הטובים והרעים: 3 טרנדים שעשויים לעצב את שנת 2020 של ביטקוין

בטור הקודם העמקתי בשתי מגמות משמעותיות שיש לשים אליהן לב בהקשר של ביטקוין. האחת הינה אירוע 'החצייה' שצפוי לקרות בחודש מאי השנה ולחתוך את היצע מטבעות הביטקוין המתחדש בשניים, ואילו השנייה היא המשבר הכלכלי שמסתמן כי קרב ובא - ואשר צפוי להוות המבחן המשמעותי ביותר של ביטקוין עד כה.

בטור הנוכחי, אעסוק בשלוש מגמות נוספות אשר עשויות, לדעתי, להשפיע רבות על עתידו של ביטקוין.

ביטקוין

האם יאושרו קרנות סל של ביטקוין?

קרן סל היא מכשיר פיננסי שעוקב באופן פסיבי אחר ערכם של מדדים או של נכסים מסוימים. בהקשר של ביטקוין, הדיון בנושא אישורן של קרנות סל החל כבר בשנת 2013 עם הגשת הבקשה הראשונה, אך עד כה סירבה הרשות לניירות ערך האמריקנית (ה-SEC) לאשר מעל 10 בקשות שונות, כולל כאלו שהוגשו על ידי חברות מפוקחות ובעלות פרופיל גבוה. מעבר לכך, נמשכו לאחור מעל 10 בקשות נוספות שהוגשו במרוץ השנים, לאחר שנרמז לחברות המגישות כי הבקשה לא תאושר.

לפי ג'ייק צ'רווינסקי, יועץ משפטי ופרשן מוערך בתחום, ישנן שתי סיבות לסירוב החוזר ונשנה מצדה של ה-SEC. העיקרית שבהן טמונה בכך שהשוק אינו בוגר מספיק, ולכן הוא נתון למניפולציות שונות בשוק ובמחירי המטבעות הדיגיטליים – ביטקוין בראשם. השוק כולו, נכון לכתיבת מלים אלו, מוערך בכ-200 מיליארד דולר בלבד. לשם השוואה, מדובר ב-0.28% משוויו של שוק המניות. המשמעות היא שסוחרים בעלי הון עצמי גדול יכולים להשפיע על השוק באופן דרמטי באמצעות תזוזות מחירים חדות, זיוף נפחי מסחר ועוד. לא ניתן להוכיח שאכן מניפולציות כגון המוזכרות לעיל קורות, אך דוחות ששוחררו ע"י חברות מחקר, לצד היגיון בריא מהיכרות עם השוק, מעידים שישנה סבירות גבוהה להצדקת חשדות הרגולטורים.

הסיבה השנייה היא היערכותן הטכנולוגית של נותני השירותים בתחום, בדגש על שירותי בנקאות ומשמורת פיננסית, שכן אבטחת מטבעות דיגיטליים – במיוחד בשלב הראשוני בו התחום נמצא – הינו נושא סבוך במיוחד וה-SEC רוצה לוודא שיעמוד בתקנים מסוימים. בימים אלו ניכר שנותנות השירותים בתחום כבר ערוכות מבחינה זאת.

כריית קריפטו

אישור קרנות סל על ביטקוין צפוי להיות בעל משמעות גדולה על מחיר המטבע ועל שוק המטבעות הדיגיטליים בכללותו, כפי שניתן ללמוד גם מאישור קרנות הסל על מתכות יקרות כגון זהב וכסף בתחילת שנות ה-2,000. ראשית, יהיה מדובר באימות הן עבור משקיעים מוסדיים והן עבור משקיעי ריטייל שביטקוין כאן להישאר, והצעדים הדרושים לגידור התיק באמצעותו יהיו זהים למכשירים פיננסיים מוכרים ומפוקחים. שנית, מסחר בקרנות סל צפוי לספק נזילות גבוהה לשוק ולהקל תהליכי דיווח מס. לבסוף, תוך הנחה שקרנות הסל יאומצו ע"י נותני שירותים רבים (מסורתיים גם כן), המשמעות היא הקטנת היצע המטבעות הנזיל שכן נותני השירותים יהיו מוכרחים, ככל הנראה (לפי רוב ההצעות שהוגשו לאישור ה-SEC), לגבות את קרנות הסל במטבעות ביטקוין שיאוחסנו בארנקיהם.

השיפורים הטכנולוגיים הצפויים

ביטקוין עדיין נמצא בתחילת דרכו, ומבחינה טכנולוגית יש לו כברת דרך ארוכה לעבור עד שיוכל ליישם את חזונו של ממציאו האנונימי – לשמש ככסף מזומן אלקטרוני (אשר מאפשר גם תשלומים מהירים ובממדים גדולים). שיפורים טכנולוגיים רבים נמצאים בתהליכים, כאשר המצופה ביותר הוא 'רשת הברק', רשת תשלומים מהירים שבנויה על גבי רשת ביטקוין ומאפשרת תשלומים מידיים בסכומים מזעריים בכל העולם. רשת הברק נמצאת כבר בשימוש נרחב, עם כ-11,000 צמתים ברחבי העולם ומעל 35,000 ערוצי תשלומים שמאפשרים את אותן העברות המהירות. אך 'רשת הברק' עדיין נמצאת בשלבים מוקדמים אף היא, כך ששימוש בה עדיין נחשב כמהלך פזיז למי שאינו בקי במיוחד בפעולותיו. בנוסף, מתקיים דיון נרחב העוסק בשאלת התמריצים הכלכליים שיאפשרו לשמר אותה כמאובטחת וכרשת שבדומה לביטקוין, איננה מצריכה צורך באמון בין צדדים מעורבים.

