דיפ בהייטק: היזמים הישראלים מככבים במהפכת החדשנות הבאה

המונח נטבע לראשונה בידי משקיעת האנג'ל סוואטי צ'אטורוודי, שציינה שכל סטארט-אפ מכריז על עצמו כהייטק, אך לא כולם אכן כאלה. לפי צ'אטורוודי, רוב החברות בתחום בנויות על מודל עסקי של הפיכת שירות אופליין לשירות מקוון, או חידוש המודל העסקי לכיוון של שיתופיות, כמו אובר, אך לא עומדת מאחוריהן פריצת דרך מדעית משנה סדרי חיים.

בשנה שעברה הסתכמו ההשקעות בדיפטק ב-18 מיליארד דולר, עדיין נתח לא גבוה במיוחד מכלל השקעות הטכנולוגיה בשנה זו, שחצו את רף 100 מיליארד הדולר, אך הצמיחה המהירה בולטת. המונח מאגד למעשה שבע קבוצות של טכנולוגיות: בינה מלאכותית, ביוטכנולוגיה, מל"טים ורובוטיקה, מחשוב קוואנטום, פוטוניקה ואלקטרוניקה (העוסקות בין היתר בתקשורת אופטית), חומרים מתקדמים (כמו אלה המשמשים להדפסת תלת ממד) ובלוקצ'יין. לעתים נכללות בקבוצה גם טכנולוגיות בתחומי המזון והחקלאות.

המשותף לתחומים אלו הוא ביסוסם על פיתוחים מדעיים פורצי דרך והאפשרות ליצירת השפעה רחבה עם כניסת הטכנולוגיה או המוצר לשימוש - לצד הצורך בזמן פיתוח ממושך מהמקובל עבור סטארט-אפים, שדורש גם מימון נרחב יותר. הטכנולוגיות שנכנסות תחת מטריית הדיפטק אינן חדשות לכשעצמן, אך ב-BCG מצביעים על מאפיינים שמבדלים את חברות הדיפטק מחברות אחרות המתמקדות בתחומים אלו. במקביל, יותר קרנות הון סיכון מתמקדות בתחום, אף שהוא דורש השקעות גדולות יותר ומומחיות רבה יותר להערכת שווי החברות הפועלות בו.

רן קראוס, מנכ"ל ומייסד איירובוטיקס צילום: תומי הרפז

מאפיינים אלו של התחום שונים משהו מהאפיון של אומת הסטארט-אפ הישראלית, שיזמיה חושקים באקזיט מהיר ונוטים לפיתוחים שלא דורשים זמן פיתוח ארוך מדי ומשאבים מרובים מדי, ולרוב מגיעים לשוק במהירות. אך גם התוצאות של פיתוחים אלו הם לרוב לא משני חיים, אלא בעיקר תכונה נוספת או אפליקציה של מערכת קיימת.

הבדיקה של BCG, שנערכה במשך שנה באמצעות ראיונות עומק עם משקיעים וחברות שפועלים בתחומי הדיפטק לצד ניתוח גיוסי כספים ופטנטים שהגישו החברות, מצביע על משיכת המשקיעים לחברות עם טכנולוגיות עמוקות יותר. לטענת חברת המחקר, המשקיעים ערוכים להתמודד עם הצורך בזמני פיתוח ארוכים יותר ומשאבים רבים יותר, שצפויים להניב גם תוצאות מתגמלות יותר.

הסטארט-אפים זיהו את העניין הגובר מצד המשקיעים, באופן שיוצר לעיתים מצבים מגוחכים. כך, סקר שפרסמה בחודש יוני קרן הון הסיכון הבריטית MMC העלה ש-40% מחברות הסטארט-אפ באירופה המכריזות על עצמן כעוסקות בבינה מלאכותית כלל לא נוגעות בתחום. ב-MMC הסבירו את הממצאים בכך שההשקעות בתחום הבינה המלאכותית זינקו בחמש השנים האחרונות פי 15, ושסבב ההשקעה הממוצע בחברות אלו גבוה ב-15%-50% מהמקובל.

