם ברצונן לחזור בעתיד למסלול צמיחה משמעותי. הן עתידות להשקיע מאות מיליוני שקלים בתשתיות ובפיתוח שירותים חדשים, מחויבי המציאות לעתידן ולעתיד שוק התקשורת הישראלי, וזאת מבלי שהן יודעות בוודאות שההשקעה אכן תצדיק את עצמה. אמנם מדובר בסיכון ענק, אך קטן יותר מהסיכון של לשבת בשקט ולא לעשות כלום. כי בלי ההשקעות האלו, אין לחברות שום סיכוי לפעול בהצלחה בשוק התקשורת. במקרה הזה, המתנה וציפייה לטוב שקולות לגזר דין מוות.

ההשקעות של החברות יתמקדו בשלושה תחומים עיקריים: דור חמישי, סיבים אופטיים ושירותים חדשים בדגש על שירותי טלוויזיה. מבין השלושה, דור חמישי הוא הקריטי ביותר, אך גם זה בעל אי־הוודאות הגדולה ביותר. אינטרנט סלולרי בדור חמישי הוא הבסיס לדור הבא של שירותי טכנולוגיה, ויאפשר להביא למימוש מוצרים כמו מכוניות אוטונומיות, ערים חכמות ושירותי תוכן מורכבים לצרכנים בכל מקום שבו הם נמצאים, ולא רק דרך האינטרנט הביתי. ארה"ב וסין נמצאות במהלכים מואצים לפריסת רשתות דור חמישי כבר השנה, כשיפן, קוריאה הדרומית ואירופה לא הרבה מאחוריהן.

אבל בישראל, כמו בישראל, הכניסה של תשתית קריטית זו, בעלת חשיבות לאומית במדינה שנסמכת על מגזר הייטק כמנוע צמיחה, משתרכת מאחור. משרד התקשורת טרם פרסם מכרז תדרים, זה צפוי להתפרסם רק בשבועות הקרובים, ובחברות התקשורת מביעים חששות גדולים בנוגע למכרז והתנאים שייקבעו בו. בין השאר, מזהירים שם שמספר התדרים שמוקצים ותנאי המכרז לא יאפשרו פריסה נאותה של רשתות אלו. מדובר בחששות מהותיים, כאלו שיכולים לעכב את פריסת רשתות הדור החמישי. אבל קשה לראות תרחיש סביר שבו, בשנתיים הקרובות, פריסה זו לא יוצאת לדרך. ופריסה זו תהיה יקרה מאוד עבור חברות התקשורת. היא מחייבת הקמת מספר גדול הרבה יותר של אנטנות וכן הוספת מכשור מיוחד מסוגים שונים כדי להבטיח כיסוי מלא וקליטה רציפה ויציבה ללא ניתוקים – משהו קריטי כדי להפעיל מכוניות אוטונומיות בצורה רחבה.

זו הוצאה גדולה מאוד, שהסיכון שבצדה מצוי בעיקר בצד העובדה שלא ברור מתי ההשקעה תתחיל להחזיר את עצמה בצורה ממשית. סמארטפונים בדור חמישי יגיעו לשוק כבר השנה מכל היצרניות הגדולות, אבל מסמארטפונים לא עושים כיום הכנסות עתק. בשביל שהדור החמישי יצדיק את עצמו חברות התקשורת צריכות לראות שימוש ברמה הלאומית – כניסה רחבה של מכוניות אוטונומיות למשל. אלו צפויות להגיע לשוק בתחילת העשור הבא, וגם לישראל במודל זה או אחר, אך בשלב זה לא ברור מתי בדיוק ובאיזה היקף. החברות עלולות להשקיע סכומים ניכרים בדור חמישי, רק כדי להמתין שנים לפני שיראו החזר השקעה משמעותי.

