מסימני הקורונה: חלום העבודה מהבית מתגשם

בהלת וירוס הקורונה דוחפת את שוק העבודה אל עבר אחד ממקרי הבוחן הגדולים ביותר של "העבודה מהבית", ומכריחה רבים לעבוד בשלט רחוק, דבר שעד כה היה שמור למספר מצומצם של בני מזל.

ה־CDC, הסוכנות לבקרת מחלות ומניעתן, האחראית על שמירה על בריאות הציבור בארצות הברית, פרסמה לפני שבוע שורת המלצות למניעת התפשטות הווירוס, ובהן ההוראה הפשוטה והמפורשת "אל תלך לעבודה". "עכשיו זה הזמן", קבעו בנחרצות ב־CDC בעדכון לתקשורת (באמצעות שיחת וידיאו). "עבור מבוגרים", המליצו בארגון, "בתי עסק יכולים להחליף פגישות פנים אל פנים באמצעות ועידת וידאו או טלפון ולהגדיל את אפשרויות העבודה מרחוק".

מפחדים מהקורונה? תעבדו מהבית צילום: שאטרסטוק

אף שעדיין לא מדובר בהוראה מחייבת, הרעיון הכללי ברור והולם צעדים קונקרטיים שכבר ננקטים בעיקר בדרום־מזרח אסיה. באזורים מרכזיים בסין, הונג קונג וסינגפור, בתי ספר ומוקדי שירות ציבורי נסגרו ונאסרו התאספויות המוניות כמו קונצרטים או פולחני דת; בשווייץ ביטלו את תערוכת השעונים והרכבים המסורתית; בלונדון משרדי חברת האנרגיה שברון נסגרו, וכל העובדים נשלחו לעבוד מהבית; וכך גם שורת חברות בהונג קונג, בטוקיו ובכל רחבי סין.

אפל, גוגל, סמסונג וטסלה סגרו את החנויות שלהן, מיקרוסופט סגרה את המשרדים, וכך גם חברות כמו עליבאבא, שכינתה את המהלך הזדמנות עבור עובדיה "לנסות אורח חיים ודרך עבודה חדשים". אף שבארה"ב עדיין אין מקרי הדבקה רבים, בשיחות המשקיעים שנערכו בחודש פברואר ונלוו לפרסום הדוח"ות הכספיים הזכירו 66 חברות ציבוריות את הביטוי "עבודה מהבית" — שיא של העשור האחרון, והרבה מעל הקודם לשיא הקודם של 11 חברות באפריל 2018, לפי חברת המחקר סנטינו.

לדברי פרופ' יצחק הרפז — נשיא מכללת עמק יזרעאל וחוקר מוביל לשוק העבודה ומייסד המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי באוניברסיטת חיפה — משבר הקורונה הוא הזדמנות לשוק העבודה לעבור אבולוציה: "כורח כמו עכשיו", מסביר פרופ' הרפז, "כשהסכין מונחת על הצוואר וכשהאפשרות היחידה לתפוקה תהיה מהבית — אם יראו שזה עובד, יש סיכוי שזה ייכנס בצורה חזקה יותר. זה לא מתאים לכולם, וזה אף פעם לא יהיה לכולם, אבל יותר ויותר ארגונים רואים שזה עובד, שהתפוקה לא נפגעת ויש סיכוי שזה יהפוך ליותר טרנדי".

חברות העבודה מרחוק מזנקות

על רקע זה חל זינוק מסחרר בשימוש באמצעי תקשורת המאפשרים עבודה מהבית בתנאי שקיפות מקסימלית. לטענת עליבאבא, בפברואר השתמשו 6 מיליון חברות שונות באפליקציית הווידאו קונפרנס שלה DingTalk, והזניקו אותה למקום הראשון בחנויות האפליקציות בסין מהמקום ה־37.

לפי WeChat, הפלטפורמה הדיגיטלית הגדולה בסין, השימוש באפליקציה הארגונית שלה במדינה זינק פי עשרה במהלך פברואר. Zoom האמריקאית, שמציעה שירות דומה, הוסיפה מתחילת השנה 2.2 מיליון משתמשים משלמים, יותר מאשר בכל 2019, ומנייתה זינקה ב־54% מתחילת השנה והיא נסחרת בשיא. למניית חברת התקשורת הארגונית Slack לקח מעט יותר זמן להגיב, אך היא כבר החלה להדביק את הקצב וזינקה ב־20% מתחילת השנה.

"רעיון העבודה מהבית מקורו במשבר האנרגיה של 1973", אומר הרפז. "אחד הפתרונות להתמודד עם משבר האנרגיה ועליית מחירי הדלק במדינות עם צריכת דלק גבוהה היה להרשות לעובדים להישאר בבית ולעבוד משם".

