מחדלי הממשלה הם שהחזירו את מעקב השב"כ על האזרחים

כשממסגרים את זה כך, זה נראה אך מתבקש. מה עוד אפשר לעשות? למות מקורונה? אבל אם זו באמת הדיכוטומיה, וגם על כך אפשר לערער, הרי שהמצב הוא כזה רק בגלל גרירת רגליים והעדר פעילות ממשית מצד המדינה במטרה להמנע מלהגיע למצב זה. לסגר הארוך שהוטל על ישראל היתה מטרה עיקרית אחת: להאט את התפשטות הקורונה כמה שיותר על מנת לספק לרשויות מרחב נשימה נחוץ להערכות. ובאמת הסגר עשה את העבודה בהקשר הזה. והרשויות גם נערכו בהבטים כמו תגבור יכולת עריכת ופיענוח הבדיקות או הכנת בתי החולים לקליטת מספר גדול של מטופלים.

איתור חולי קורונה צילום: שאטרסטוק

מה שלא נעשה זה הדברים הדרושים על מנת להכיל את המגיפה עם שחרור המשק, כאלו שייתרו את הצורך להסתמך על השב"כ. מערך הבדיקות לא מהיר מספיק במתן תשובות, לא נבנה מערך חקירות אפידימיולוגיות שיאפשר לזהות ולקטוע במהירות את שרשרת ההדבקה, ולא נעשו די מאמצים על מנת לפתח חלופות לריגול השב"כ: אפליקציית מגן 2 תהיה מוכנה לפריסה רק בשבוע הבא (ובלי קשר, לא נעשה די על מנת להטמיע את השימוש במגן 1), וגופים כמו המל"ל בזבזו זמן על הגיית פתרונות הזויים כמו חלוקת צמידי בלוטות' ל-3.5 מיליון אזרחים במקום להתמקד בחלופות ריאליות וישימות. לו היו נוקטים בצעדים אלו, לא היה צורך כיום לשוב ולהפעיל את השב"כ, כי לא היינו מגיעים למצב של התפרצות מחודשת ובכל מקרה היו חלופות שמייתרות אותה.

אבל לממשלת ישראל היה נוח להסתמך על החלופה הזמינה והנגישה של הפעלת שירות הביון, כזו שלא ננקטה על ידי שום מדינה מערבית אחרת, וייתכן שגם הסתמכות זו פגעה ביכולת ההתארגנות. "חלופת השב״כ ניוונה את היכולת של מקבלי ההחלטות לנסות, לבנות ולהפעיל חלופה אזרחית", הסבירה לדו"ח טכנולוגי פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. "מקבלי ההחלטות מנסים לטבוע את הסיסמה - נשתמש בשב״כ למעקב וכך נציל חיים והמשק יישאר פתוח. זו סיסמה שקרית. אין מדינה דמוקרטית אחת שמשתמשת בשירות הביטחון החשאי שלה ובחודש האחרון מדינות אלה נפתחו, ויש מכלול אמצעים חלופיים המצילים חיים - אפליקצייה מאתרת מגעים, הסברה, חקירה אפידימיולוגית ויותר בדיקות.

זיהוי פנים לחולי קורונה צילום: ACLU

"השימוש באמצעים טכנולוגיים על ידי השב״כ מסוכן לפרטיות, שכן הוא מחייב מעקב מתמיד אחר האותות הסלולריים של מכשירי הטלפון שלנו ואיסוף ועיבוד מידע זה ללא הסכמתנו. אולם, הסיפור הנרחב יותר של שימוש בכלי, כל כך חריג וקיצוני, הוא שינוי מאזן היחסים בין ממשל לאזרחים במשטר דמוקרטי. כולנו רוצים להציל חיים, ואיש לא מציע לרגע לוותר על חיי אדם. אך אפשר גם וגם. והממשלה החליטה שהיא מעדיפה לסגור עיניים וללכת לאופצייה הבעייתית יותר". או, במלים אחרות: השב"כ היה שם, מוכן לפעולה, אז למה להתאמץ למצוא משהו אחר?

ובאמת, נראה שמדינת ישראל עשתה רק מאמצים מינמליים להכין חלופות. אפליקציית מגן, לדוגמה, הורדה עד עתה רק כ-1.6 מיליון פעמים, ונמצאת בשימוש של כמחצית מספר זה. הסיבה? אף אחד לא השקיע בקמפיין שיידע את האזרחים על קיומה של אפליקציה זו. לפי סקר במדגם מייצג שערכו לפני כחודש ד"ר ערן טוך והדוקטורנטית אשרת איילון מהמחלקה להנדסת תעשייה בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב, חמישית מהאזרחים בכלל לא מודעים לקיומה של האפליקציה.

