הסטארטאפים המבטיחים
מקומות 10-5: מ-Cloudinary ועד Innoviz
בלי לגייס אפילו דולר אחד cloudinary שומרת על קצבי צמיחה מרשימים, חברת תכני הספורט Minute Media מושכת יותר ויותר אוהדים, Drivenets שואפת לשנות את עולם התקשורת, MyHeritage רוכבת על ההצלחה של ערכת הדנ"א שלה ו-GlassesUSA היא הנסיכה עם העדשה
מקום 5: Cloudinary - רואים רחוק
בלי לגייס אפילו דולר אחד, קלאודינרי מצליחה לשמור על קצבי צמיחה מרשימים וגם לשמור על עצמאותה
עובדי קלאודינרי צילום: נוגה שדמי-ואן דה-ריפ
בשנתיים האחרונות החליטה קלאודינרי שהיא רוצה להתחיל לאפשר לעובדיה לממש את האופציות שהם מחזיקים, ולכן קרן בסמר האמריקאית, שמנוהלת בישראל על ידי אדם פישר, רכשה מניות של עובדי החברה בשני סבבים שהסתכמו בכ־25 מיליון דולר. בשנה הקרובה בכוונת החברה לקיים עוד סבב נוסף של רכישת מניות עובדים בעשרות מיליוני דולרים. בכל הרכישות האלו, הכסף הגיע לידי העובדים, וחלקו גם להנהלת החברה, אבל לא לקופתה. בחברה לא רואים צורך בגיוס כספים, ומעדיפים לצמוח בקצב המהיר בתחום שבו היא פועלת. המצב המיוחד הזה מאפשר לנהל את קלאודינרי ללא דירקטוריון חיצוני, וללא השפעות של אקזיט או צורך בהנפקה כדי לספק צורך של משקיעים.
המוצר המרכזי של קלאודינרי בא לתת מענה לצורך בכלי אוטומטי לניהול מדיה: בעבר, ניהול קבצי המדיה דרש מבעלי האתרים עבודה ידנית מאומצת, שגזלה זמן ומשאבים רבים. השירות של קלאודינרי מאפשר למפתחים לנהל את המדיה הדיגיטלית של אתרים בכל אמצעי, ובכל רזולוציה. כיום החברה מנהלת כ־30 מיליארד קבצי תמונות וידאו עבור לקוחותיה. עד כה היא צברה יותר מ־5,500 לקוחות ברחבי העולם, ובהם טאבולה, אאוטבריין, פורבס, באזפיד, CBS, Under Armour, פיפ"א, NFL, אינדיגוגו, שופרסל, Trivago ועוד.
ל-50 הסטארט-אפים המובילים - לחצו כאן
איתי לחן צילום: יחצ
בשנה האחרונה עברה קלאודינרי התפתחות משמעותית שצפויה להפוך את השנים הקרובות למשמעותיות ביותר עבורה: עד כה התמקד המוצר של החברה במפתחים, מה שהגביל את השוק שלה משמעותית. לאחרונה הכריזה החברה על כלי חדש שיתאים גם ללא־מפתחים, אלא בעיקר לזרוע השיווק והניהול בחברה. בשונה מהתוכנה למפתחים, הכלי החדש הוא גרפי ונוח למשתמשים שאינם טכנולוגיים באופיים.
בשונה מחברות אחרות בתחום ה־SAAS (תוכנה כשירות), קלאודינרי הצליחה להגיע לקצב ההכנסות המרשים שלה עם 160 עובדים, נכון לסוף 2018, וכנראה תסיים את 2019 עם כ־240 עובדים. בחברות דומות שמגיעות לקצב מכירות כזה מועסקים מספר כפול של עובדים. בקלאודינרי אף מספרים שמאז שהוקמה החברה ב־2012, רק שישה עובדים עזבו אותה מרצונם.