בתחום הסיבים האופטיים המצב טוב יותר. פרטנר וסלקום פורסות בקצב קבוע. הסיבים של פרטנר נגישים ל־270 אלף בתים (נכון לנובמבר), וסלקום אף הודיעה בשבוע שעבר על רכישת השליטה במיזם הסיבים אנלימיטד של חברת החשמל, ביחד עם קרן תשתיות ישראל ובעלות משותפת של בין 180 ל־200 מיליון שקל (שתתחלק באופן שווה בין שני הגופים). סיבים אופטיים הם תשתית קריטית לשירותי תקשורת בתוך הבית. לסלקום ופרטנר היא תאפשר להאיץ את הפריסה של שירותי הטלוויזיה שלהן (ול־yes לבצע את המעבר משידורי לוויין לשידור טלוויזיה על גבי האינטרנט, שעליו הכריזה בשבוע שעבר), ומבחינה רחבה יותר היא תספק את רוחב הפס הדרוש לבית רווי מכשירים חכמים, סמארטפונים, טאבלטים ומחשבים שעושים שימוש תכוף במגוון שירותי סטרימינג.

יש כאן פוטנציאל הכנסות משמעותי, בין השאר כי הסיב משחרר את פרטנר וסלקום מהתלות בתשתית של בזק ו־HOT, ומאפשר להן, אם ירצו, להפוך לשחקניות סיטונאיות בעצמן ולמכור גישה לסיב שלהן לספקיות קטנות יותר. בסלקום מגדירים את ההשקעה בתחום כ"אירוע בקנה מידה פורץ דרך" ומקווים להביא את בשורת האינטרנט המהיר (עד 1GB לשנייה) למעל מיליון משקי בית בישראל בתוך חמש שנים. הנהלת סלקום מצפה שההשקעה בסיבים האופטיים תביא לחיסכון משמעותי בהוצאות של החברה לאורך זמן. האופטימיות שלה נעוצה בכך שסלקום משלמת כיום על כל לקוח שלה שעושה שימוש בתשתית של בזק סכום המוערך בכ־800 שקל בשנה. התשלום הזה צפוי להתכווץ באופן משמעותי עם המעבר של הלקוחות מהתשתית של בזק לתשתית הסיבים האופטיים. התממשות התרחיש הזה טובה לסלקום, רעה לבזק, וספק אם תשפיע על הצרכן.

סלקום התחייבה להשקיע בסיבים 100 מיליון שקל בשלוש השנים הקרובות (בנוסף ל־100 מיליון שקל מצד תשתיות ישראל). הוצאה אדירה, שכדי שתצדיק את עצמה צריכים לקוות שהביקוש לאינטרנט אולטרה־מהיר בקרב צרכנים יהיה גבוה מספיק.

לבזק, בינתיים, יש קשיים משלה בתחום הסיבים האופטיים. החברה אמנם פרסה תשתית ברוב הרחובות בישראל, אבל לא השלימה את המהלך היקר מאוד של חיבורה לבתים. זאת, לא רק משיקולי עלות אלא גם משיקולים תפעוליים כמו חשש שמשרד התקשורת יחייב אותה בפריסה אוניברסלית יקרה ובלתי משתלמת. המהלך של החברה־הבת yes עתיד להתניע משהו, שכן להשלמתו דרושה פריסה רחבה של סיבים.

בתחום השירותים פרטנר וסלקום נמצאות בהילוך גבוה הודות לשירותי הטלוויזיה שלהן. השירותים של שתי החברות נמצאים בצמיחה מרשימה וגדלים לא רק באמצעות נגיסת לקוחות מ־yes ו־HOT אלא גם דרך צירוף לקוחות שלא היו מנויים קודם לכן על שירותיהן. עם זאת, שתי החברות מחזיקות היום ביחד רק בכ־20% משוק הטלוויזיה הישראלי. בשנתיים הקרובות הן יידרשו להמשיך להשקיע בשירותים האלו, הן מבחינת תוכן, הן בכל הנוגע לפיתוח הפלטפורמה, הטכנולוגיה והשירותים המשלימים והן מבחינת שיווק וקידום, כדי להמשיך ולהגדיל את הנתח שלהן משמעותית. כלומר, אף שהשירותים מצליחים, ספק אם יצליחו להפוך בשנתיים הקרובות למקור רווח משמעותי או אפילו יקזזו את ההשקעה בהם. במקביל השחקניות הוותיקות, yes ו־HOT, ימשיכו לאבד לקוחות אלא אם יבצעו שינויים מסיביים ויקרים, כמו המעבר מלוויין לאינטרנט שמתכננת yes.

