השימוש בכלי הריגול של השב"כ לאיתור חולי קורונה הוארך בשלושה שבועות

שני ח"כים הצביעו בעד ההחלטה, יו"ר הוועדה צבי האוזר וגדעון סער. רק ח"כ אחד התנגד, אלי אבידר מישראל ביתנו. ההחלטה אושרה חרף התנגדות מצד מומחים מובילים בתחומי בריאות הציבור ופרטיות, שטענו שיש חלופות אחרות שלא נבחנו כראוי. עם זאת, בהתאם להחלטת הממשלה היקף השימוש בכלי השב"כ הוגבל משמעותית. "ההסמכה תוגבל רק למקרים פרטניים שבהם לא ניתן לזהות מגעים באמצעות חקירה אפידימיולוגית", אמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז ניזרי. "הצורך קיים, ההסמכה צריכה להיות מלאה. אנחנו לא ששים לשימוש בכלי של השב"כ, נבחנות חלופות כל הזמן, הירידה במספר החולים אפשרה לצמצם את השימוש בכלי הזה. היה שיג ושיח בין שיקולי בריאות לשיקולים אחרים. משרד הבריאות רוצה כמה שיותר כלים, אבל יש עולם שלם של איזונים ולכן ההצעה היום מצומצמת יותר".

פרופ' סיגל סדצקי: "אין חלופה מספקת לשימוש בשב"כ" צילום: משרד רה"מ

פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות, אמרה בפתח הדיון שבמחינת המשרד אין חלופה מספקת לשימוש בשב"כ. "למרות שאחיות בריאות הציבור מאוד מיומנות בחקירות אפידימיולוגיות, יש מגבלות אנושיות שגורמות לכך שאנשים אינם יכולים לזכור את כל מי שבאו אתו במגע", היא הסבירה. "האינטרס הבריאותי הלאומי הוא שלא להגיע שוב לסגר ולתפוס התפרצויות איפה שהן קורות. ככל שהיכולת לביצוע זה קטנה, הסיכוי להתפשטות גדל. הפתרונות שמוצעים כרגע מאוד מוגבלים. כיום יש 20 חולים ידועים ביום. האם זה כמות כל החולים? אי אפשר לדעת. אם לא נעצור את החולים האלו נהיה במצב שבו מתחילים גל שני. ייתכן שהווירוס עונתי ויילך לישון לכמה חודשים עד החורף, אבל אי אפשר להסתמך על זה. לכן צריך לעשות את מירב המאמצים על מנת להמשיך לקטוע את שרשרת ההדבקה".

סדצקי לא התייחסה בדבריה לשימוש באפליקציית המגן, שלדברי מומחים רבים יכולה להיות תחליף ראוי להזתמכות על כלי הריגול של השב"כ. עם זאת, רונה קייזר, ראש אגף מערכות מידע ומחשוב במשרד הבריאות ואחראית על פיתוח האפליקציה, הסבירה שהיקף השימוש בה כיום מונע הסתמכות עליה. "יש לנו 870 אלף משתמשים פעילים, כשהיעד הוא 4 מיליון", אמרה. "מבין 39 מדינות עם אפלקיציות פעילות דומות, ישראל נמצאת במקום השישי בעולם מבחינות אחוז ההורדות – 17%. מכיוון שכיום אנחנו עם פחות ממיליון משתמשים צריך להפעיל מאמצים כדי להגיע ל-4 מיליון. אנחנו נערכים לתוכנית שיווקית שתאפשר לנו להגיע ל-4 מיליון. ממתינים לאישור תקציבי, לפי הערכה שלנו של בין 3 מיליון ל-4 מיליון שקלים".

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, מתח ביקורת על הטענה של משרד הבריאות להעדר חלופות. "כשהיינו בלב האירוע והיה מעט מידע אפשר להבין את השימוש", הוא אמר. "זה לא המצב כרגע. היום, הרבה יותר חשוב לעשות סקרים מדגמיים באוכלוסיות שיש בהן מקרים כדי לזהות עוד מקרים שלא יודעים עליהם. במקום לחזק את מערך החקירות האפידימיולוגיות – אין תקציב לחמ"ל מסודר, לרופאי מחוזות, לעובדים. המערכת חסרה – במקום להשקיע בתוך המערכת ולמצוא פתרונות אנחנו הולכים לכלי אוטומטי שסובל מביצועים נמוכים ושגיאות. אנחנו מבינים את הלחץ, אבל טוב לעשות הפסקה בשימוש. מצב התחלואה נמוך ואפשר כרגע שלא להשתמש בו בכלל. אפשר ללכת בדרך המלך של חקיקה ראשית ושם נעסוק בזה. במקביל אפשר לפתח כלים אחרים".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר: "אין אף מדינה דמוקרטית שפועלת כך"

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הוסיפה: "אין אף מדינה דמוקרטית שבחרה להשתמש בשירות החשאי שלה ולייצר מעקב המוני בכפייה על כל האוכלוסייה. אם הדירוג שלנו במדדי דמוקרטיה והתאימות מול חוקי הגנת המידע באיחוד האירופי ייפגעו, הנזק הכלכלי למגזר ההייטק יהיה אדיר, וזה הקטר שלנו לצאת מהמשבר. הרשות להגנת הפרטיות פרסמה מדרג חלופות. אנחנו גיבשנו מסמך של 40 עמודים שמשווה בין כל החלופות הקיימות. צריך להתסכל על הדברים האלו. לא בכדי סדצקי לא מזכירה בדבריה את המילה האסורה 'מגן'. זו הטעייה שלכם. יש הרבה דברים בדרך, יש אפשרות לייצר נוהל שיאפשר לחוקרים אפידימיולוגים לפנות לחברות פרטיות לבקש מידע. זה צריך להיות נוהל ולהיות שקוף. אנשים צריכים לדעת שעוקבים אחריהם, ומאוד קשה פה לאנשים להיגמל מהדבר הזה".

עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת האינטרנט והסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, התריע מהתארכות הפיתוח של הגרסה המשודרגת של אפליקציית מגן. צריכים לקדם את המגן כאילו אין חלופה של השב"כ. משרד הבריאות גורר רגליים בפיתוח המגן, והמכרז שפרסם אפשר להגיש הצעות עד 15 ביוני. ואז יהיו שבועות לבחינה ובחירה, וצריך ללמוד את הקוד שכבר קיים והנה הגענו לחופשות הקיץ ולחגים. ככה לא נגיע לבסיס התקנות מתאים עד בוא החורף", אמר.