צורך בהשקעות כפולות מבסטארט-אפ רגיל

מרבית הפיתוחים שקוטלגו כדיפטק פותחו עד כה במסגרות אקדמיות, אך בשנים האחרונות המשקיעים מגלים תיאבון לטכנולוגיות מורכבות ויותר מרחיקות לכת שמניבות יותר מ"עוד אפליקציות". במובנים רבים, טכנולוגיות הדיפטק היו בעבר שדות המחקר של פרופסורים משוגעים לדבר, שהיו להם תקציבים להשתעשע בטכנולוגיות עתידניות שלא בהכרח יימצא להן שימוש.

מייסד Massivit גרשון מילר ויו"ר החברה לשעבר, יאיר צדיק צילום: אוראל כהן

אך בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקף גיוסי הכספים של קרנות הון הסיכון, שאפשרו את היווצרותן של קרנות ענק. אלו, בשילוב התפתחותן המואצת של זרועות ההשקעה בתאגידים הגדולים, אפשרו השקעות בתחומים שדורשים משאבים גדולים מהמקובל. כתוצאה מכך, תחומי הפיתוח שבעבר נתפסו כמיועדים רק למשקיעים עם כיסים עמוקים או לקהילה המדעית, הפכו לפופולריים יותר.

ב־BCG מצביעים על ארבעה קריטריונים מרכזיים לזיהוי חברה שמפתחת דיפטק. הראשון, הוא שהטכנולוגיה שהיא מפתחת אכן תהיה פורצת דרך, ולכן עליה להיות מגובה בפרסומים מדעיים או בפטנטים. המדד השני, הוא השפעה מחוללת שינוי יסוד - כלומר מחוללת את אותו שיבוש  מבוקש - בתחום חיים ספציפי. שלישית, החברה עובדת בזמן פיתוח ארוך שלא מסתכם בשנה-שנתיים אלא אורך לרוב שבע־תשע שנים. ורביעית, שהוא פועל יוצא של הקריטריון הרביעי, החברה נדרשת להשקעה גבוהה מהרגיל לאורך תקופה ארוכה.

למעשה, לפי המדדים של BCG, במרבית תחומי הדיפטק ההשקעה הנדרשת היא כפולה מן ההשקעה בחברות ה"רגילות" הפועלות באותם תחומים (ראו תרשים). בתחומים כמו ביוטכנולוגיה ומחשוב קוואנטי ההשקעה גבוהה אף פי עשרה מבחברות הרגילות הפועלות בתחום זה.

ריאה מודפסת של חברת קולפלנט

להערכת מחברי המחקר, ההשקעות בחברות דיפטק צפויות ללכת ולהתעצם עם השיפורים בכוח המיחשוב וירידת מחירי החומרה. עולם הטכנולוגיה עובר מפיתוח אפליקציות על בסיס הידע הקיים לשלב של חדשנות עמוקה יותר ויצירת תשתיות חדשות. שינוי זה מושך מאוד את התאגידים, שהקפיצו את השקעותיהם בתחומי הדיפטק בשנים האחרונות באמצעות זרועות ההון סיכון.

לתאגידים נוח להציג את ההשקעה בדיפטק לא רק כפעילות בתחום החדשנות אלא גם כפעילות טובה עבור החברה האנושית. הבדיקה של BCG מעלה שמרבית חברות הדיפטק עוסקות בפיתוחים לתחומים שהוגדרו בידי האו"ם כתחומי הליבה לפיתוח בר־קיימא, ובראשם בריאות ואיכות חיים, חדשנות בתעשייה מסורתית, אקלים ואנרגיה ירוקה ואפילו מים נקיים.

"הדיפטק הוא השלב הבא בהתקדמות הטכנולוגית המתמשכת שעוברת על האנושות בעשורים האחרונים", כתבו ב-BCG. "כפי שהאינטרנט חוללה את המהפכה של שנות התשעים כשחיברה את כל העולם, והדיגיטל והמובייל אפשרו למידע לעבור במהירות אדירה במהפכה של העשור הראשון של המאה ה־21, כך הדיפטק הוא המהפכה של העשור השני של המאה. הוא זה שיאפשר לחידושים טכנולוגיים לחדור לכל תחומי החיים".