מלבדה, במהלך 2020 צפויים לעלות לדיון שינויים טכנולוגיים משמעותיים, כולל שינוי החתימות הדיגיטליות לחתימות מסוג Schnorr, אשר נחשבות למוצלחות ביותר בתחום הקריפטוגרפיה. סוג החתימות החדש, במידה ויוטמע, צפוי לאפשר מהירות גבוהה יותר, דיוק רב יותר, ויתרונות נוספים כגון ערבוב מספר חתימות יחדיו לתהליך שנקרא CoinJoin באופן שיאפשר פרטיות גבוהה יותר למשתמשי ביטקוין, תוך היעזרות בתמריצים כלכליים ל"מערבבים".

בנוסף, אחד השינויים המוצעים הוא "The Great Consensus Cleanup" אשר מנסה להתמודד עם נקודות חולשה קטנות בפרוטוקול, כגון הקטנת כוח החישוב הדרוש לאימות טרנסקציה או שינוי קל בחישוב רמת קושי הכרייה. ישנן הצעות רבות לשיפור שעומדות על הפרק, וביניהן כאלו שצפויות להגביר את רמת הפרטיות, להוריד את מחירי העמלות, להפחית את העומס על הרשת, ועוד. כך או כך, עם הזמן הצפי הוא שביטקוין ימשיך להתפתח טכנולוגית ולאפשר התמודדות עם סקייל גדול יותר.

רשויות ומחלקות מובילות בבנק המרכזי בסין הזהירו פעם נוספת חברות שלא לבצע פעילות שקשורה במטבעות דיגיטליים

האם מעצמות יחלו לאסור על שימוש או מסחר בביטקוין?

ישנן מדינות רבות בעולם אשר הכריזו על ביטקוין כבלתי חוקי לשימוש ו/או למסחר במרוץ 11 השנים שהוא קיים. ביניהן ניתן למנות את אלג'יריה, מצרים, מרוקו, בוליביה, אקוודור, נפאל, פקיסטן, אינדונזיה ועוד. אל המדינות הללו מצטרפות גם מדינות אשר אינן מאפשרות לבנקים במדינה להחזיק או לקיים עסקאות במטבעות דיגיטליים, המובילות ביניהן הן קנדה, הודו וסין.

בשבוע האחרון הצטרפה קטאר לרשימה, כאשר אסרה על מסחר והחזקה במטבעות דיגיטליים. אך ישנה רוח שלילית חדשה שנושבת, הפעם ממעצמות כמו רוסיה. הבנק המרכזי במדינה הצהיר בחודש נובמבר שהוא ממשיך להאמין שמטבעות דיגיטליים מהווים סיכון בענפים כגון הלבנת הון, ומימון טרור, ולכן הוא תומך באיסור על שימוש במטבעות דיגיטליים.

בסין נדמה שנלקחים צעדים נוספים גם כן, וזו למרות תמיכתה של המדינה בטכנולוגיית הבלוקצ'יין והגדלת צעדיה להיות מובילה בתחום. רשויות ומחלקות מובילות בבנק המרכזי בסין הזהירו פעם נוספת חברות שלא לבצע פעילות שקשורה במטבעות דיגיטליים, חודש בלבד לאחר פשיטות על משרדי זירות מסחר בשנגחאי. האם לקראת השקת המטבע הדיגיטלי החדש של סין, הדיגיטל יואן, תאסור סין לחלוטין על אזרחיה (ולא רק על חברות) להחזיק ולהשתמש במטבעות דיגיטליים? סיטואציה כזו אינה מנותקת מהמציאות, ואם אכן תהיה נכונה עלולה להשפיע לרעה על ביטקוין וייתכן שעל תעשיית הכרייה גם כן (אשר נפוצה במדינה תחת אישור, שכן אין מדובר במסחר אלא בכרייה).

לסיכום, כל שנה בשוק ותעשיית המטבעות הדיגיטליים רוויה באירועים משמעותיים וברכבת הרים של חדשות טובות ורעות. מן המדגם של 11 השנים האחרונות, לא ניתן אלא להסיק ששנת 2020 תהווה רכבת הרים נוספת – הן בהקשר של אימוץ ופיתוח המטבעות והטכנולוגיה שבבסיסן, הן בהקשר של מחירי המטבעות והן בהקשר הרגולטורי (השלישי והחיובי גם יחד).

הכותב הוא מומחה לביטקוין ומטבעות דיגיטליים, מייסד אתר התוכן CryptoJungle, ממייסדי עמותת Blockchain B7 ומנהל שיווק ויח"צ בחברת MarketAcross