מקום 6: Minute Media - עלתה למתפרצת
חברת תכני הספורט מושכת יותר ויותר אוהדים, ומפעילה באופן עצמאי חלקים מאתרי הספורט הפופולריים בעולם
שנת 2018 היתה הטובה ביותר של מינֵט מדיה (MinuteMedia), שהוקמה ב־2011 על ידי אסף פלד וגילי בימן ומעסיקה 200 עובדים. החברה מאפשרת לאוהדי ספורט מרחבי העולם לייצר תכנים ייחודיים מנקודת מבטם האישית ומפיצה אותם בכמה מותגים שפיתחה: 90Min, מרכז פעילות לאוהדי כדורגל מכל העולם; 12Up, שמרכז פעילות בתחום הספורט האמריקאי (ליגת הפוטבול NFL, ליגת הכדורסל NBA ועוד); ו־DBLTAP המוקדש לעולם ה־eSports (ספורט גיימינג).
המנכ"ל אסף פלד
בשלוש הפעילויות מבקרים בכל חודש כ־130 מיליון גולשים, ויותר מ־4,000 יצרני תוכן מעלים אליהם כ־20,000 תכנים מקוריים בכל חודש. בשנה האחרונה צברו שלושת המותגים תאוצה רבה, שהביאה את החברה לצמיחה של 100% במכירות, עם תחזית מכירות של לפחות 100 מיליון דולר ב־2019.
במקביל, מינט מדיה הגיעה לרווחיות שהקנתה לה עוצמה משמעותית בשוק הפאבלישינג, ואיפשרה לה לבצע שתי רכישות של גופי תוכן משלימים: במרץ האחרון היא רכשה את אתר הספורט והבידור The Big Lead מחברת המדיה גנט (המוציאה לאור של העיתון USA Today), ובספטמבר שלפניו היא רכשה את אתר הטריוויה Mental Floss, בעסקה שסימנה את כיווני ההתרחבות של החברה מעבר לתחומי הספורט, ואל תחומי הבידור. בחברה מעריכים שלנוכח המשבר בשוק הפאבלישינג העולמי יופיעו בשוק עוד הזדמנויות לרכישות דומות ואפילו משמעותיות יותר.
תחום משמעותי שאליו התרחבה מינט מדיה באחרונה הוא פעילות מול אתרים אחרים בעולם, במתכונת B2B: החברה מציעה לאתרי ספורט גדולים לנהל עבורם את התוכן ופעילויות המדיה הנלוות של חלקים ספציפיים באתר. לדוגמה, כל פעילות הכדורגל באתר של ספורט אילוסטרייטד מנוהלת באופן מלא על ידי מינט מדיה. לחברה יש כיום 60 שותפים בתחום זה, שהפך למשמעותי בהכנסותיה עם צפי התרחבות.
במינט מדיה לא רואים הנפקה בשנתיים הקרובות, אבל מבינים שעם מכירות של 100 מיליון דולר היא חייבת להיערך לאפשרות הזאת, ולכן החברה החלה לבנות עצמה מבחינה חשבונאית ותפעולית כחברה בורסאית לכל דבר. התפתחות משמעותית נוספה היא גיוס הון משמעותי שהחברה מתכננת להשלים במהלך 2019, גיוס שיאפשר לה לחזק את הבסיס הפיננסי שלה ולבצע רכישות נוספות. עד כה גייסה החברה כ־100 מיליון דולר מקומרה קפיטל, גולדמן סאקס, באטרי ועוד.
מקום 7: Drivenets - לשנות את עולם התקשורת
אם החזון של דרייבנטס יצליח היא תהפוך את חברות ציוד התקשורת לדינוזאורים, ותהפוך לחברת ענק
דרייבנטס נחשפה לציבור רק אשתקד, כשנכללה ברשימת 50 החברות המבטיחות של "כלכליסט". השנה התברר שיש מי שעומדים בתור כדי להשקיע בהבטחה הזו, כשדרייבנטס ביצעה קפיצת מדרגה וגייסה לראשונה כסף מוסדי: 110 מיליון דולר, בהובלת הקרנות בסמר ונצ'ר פרטנרס ופיטנגו צמיחה, וכמה משקיעים פרטיים.
