$
חדשות טכנולוגיה

הקורונה חשפה את מערומי הביטקוין

הביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו נוסדו בתגובה למשבר הכלכלי של 2008 במטרה להגן על המחזיקים בהם ממשברים גיאו־פוליטיים. אלא שצניחת שוק המטבעות יחד עם הבורסות מבהיר שמדובר בסחורה ספקולנטית

ויקי אוסלנדר, ניו יורק 12:3624.03.20
ביום חמישי נפל שוק המטבעות הווירטואליים בכמעט 30% ומחק לא פחות מ־65 מיליארד דולר. כל אחד מ־20 המטבעות הגדולים נפלו לפחות ב־25% בנפח המסחר הגדול ביותר שנרשם מאז פברואר 2018. ביטקוין, המטבע הדומיננטי והוותיק מכולם, נפל ב־28% למחיר של 5,890 דולר ורשם את היום הגרוע ביותר שלו בשבע השנים האחרונות. ביום שישי, עד שנודע כי נשיא ארה”ב דונלד טראמפ צפוי להכריז על מצב חירום לאומי, המטבע המשיך לצלול עד ל־3,950 דולר.

יום חמישי היה גם היום שבו הכריז ארגון הבריאות העולמי על התפשטות וירוס הקורונה כמגפה עולמית. עוד באותו יום טראמפ הודיע בנאום מהבית הלבן כי הוא אוסר על תנועה לאירופה וממנה ב־30 הימים הקרובים כדי לבלום את ההתפרצות - במה שהיתה ההכרה הראשונה של הנשיא בחומרת משבר הבריאות.

 

ביטקוין מטבע וירטואלי ביטקוין מטבע וירטואלי

 

הביטקוין, ויתר המטבעות הקריפטוגרפיים, נולדו מתוך רעיון ליברטריאני רומנטי, ככלי שאמור לשחרר את העולם מכבלי הרגולציה; כדרך לאפשר לכל אזרחי העולם גישה לקרביים של המערכת הפיננסית העולמית; וכאמצעי לביזור ושיטוח התנועות הכלכליות בעולם, להעברתן מידי הענקים הפיננסיים אל הכלל. הרעיונות הגדולים האלו מעוררים דיון סוער מהיום שבו נוצר הביטקוין ב־2009, כתגובה למשבר הפיננסי העולמי, ועד היום; דיון על הרלבנטיות וההיתכנות שלהם, על הצורך או האיסור להכפיף אותם לרגולציה או לשלב אותם במערכות הקיימות ועל הדרך שבה ניתן להשיג את כל אלו בדמוקרטיה או בדיקטטורה. כעת, כשהם צונחים יחד עם שאר עולם הפיננסים, קצת קשה לראות בהם חלופה בת־קיימא לשיטה המוניטרית הקיימת.

 

1. ימי הביטקוין העליזים

 

בשיא ימיו העליזים של הביטקוין, בשלהי 2017, נסחר המטבע סביב 20 אלף דולר. אלו היו ימים מטורפים. כלי תקשורת התחילו לסקר ולהסביר את המטבע, הציבור הרחב החל לחפש דרכים לקנות אותו, רגולטורים התחילו לחשוב על ויסות וארגונים פיננסיים גדולים חיפשו למנף לטובתם את הטכנולוגיה שבבסיסו — הבלוקצ'יין.

 

ביטקוין ביטקוין

 

הבאזז שנוצר סביב המטבעות משך אליהם משקיעים רבים, גם קטנים וגם מוסדיים. בעקבות זאת 2017 כונתה שנת ה־ICO, ראשי תיבות של Initial Coin Offering, או הנפקת מטבעות ראשונית. באותה שנה בוצעו 875 הנפקות מטבע, ואלה גייסו 6.2 מיליארד דולר. חלק מהפרויקטים גייסו עשרות או מאות מיליוני דולרים בתוך דקות ספורות. שנה מאוחר יותר יזמים גייסו 7.8 מיליארד דולר ב־1,253 הנפקות. יותר ממחצית מאותם פרויקטים נכשלו בתוך חודשים ספורים - דבר שהוליד התערבות רגולטורית בינלאומית משמעותית שציננה לחלוטין את השוק. ב־2019 גויסו רק 371 מיליון דולר, באמצעות 109 הנפקות מטבע.

 

גם כשיצא האוויר מהנפקות המטבע, הרעיונות והטכנולוגיה שמאחורי המטבעות המשיכו למצוא קהל מתעניינים גדול. במקום ההנפקות, השוק עבר למודלי מימון בריאים יותר לניהול סיכונים: משקיעי הון סיכון החלו בגיוסים; בנקים התחילו להטמיע אותם בתוך המערכות הקיימות שלהם כדי להוריד עלויות העברה; ואפילו פייסבוק הכריזה על הנפקת מטבע משלה, בפרויקט כושל למדי בשם ליברה, שעורר הדים תקשורתיים אבל נכון לעכשיו לא המריא. כל אלה כאילו סימנו נתיב לעתיד שבו הקריפטו הוא שוק אמיתי, עם מוצר שיכול לשמש לסחר בסחורות ממשיות.