ייאלצו להגביר את הדימום

כל השינויים הללו מסוכנים מאוד ויקרים מאוד אבל גם הכרחיים. ומבחינת חברות התקשורת הם מגיעים בתקופה הגרועה ביותר שאפשר: כשההכנסות בירידה והרווחים מצטמקים או אפילו נעלמים לחלוטין. כולן מדממות כסף, וכולן ייאלצו להגביר את הדימום כדי שיהיה להן סיכוי לאופק עתידי. קיצוצי העובדים המקיפים שיוצאים לדרך בימים אלו בקבוצת בזק ובסלקום הם חלק מההיערכות להוצאות אלו, לא רק תגובה לביצועים הכספיים של הרבעונים הקודמים.

השנתיים הקרובות יהיו מסוכנות עבור חברות התקשורת, בעיקר לסלקום ופרטנר שלא נהנות מהגב הרחב יותר של בזק ושל HOT. שנתיים של עלייה משמעותית בהוצאות, בהמשך לירידה מתמשכת בהכנסות, ובלי ודאות שבסיום התקופה הזו יתהפך הגלגל. שנתיים שעלולות לגרום להן עוד להתגעגע להפסדים ולירידה ברווחים של 2018.

התוצאות העגומות: יותר מנויי סלולר, אך משלמים פחות

כדי להבין את עוצמת הטלטלה במעבר של סלקום להפסד ב־2018, מומלץ לחזור עשור לאחור: רווח נקי של 1.3 מיליארד שקל עיטר אז את הדו"חות של החברה, במה שנראה היום כמו חזיון תעתועים.

סלקום היא כבר מזמן לא רק חברת סלולר, אלא חברת תקשורת עם פעילות ענפה בתחום האינטרנט והטלוויזיה הרב־ערוצית. בתחום הנייח, שכולל את שירותי הטלוויזיה, האינטרנט והטלפוניה הקווית, סלקום מציגה שיפור בתוצאות העסקיות, הן בהכנסות שצמחו ב־8.6% והן ברווח התפעולי שעלה ב־4.3%. סלקום נהנתה ב־2018 מזינוק של 21% במספר מנויי האינטרנט ושל 29% במספר בתי האב שמחוברים לשירותי סלקום tv. אלא שהשיפור הזה לא מספיק משמעותי כדי לקזז את ההרעה שסלקום ממשיכה לחוות בתחום התקשורת הסלולרית. בפעילות המסורתית סלקום מציגה ירידה של 12% בהכנסות ושל 34% ברווח. בשנת 2018 סלקום נהנתה מתוספת של 34 אלף מנויי סלולר, אולם ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי (ARPU) ירדה ב־8.6% ועמדה על 49 שקל. לפיכך הבעיה של סלקום בתחום הסלולר היא שיש לה יותר מנויים שמשלמים פחות כסף.

ההרעה בתוצאות העסקיות של סלקום ב־2018 לא באה לידי ביטוי רק בשורת הרווח, אלא גם בתזרים המזומנים הפנוי של החברה שצנח ב־44% והסתכם ב־181 מיליון שקל. התזרים הזה לא יספיק כדי לשרת את החוב של סלקום שבשנתיים הקרובות נדרשת לפרוע 1.4 מיליארד שקל. בסלקום בונים על שירות החוב באמצעות קופת המזומנים הדשנה של החברה שבסוף 2018 הסתכמה ב־1.6 מיליארד שקל.

האכזבה של המשקיעים מהדו"חות הכספיים של סלקום ל־2018 באה לידי ביטוי אתמול בירידות שערים חדות שהגיעו ל־4.6%. מתחילת השנה מניית סלקום הספיקה לאבד 30% מערכה, והיא נמצאת במקום השני והלא מכובד בטבלת המניות שספגו את הירידה החדה ביותר עד כה ב־2019, שנייה רק לבי־קום שמחזיקה במניות בזק.

לא רק בעלי המניות של סלקום ניזוקים מההרעה בתוצאות של חברת התקשורת, אלא גם מנהליה הבכירים שלא קיבלו בונוס שנתי. עלות השכר ב־2018 של מנכ"ל סלקום ניר שטרן היתה נמוכה בכ־50% מעלות שכרו ב־2017, והסתכמה ב־2.2 מיליון שקל.

יניב רחימי