עידו סוסן אחד המייסדים צילום: אוראל כהן
מה שהביא את שתי הקרנות הללו להשקיע סכומי עתק בחברה הם הטכנולוגיה והחזון שלה: דרייבנטס רוצה לשנות מהיסוד את עולם התקשורת, לרשת את מקומן של יצרניות ציוד תקשורת ותיקות, ולהחליפן בתוכנה ושרתים. הצורך בפתרונות של החברה נולד כשהביקוש העצום לדאטה הביא את ספקי התקשורת, חברות הטלקום, למצב אבסורדי: אלו נאלצות להשקיע הון בטיפול בתעבורת דאטה, אבל ההכנסות והרווחים שלהן קטנים משמעותית. את הפרדוקס הזה מנסה דרייבנטס לפתור באמצעות מערכת שמשלבת תוכנת ענן ופתרונות ניתוב זולים ויעילים, באופן שמעביר את רשת התקשורת לענן, חוסך את הצורך לשדרג מערכות תקשורת, ומביא לקיצוץ משמעותי בעלויות.
שני היזמים, עידו סוסן והלל קוברינסקי, רשמו אקזיטים מרשימים בעבר. קוברינסקי היה ממקימי Interwise, ספקית שירותי ועידה באינטרנט, שב־2007 נמכרה ל־AT&T תמורת 121 מיליון דולר. סוסן היה ממקימי אינטוסל, שפיתחה תוכנה לאופטימיזציה אוטומטית של רשתות, ושנמכרה ב־2013 לסיסקו תמורת 475 מיליון דולר באחד האקזיטים המרשימים ביותר בישראל (בחברה הושקעו רק 6 מיליון דולר, על ידי אותה בסמר שמושקעת כעת גם בדרייבנטס). הפעם, המהפכה שהשניים מתכננים עשויה לייצר חברת ענק שהאקזיט של אינטוסל יהיה קטן לעומתה. ועם זאת, נדמה שהמילה "אקזיט" לא נכללת בלקסיקון של דרייבנטס: סוסן מאמין שזו תהיה החברה האמיתית הגדולה שלו, ולא עוד אקזיט מהיר.
דרייבנטס עובדת חזק כדי להגיע לשם, עם יותר מ־150 עובדים (רובם ברעננה והשאר בתפקידי שיווק ומכירות בניו ג'רזי). כדי להצליח, יהיה עליה גם להתחרות בענקיות ציוד התקשורת (כמו סיסקו, שסוסן מכר לה את אינטוסל) וגם לשכנע את ענקיות הטלקום להתגבר על הספקנות ולהחליף מערכות תקשורת מוכרות בחדשנות סטארט־אפיסטית. בהתחשב ברקורד של סוסן וקוברינסקי, זו נראית מטרה ריאלית.
מקום 8: MyHeritage - גנום של הצלחה
חברת הגניאולוגיה רוכבת על ההצלחה של ערכת הדנ"א שלה, בדרך לשוק האירופי
חברת הגניאולוגיה (חקר אילנות יוחסין) מיי הריטג' אינה זרה לרשימה זו — אבל בשנים האחרונות הבחירה שלה להתרחב לתחום הגנטי נושאת פירות רבים מאי פעם. הפריצה המשמעותית של מיי הריטג' היתה ב־2016–2017, אז השיקה החברה בדיקת דנ"א שמאפשרת למשתמשים לאתר את קרוביהם. המוצר, שמתחרה בכמה מוצרים דומים בעולם, צמח ב־2018 ב־97%, וההכנסות זינקו איתו מ־2012 ל־156 מיליון דולר, כשאת 2019 החברה מצפה לסיים בהכנסות של יותר מ־200 מיליון דולר.
עובדי מיי הריטג' מקיפים את גלעד יפת (במרכז), המייסד והמנכ"ל צילום: עמית שעל
בין היתר, ההצלחה הזו הסתייעה בפרויקט שיווקי־הומניטרי גדול לסיוע באיחודי משפחות, שהחברה השיקה אשתקד. ההתחלה היתה עם ילדי תימן, שמיי הריטג' התגייסה לאתר את קרוביהם, מאמץ שרשם כמה וכמה הצלחות. לאחר מכן הרחיבה החברה את הצעתה ל־25 אלף ילדים מאומצים מעוטי יכולת בעולם, שרוצים לאתר את המשפחות הביולוגיות שלהם.