"אפשר להמשיך לעבוד גם בבידוד בבית" צילום: שאטרסטוק

אבל השיטה לא חלחלה באופן שווה בעולם. לדברי פרופ' הרפז, מדובר בשאלה של תרבות ארגונית: "בסקנדינביה, הולנד ובריטניה כ־30% מהעובדים יכולים לעבוד באופן חלקי מהבית. בארצות הברית כ־4 מיליון איש עובדים חלקית מהבית. הפתרון הזה טוב רק לארגונים מתקדמים שבהם סומכים על העובדים. בארגונים מסורתיים הגישה נוקשה יותר, סומכים על העובדים פחות, חוששים שהם ירמו או יגנבו שעות".

בעשורים האחרונים חברות הטכנולוגיה הן שמובילות את מגמת העבודה מהבית. אופי העבודה בחברות אלה אמנם מאפשר זאת ביתר קלות, אך עבודה מהבית נחשבת אצלן גם לביטוי נוסף של הליכה לקראת העובד ושל חשיבה מחוץ לקופסה. הגמישות הזו בתנאי ההעסקה עשויה לסייע לחברות להצטייר כאטרקטיביות במלחמה על גיוס כישרונות.

חברות קטנות יותר אף החלו לאפשר העסקה וירטואלית לחלוטין כדי ליהנות מאוצר בינלאומי של כישרונות. ההנחה היא כי בתנאים של "שקיפות רדיקלית", עם מערכות תקשורת מצוינות ונגישות, עבודה מהבית תעלה את רמת המחויבות והפרודוקטיביות של העובדים. כמה חברות אף לקחו את הסגנון הזה לקצה והפכו ל־100% וירטואליות, כלומר אין להן בכלל משרד. היום פועלות בארצות הברית 170 חברות כאלו, לעומת 26 לפני חמש שנים. כך, במפתחת פלטפורמת וורדפרס Automattic כל 550 העובדים עושים את עבודתם מכל מקום שיחפצו.

פרופ' יצחק הרפז צילום: עודד אסף - האקדמית עמק יזרעאל

לטענת פרופ' הרפז, עבודה מהבית, גם חלקית, עשויה להעלות את פרודוקטיביות העובד ואת שביעות רצונו, ויכולה לסייע לו באיזון שבין עבודה למשפחה ולחסוך זמן ואנרגיה. היכולת לעבוד מהבית אף יכולה להעניק פתרון לאלו שסובלים מניידות נמוכה.

מבחינת הארגונים עצמם, עבודה מהבית מפחיתה בחיסורים ובאיחורים, מסייעת לתדמיתם כמעסיקים גמישים, תורמת לחיסכון בהוצאות שונות כמו נסיעות, ואולי לא פחות חשוב מכך: מצמצמת את זיהום הסביבה. המרכז לחקר אנרגיה ואוויר בארצות הברית מעריך כי פליטת הפחמן של סין צנחה בשלושת השבועות האחרונים ב־25% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הערכות אלה גובו בתצפיות לוויין של סוכנות החלל נאס"א, שהראו נפילה ברמות הפחמן הדו־חמצני מעל המדינה, הנפילה הגדולה ביותר מאז משבר 2008.

מחקר של סיסקו מיולי האחרון מצא כי 45% מהעובדים יהיו מוכנים לספוג הפחתה בשכר אם יוכלו לעבוד מהבית ו־31% מוכנים לקצץ בימי חופשה. למרות זאת, ואף שכבר היום קיימת הטכנולוגיה לאפשר לרבים לעבוד מהבית, השיטה עדיין לא הפכה למאוד פופולרית, והיא גם אינה חפה מבעיות. עבור העובדים העבודה מהבית עשויה להציף בעיות כגון תחושת בדידות, היעדר משמעת עצמית, חוסר תמיכה ומשוב מקצועי. וכן מה שפרופ' הרפז מכנה "תסמונת זמינות היתר": "נוצר קונפליקט מתמיד למי אתה נאמן כרגע, לעבודה או למשפחה".

אבל ניכר כי עיקר הבעיה הוא חוסר האמון מצד המעסיקים והפחד שלהם מאיבוד שליטה. בסין למשל הגיעו דיווחים למגזין "קווארץ" כי חלק מהמעסיקים שנאלצו לעבור למודל עבודה מהבית ניטרו את העובדים באגרסיביות, ודרשו הוכחות שוטפות וטורדניות על מעשיהם. בין היתר נטען כי העובדים נדרשו להפעיל את מצלמת המחשב שלהם להזרמה חיה, לענות בתוך עשר דקות למייל או לשלוח צילום סלפי ושיתוף מיקום כל חצי שעה.

גם שוק העבודה בישראל מתקשה להסתגל לחידושים. "פעם התווכחו בישראל על מעבר לשבוע של חמישה ימי עבודה", מזכיר פרופ' הרפז. "המתנגדים העיקריים אז העלו את אותם טיעונים כמו היום, שזה יפגע בתפוקה. בסופו של דבר עברו לחמישה ימים, ואפילו מדברים היום על לעבור לארבע ימים, והתפוקה לא נפגעה, היא עולה כל הזמן. "בסקנדינביה ובגרמניה יש מקומות שעובדים בהם ארבעה ימים בשבוע או 36 שעות, והתפוקה רק עולה כל הזמן ביחד עם הטכנולוגיה שמשתפרת, צריך רק להתרגל לזה".