מנגד, יש חששות גדולים מאוד מהשימוש בשב"כ. "35% מהנשאלים הבינו שאפשר להשאיר את הטלפון בבית כדי להימנע מאיכון", אמר טוך לדו"ח טכנולוגי. "שאלות כאלו מצביעות על קבלה של נורמה שבה מותר לחמוק מהאיכונים. אם אנשים המועדים להדבקה, או מי שיהיה בבידוד, ישאירו את הטלפון בבית או ישתמשו בטלפון זמני, האפקטיביות של המערכת תיפגע. רוב גדול (53% מול 21%) לא מאמינים שהמידע יימחק. גם החששות לגבי הפרטיות גבוהים. יש להחלטה הזו פוטנציאל לשחוק את האמון בנושא איתור המגעים".

מנגד, יש גם סכנה הפוכה שכלי השב"כ ינטע באזרחים תחושת ביטחון מופרזת. "הכלי מאוד לא מדויק. על פי איך שאני מנתח את הטכנולוגיה, מהמידע שאפשר למצוא, הכלי לא עובד בצורה טובה בתחבורה ציבורית, רכבות ואוטובוסים, בקניונים, ובמבנים גדולים. זה בניגוד לאלטרנטיבות אחרות. אז אם גם האזרחים וגם הרשויות (ובעיקר נתניהו) סומכים על הכלי, הם הולכים להתאכזב", אמר טוך.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר המכון הישראלי לדמוקרטיה

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הוסיפה בהקשר זה: "שימוש בשב"כ ללא מערך בדיקות יעיל ומערך חקירות אנושיות מתפקד, נותן תחושת ביטחון מזויפת. מי שהולך לבית הכנסת בשבת ללא טלפון, זו שפוגשת את בני משפחתה בבית, ואחר שעושה קניות בקניון - צריכים לדעת שהמערכת הזו לא מגנה עליהם מאחר ואינה יעילה במבנים וברבי-קומות. חבל שאחרי כל האזהרות לגבי עומק הפגיעה בפרטיות ולמרות התרעות המומחים על חוסר היעילות של הכלי, ממשלת ישראל בוחרת להשתמש באמצעי בו לא נקטה אף מדינה דמוקרטית. אנחנו לא חשודים ולא טרוריסטים אלא חולים, ובמקום להציע פתרונות אמיתיים מדינת ישראל מטילה אמצעי שיטור על האוכלוסייה.

"בדיון השבוע בכנסת הסתבר שתוך שבוע ניתן יהיה לעשות שימוש באפליקציה שבידי משרד הבריאות. מה שנדרש כעת הוא שלצד בקשתו מהציבור לחבוש מסיכות, ראש הממשלה יקרא בהופעותיו הטלוויזיוניות להוריד את היישומון שיבטיח את ביטחונם. נחוצות לנו ארבע מיליון הורדות ואפשר להחזיר את השב"כ להילחם רק בטרור. זאת לצד פתרונות ייעודיים לבעלי טלפונים כשרים".

פרופ' חגי לוין יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור צילום: האוניברסיטה העברית

גם יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, הסתייג מהשימוש בכלי. "לא הוצגה הוכחה אפידמיולוגית ליעילות של שימוש בשב"כ למטרה של איתור מגעים", הוא אמר. "הוכח כי כלי זה גורם נזק לאמון הציבור, מבזבז משאבים וגורם לטעויות בזיהוי ובידודים מיותרים. יש להתמקד בפיתוח היכולות האנושיות שהן הבסיס לחקירה, ולקדם טכנולוגיות אזרחיות".

אבל אף אחד מהדברים האלו לא נעשה, והתוצאה כעת היא שאזרחי ישראל שוב נאלצים לוותר על פרטיותם כדי לכסות על מחדלי הממשלה. אף אחד לא רוצה בזה. לא האזרחים, לא מומחי רפואה, פרטיות, טכנולוגיה ומשפט, אפילו לא השב"כ עצמו שראשו התחנן בפני הממשלה להפסיק את השימוש בכלי. אף אחד לא רוצה בזה, ובכל זאת זה בדיוק מה שנקבל. כי מי שעומד בראש הפרמידה נרדם בשמירה, לא נקט במהלכים הנחוצים ולא התיר לנו כל ברירה אחרת. והאירוניה הכי גדולה? הכלי, שאולי היה מצוין לתקופת הסגר, הוא בעל יעילות אפסית בשעה לאיתור נדבקים בשעה שאנשים מסתובבים ברבי קומות, קניונים וכו'. אנחנו נקריב את הפרטיות שלנו, ונקבל בתמורה מעט מאוד. אם בכלל.