ישראל מובילה את התחום במספר חברות לנפש

איך ישראל משתלבת בגל הטכנולוגיות העמוקות? שתי הדוגמאות המובהקות ביותר לחברות בתחום הן מפתחת מערכות ראיית המכונה לרכב מובילאיי, שנמכרה לאינטל ב-15.3 מיליארד דולר, וחברת הביומד קייט פארמה, שנמכרה לגיליאד האמריקאית ב-12 מיליארד דולר. שתי חברות אלו מבוססות על פיתוחים שהחלו כפרויקטים אקדמיים, המוצרים של שתיהן בעלי השפעה מהותית לחיים בכלל, והן נמכרו זמן רב יחסית לאחר הקמתן ובסכומים גבוהים.

ד"ר אריה בלדגרין, מנכ"ל קייט פארמה ואחד ממייסדיה צילום: Christopher Galluzzo

BCG מיפתה 8,500 סטארט-אפים מ-50 מדינות שונות, מתוכם 195 חברות ישראליות המייצגות 2% מכלל החברות במחקר. מספר זה ממקם את ישראל במקום ה־11 בעולם מבחינת מספר הסטארט-אפים בתחום, אחרי מדינות כקנדה, בריטניה, גרמניה, צרפת וקוריאה הדרומית. את ההובלה בתחום מחזיקה בפער ענק ארה"ב, שם הושקעו בשלוש השנים האחרונות 33 מיליארד דולר בכ-4,000 חברות, ואחריה סין שבה הושקעו 15 מיליארד דולר ב-746 חברות.

במדידה של מספר חברות לנפש ישראל מובילה את השוק, כמקובל בסטטיסטיקות דומות. המחקר מצביע על קצב צמיחת השקעות בישראל של 32% בשנה בין 2015 ל-2018, יותר מהממוצע העולמי העומד על 22%. עם זאת, קצב זה נמוך מקצב הצמיחה השנתי בסין (81%), גרמניה (73%) או בריטניה (47%). בארה"ב צומחות ההשקעות בתחום ב-10% בלבד בשנה.

הנוכחות של ישראל בדיפטק מתמקדת בעיקר בתחומי הבינה המלאכותית, המל"טים והרובוטיקה והחומרים המתקדמים. ב-BCG מייחסים חשיבות דרמטית לנוכחות של סטארט-אפים בתחומי הדיפטק, ולו ראשונית בלבד, בשל הצורך הקריטי באקוסיסטם. אנשי BCG מציינים כי סוג המחקר בתחומים אלו דורש כוח אדם בעל מיומנות ייחודית, נוכחות של מוסדות אקדמיים בולטים וכן חברות ענק שיעניקו מימון והזדמנויות יישום לפיתוחים, שבמקרים רבים מגיעים מאוניברסיטאות.

בתחום הבינה המלאכותית בישראל מציינים אנשי BCG את זברה מדיקל, שמפתחת אלגוריתם לאבחון מחלות מהיר, ואת סקייליין העוסקת בניתוח השקעות נדל"ן באמצעות כלי ממוחשב שפיתחה. עוד מציינים בתחום זה את חברת הפינטק Personetics, שהאפקלציות שלה משרתות מוסדות פיננסיים, ואת מנוע החיפוש לקניות מקוונות של טוויגל, המבוסס על עיבוד שפה טבעית ומבקש לשחזר את חוויית הקנייה בחנות פיזית.

בתחום המל"טים והרובוטיקה מוזכרות מפתחת המל"טים האוטומוטיים לאיסוף מידע איירובוטיקס, וכן את קומונסנס רובוטיקס, שבונה שרשרת אספקה בת שעה מבוססת מל"טים לקמעונאים מקוונים. בענף החומרים המתקדמים מצוינות החברות הישראליות Massivit, שפיתחה טכנולוגיית הדפסת תלת ממד תעשייתית עבור עצמים גדולים, ו-Xjet שפיתחה טכנולוגיית הדפסה תלת ממדית של רכיבים קרמיים לתעשיות החלל, הרכב ורפואת השיניים.

חברה נוספת שמוזכרת לטובה היא קולפלנט, חברה ותיקה שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי זעום של 17 מיליון דולר, ונחלה הצלחה בהדפסת תלת ממד של איברים בדיו מיוחד שפיתחה. בתחום הפוטוניקה והאלקטרוניקה מוזכרים הסטארט־אפ אינוויז הפעיל בתחום הרכב האוטונומי וכן מפתחת הרכיבים האופטיים למערכות תקשורת קולור צ'יפ.