בשנה האחרונה, מיי הריטג' מסתערת על אירופה כשוק פעילות מרכזי (לצד ארצות הברית). כחלק מהמאמץ הזה החברה החליטה ליטול חסות בלעדית על האירוויזיון, בעלות של מיליוני דולרים. ההשקעה באירוויזיון אינה רק כספית אלא נמדדת גם במשאבים: לצורך הזכייה בחסות, החברה נדרשה להעמיד תוכנית שלמה של פעילויות, אם מקוונות ואם בצמוד לאירוויזיון. מיי הריטג', שפועלת בשוק צרכני וגלובלי ונדרשת לשיטות יצירתיות שיגיעו לקהל נרחב ככל האפשר, רתמה את עצמה לאתגר הניכר הזה כיוון שהאירוויזיון הוא כנראה אירוע הנון־ספורט השנתי הנצפה ביותר בעולם. בחברה מעריכים שזו תהיה הזדמנות נדירה להגיע לקהל אירופי מקסימלי, ומצפים שהמאמץ ישתלם ושכתוצאה מהפעילות החברה תהפוך למותג מוביל בתחומה באירופה.
בתוך כך, 2019 תעמוד בסימן של עוד ריצה קדימה של החברה, עם מוצר חדשני שעל אודותיו היא לא מרחיבה בשלב זה, ושמרכז סביבו את רוב פעילות הפיתוח שלה.
מיי הריטג' מעסיקה כיום כ־500 עובדים; חלק משמעותי מהם תופסת מחלקת התמיכה של החברה, שיושבת באירלנד ופועלת כחברה חיצונית המספקת שירות, בדומה למודל של איירבנב וגוגל.
מקום 9: GlassesUSA - הנסיכה עם העדשה
פלטפורמת הייצור והשיווק למשקפיים הפכה לאחת מחברות הקמעונאות הישראליות המצליחות בעולם
האקוסיסטם המקומי כבר התברך בלא מעט חדי־קרן, אבל מותג ריטייל ישראלי שזוכה להצלחה בעולם הוא תופעה נדירה. GlassesUSA היא דוגמה יוצאת דופן לסטארט־אפ ישראלי מתחום הקמעונאות שמציע גם מוצר פיזי והפך למוביל בתחומו.
מימין: אלדד רוטמן, דניאל רוטמן ורועי אמבר, מייסדי GlassesUSA צילום: יחצ
GlassesUSA הוקמה לפני עשר שנים על ידי האחרים דניאל ואלדד רוטמן (מנכ"ל ו־COO בהתאמה) ורועי אמבר (CTO), שלושתם בעלי ניסיון רב שנים בתחום המרקטינג. ההחלטה להקים מותג בתחום האופטיקה התקבלה נוכח זיהוי שלהם שמדובר בפוטנציאל שוק כמעט בלתי מוגבל — יותר ממחצית מהאוכלוסייה זקוקה לשיפור ראייה, וכמעט כולם זקוקים למשקפי שמש. בני דור המילניום שהתבגרו וזקוקים היום למשקפי ראייה הם גם הדור הראשון שגדל עם האינטרנט ועבורו רכישות אונליין הן כבר ברירת המחדל. בנוסף, שולי הרווח בתחום נחשבים לגדולים במיוחד ופוטנציאל השיבוש הטכנולוגי, במיוחד לפני עשור, עצום.
היום גלאסס מתחזקת שלוש פלטפורמות מכירה שונות: לצד הפלטפורמה המרכזית יש לה גם פלטפורמה למוצרי פרימיום וחברת בת בתחום ה־B2B שמציעה ביטוחי ראייה לעובדים וחברות בארה"ב, כחלופה לביטוח הבריאות הקיים בשוק.