 

2. קריפטומאניה דיפרסיה

 

מאז החלה הקריפטומאניה שוק מטבעות הקריפטו גילה תנודתיות מדאיגה. הביטקוין, נער הפוסטר של השוק, צלל בשיעורים לעתים דו־ספרתיים, במה שנראה מהצד כטירוף בלתי מוסבר במיוחד למי שרגיל להשקיע בכלים פיננסיים מסודרים יותר כמו מניות או אג"ח. אלא שעבור ציבור משקיעי הקריפטו, שיודעים שזהו מטבע ללא מוצר ויחידת ערך ללא כל גיבוי ממסדי, זה היה סיכון מתקבל על הדעת. הציבור הזה מורכב מגרעין קשה של מאמינים חדורי מטרה, מתעניינים פסיביים וכמה נוכלים וספקולנטיים. אבל בעיקרו, מדובר בקבוצת אנשים שרואה במטבעות אלטרנטיבה למערכת הפיננסית העולמית ומקלט בטוח למקרה של אירועים גיאו־פוליטיים, כמו המשבר הכלכלי שהוליד את המטבע.

 

לכן, בכל פעם ששוק הקריפטו קם ונפל בדרמטיות, זה היה בעיקר מסיבות פנימיות הקשורות לאופן פעולת השוק. פעם היה זה קרע בין שחקנים דומיננטיים בשאלה איך יש להתגבר על בעיות כוח מחשוב, פעם השתת חסמים רגולטוריים על שוקי קריפטו פורחים ומאוחר יותר פריצת פלטפורמת מסחר או שוד מטבעות מארנקים שהיו לכאורה מוצפנים. כולם אירועים שמעידים על שוק צעיר, שפועל תחת אי־ודאות רבה.

 

ביטקוין ביטקוין מאייר: יונתן פופר

 

הפעם הנפילה היתה שונה. ביום חמישי לא רק הביטקוין צלל, אלא כל שוקי העולם קרסו. מדדי דאו ג'ונס, נאסד"ק ו־S&P 500 האמריקאיים צנחו בכמעט 10% כל אחד, מדד דאקס הגרמני ב־12%, קאק הצרפתי ב־12%, פוטסי הבריטי ב־11% וגם מדד ת"א־35 לא היה חסין, ונפל ב־5%. כולם ביחד הביעו את הפחד מהמגפה, את התחושה שממשלות העולם מאחרות בתגובה ואת החשש ממיתון עולמי.

 

אבל בזמן שהמערכת הפיננסית העולמית רועדת, הביטקוין ויתר המטבעות הווירטואליים אמורים לעמוד איתנים. לכאורה, הם אפילו אמורים לשמש אלטרנטיבה ל"חופי המבטחים" הפופולריים בקרב משקיעים מסורתיים, כמו זהב, פרנק שוויצרי ואג"ח ממשלתיות - מוצרים שזכו לביקושים עצומים מאז פרוץ הקורונה. אבל במפגש עם מציאות המגפה, המטבע שהיה אמור לשמש עיר מקלט למשקיעים בעתות של מצוקה פיננסית, התגלה כמסוכן לא פחות משוק המניות.

 

3. וירטואלי וריאלי — תכירו

 

בגרעין קהילת המטבעות הווירטואליים המשיכו לטעון במהלך סוף השבוע האחרון כי מקורות הנפילה אינם התפשטות הקורונה, אלא עוד יום בשוק קטן ותנודתי או תרמית של סוחרים מסין. אבל הגרפים הציגו סיפור אחר. הביטקוין ושוק המטבעות הווירטואליים לא רק קרסו, אלא צללו ביותר מפי שניים מכל אחד משוקי המניות הגדולים בעולם. התנהגות שוק הקריפטו עמדה בקורלציה לשוקי המניות. כששוקי המניות עלו, למשל כתוצאה מהכרזה על תוכנית הסיוע של הפד האמריקאי, כך הביטקוין עלה. כששוקי המניות חזרו לרדת, כך גם המטבע.

 

הביטקוין לא חסין לפאניקה הביטקוין לא חסין לפאניקה

 

בשעת משבר משקיעים רוצים לפדות את ההשקעות שלהם ולהחזיק מזומן. המציאות הפשוטה הזו מסבירה היטב את התנהגות שוק המטבעות הווירטואליים, התנהגות סטנדרטית שמגלה שבניגוד לתנועה המקובלת הוא אינו שונה מכל שוק סחורה אחר. השוק הזה אינו מקשה אחת ומאחורי מטבעות שונים עומדים רעיונות שונים, אך כולם דומים בכך שאינם מייצרים את תחושת הביטחון המובטחת.

 

שוק הקריפטו לא פועל במציאות פיננסית מקבילה ולא נשלט בידי אנשים שאמונתם בו כה עמוקה עד שיבחרו בו כמקלט. בשעת מבחן מתגלה כי המחזיקים במטבעות רואים בהם סחורה, ועוד סחורה מסוכנת,ושבורחים ממנה כמו מכל דבר אחר בעת חרדה. המטבע שנוצר כמחאה מול המשבר העולמי התגלה כשותף מלא למשבר החדש. לא אלטרנטיבה, פשוט סוג של סחורה חדשה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x