אבל הייחוד של גלאסס הוא לא רק ההקמה והביסוס של מותג מצליח — יותר מ־1% מהאמריקאים מרכיבים היום משקפיים שיוצרו על ידי החברה הישראלית — אלא גם כל המערך הנלווה אליו: לגלאסס יש היום שני מפעלים, בישראל ובתאילנד, והיא יודעת לייצר זוג משקפיים בהתאמה אישית בתהליך שנמשך פחות משש דקות. המשמעות היא שזוג משקפיים שלקוח אמריקאי הזמין בערב כבר נמצא על מטוס בבוקר הבא, ומגיע לקונה בתוך 48 שעות בלבד.
הפוקוס של גלאסס מאז הקמתה הוא על השוק האמריקאי, אבל החברה מייצאת היום משקפיים ל־90 מדינות ברחבי העולם, ומתכננת להעמיק את החדירה שלה גם לשווקים נוספים, כמו השוק האירופי. ייתכן שההתרחבות תוביל את החברה, שגייסה עד היום רק 40 מיליון דולר, לסבב גיוס נוסף, שנחסך ממנה עד היום בעקבות ההצלחה ומחזור המכירות המכובד שלה.
מקום 10: Innoviz - השם החם של תעשיית הרכב העולמית
החיישנים של אינוביז קיבלו חותמת גלובלית, שמסמנים אותה כחלק ממהפכת הרכב האוטונומי
השנה האחרונה הפכה את יצרנית הלידארים (מד מרחק באמצעות לייזר) אינוביז מחברה עם פוטנציאל, לשם החם של תעשיית הרכב האוטונומי העולמית. אינוביז, שנוסדה רק ב־2016, סגרה את 2017 עם סבב של 73 מיליון דולר ופתחה את 2019 עם גיוס של 132 מיליון דולר, שבו לקחו חלק גם שני משקיעים מוסדיים מקומיים (חברות הביטוח הראל והפניקס) והעניק לחברה, לפי הערכות, שווי של יותר מחצי מיליארד דולר. את הגושפנקה הגלובלית העניקה לאינוביז יצרנית הרכב הגרמנית ב.מ.וו, שחתמה עימה לפני שנה על חוזה עתידי להטמעת המערכת שלה בקו הרכבים האוטונומי שלה שיעלה על הכביש ב־2021.
מייסדי אינוביז (מימין לשמאל): עמית שטיינברג, אורן בוסקילה, עומר כילף, אורן רוזנצויג וזהר זיסאפל צילום: DAVID GARB
אינוביז מפתחת חיישני לידאר שמאפשרים סריקה תלת־ממדית של סביבת הרכב בזמן אמת. הטכנולוגיה מבוססת על שליחת פולסי לייזר וזיהוי האותות החוזרים מהעצמים בסביבה. היתרון של החיישן של אינוביז הוא ביכולתו לפעול ביעילות גם במצבי אור ומזג אוויר משתנים. בנוסף, אינוביז מפתחת את כל שכבת התוכנה בשלושה שבבים שונים — אחד לסריקה, שני לקליטה, ושלישי לעיבוד התמונה.
מוקדם יותר השנה הודיעה אינוביז על מעבר לייצור המוני בסין, שם היא מקימה בימים אלה פס ייצור חדש שצפוי להתחיל לפעול בסוף 2019. עם המעבר של יצרניות רכב רבות לייצור נרחב יותר של כלי רכב המצוידים ביכולות נהיגה אוטונומית, רבות מהן מקבלות בימים אלה את ההחלטה באיזו מערכת חישה יעשו שימוש. לפי כל האינדיקציות, אינוביז, שנמצאת כבר במו"מ עם חברות רכב רבות, תהיה חלק אינטגרלי מהמהפכה הקרובה בתחום.
החברה הוקמה על ידי עומר כילף, המכהן כמנכ"ל, יחד עם עמית שטיינברג, אורן רוזנצוויג ואורן בוסקילה, הממלאים תפקידי ניהול ופיתוח בחברה. כל הארבעה שירתו יחד ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. לאחר ההקמה הצטרף לצוות המייסדים היזם והמשקיע זהר זיסאפל, המשמש כיו"ר החברה.
