ההזדמנות האחרונה של הרשתות החברתיות להילחם בפייק ניוז

נשיא ארה"ב דולנד טראמפ צילום: איי פי

בשבוע שחלף מאז הסתיימו הבחירות נקט טראמפ מהלכים שמעוררים דאגה לגבי החודשיים שנותרו עד להשבעת ביידן וחילופי השלטון הרשמיים: הוא פיטר את שר ההגנה ויצא למסע של עריפת ראשים בפנטגון, לפי דיווחים מעוניין להדיח את ראשי ה-FBI וה-CIA, ומונע מצוות המעבר של ביידן לקבל תקציבים וגישה למידע מודיעיני, כמקובל אחרי שמוכרז המנצח בבחירות. מהלכים אלו זוכים לתמיכה, נלהבת או בשתיקה, מצד הממסד הרפובליקני בוושינגטוןומעלים חששות לגבי הנכונות של טראמפ לאפשר העברה שקטה ומסודרת של השלטון.

למהלכים אלו מתלווה קמפיין דיס-אינפורנציה נרחב בתקשורת וברשתות החברתיות, שבמרכזו טענות לא מבוססות לזיופים או אי-סדרים נרחבים, או סתם פייק ניוז ועיוותים. בימים הראשונים שלאחר הבחירות נדמה היה שהמהלכים הנחרצים והמהירים של פייסבוק וטוויטר, שכללו הוספת אזהרות והגבלת תפוצה של פוסטים שמפיצים מידע שקרי, זוכים להצלחה.אבל מאז הכריזו רשתות הטלוויזיה על ביידן כמנצח בבחירות (נוהג מקובל במערכות בחירות לנשיאות זה יותר מ-50 שנה,, ושבעקבותיו המפסיד הודה בהפסדו וברך את המנצח ו) הפייק ניוז והטענות חסרות הביסוס לזיופים רחבים רק מתפשטים.

צנזורה ברשת החברתית צילום: שאטרסטוק

הדינמיקה שהתפתחה בהקשר זה מעניינת: אנשיו של טראמפ מפיצים מידע שקרי, למשל באמצעות מסיבת עיתונאים שמועברת בכלי תקשורת מסורתיים, או בחלקם לפחות, וצבא הפעילים שלו ברשתות החברתיות קופץ על מידע זה ומתחיל להגביר ולהדהד אותו.

ביום שני בערב, למשל, טען בטוויטר פרקליטו האישי של טראמפ, רודי ג'וליאני, שאתר RealClearPolitics ביטל את הכרזתו על ביידן כמנצח בפנסילבניה (שקר מוחלט, שכן האתר מעולם לא הכריז על ביידן כמנצח במדינה). טוויטר לא הסירה את הציוץ, ומשם ההתפשטות היתה מהירה ופרסומים שונים שעסקו בכך זכו בתוך 12 שעות ל-900 אלף צפיות בפייסבוק. ביום שלישי בבוקר, משתמשים שחיפשו בגוגל שאילתות כמו Biden loses PA קיבלו תוצאות של סרטון יוטיוב שאורז מחדש את טענות ג'וליאני תחת הכותרת "ביידן מפסיד את פנסילבניה ומאבד את מעמד הנשיא הנבחר". השאילתה Biden loses הביאה לסרטון שכותרתו "חדשות מתפרצות!!! ביידן מאבד את מעמד הנשיא הנבחר". נכון לבוקר יום רביעי, תוצאות אלו עדיין מופיעות בראש עמוד חיפוש הווידיאו בגוגל.

גוגל ויוטיוב נושאות בחלק לא מבוטל באשמה להתפשטות פייק ניוז זה. אתר שיתוף הווידיאו נוקט במדיניות מקלה ביחס לפייסבוק ולטוויטר. "מידע שגוי מופץ ביוטיוב, אבל הם לא שקופים לגבי איך הם מתמודדים עם זה", אמרה ל"ניו יורק טיימס" ליסה קפלן, מייסדת Alethea Group. "יוטיוב נשארה מחוץ לאור הזרקורים בגלל טיב הפלטפורמה שלה".

מימין: מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק, ג'ק דורסי מנכ"ל טוויטר וסונדאר פיצ'אי מנכ"ל גוגל צילומים: גטי אימג'ס

קפלן הסבירה שווידיאו יותר קשה לנתח, וסרטונים לא משותפים כמו פוסטים בפייסבוק ובטוויטר. הכלי המשמעותי ביותר של האתר הוא אלגוריתם שנועד למנוע מסרטונים בעייתיים לזכות לחשיפה גדולה במנוע החיפוש באתר או במערכת ההמלצות שלו. אבל יוטיוב לא הבהירה אילו סרטונים נופלים בקטגוריה זו, וגם אם החשיפה באתר עצמו מוגבלת אין שום מניעה ממשתמשים לשתף את הסרטון בפלטפורמות אחרות וכך להגביר את החשיפה.

הסיפור הזה הוא רק דוגמה אחת, ואפילו לא הנפוצה ביותר, לצונאמי המידע השקרי ששוטף את הרשתות החברתיות בשבוע האחרון. ניתוח של חברת Zignal Labs בעבור ״הניו יורק טיימס״, שמתייחס ל-3 עד ה-9 בנובמבר, מצא שעשר הסוגיות השקריות בעלות החשיפה הגבוהה ביותר זוכות למאות אלפי עד מיליוני אזכורים. במקום הראשון נמצאת סוגיית "הונאת בוחרים", עם 4.7 מיליון אזכורים ברשתות החברתיות סביב סיפורים שקריים כמו תקלות תוכנה במכונות הצבעה בג'ורגיה או מזוודות עמוסות פתקי הצבעה שהובאו באורח מסתורי לאתר הצבעה בדטרויט. במקום השני סוגיית "קולות כשרים" (1.3 מיליון אזכורים), ובמקום השלישי הדהוד של קריאת Stop the Steal עם מיליון אזכורים. ואלו אזכורים בלבד, רק פוסטים שפורסמו בנושא. החשיפה עצמה רחבה הרבה יותר.

הרשתות החברתיות, למרות מאמצים נחרצים, פשוט לא מצליחות להשתלט על מה שקורה בפלטפורמות שלהן. והן כבר חוטפות על כך אש. "זה מערער את הדמוקרטיה שלנו, מטעה את הציבור האמריקני לגבי ההליך הדמוקרטי ובונה חוסר אמון במוסדות שלנו שיישאר הרבה זמן אחרי שמחזור הבחירות הזה יסתיים", אמרה ל״ניו יורק טיימס״ נינה ינקוביץ', אנליסטית דיסאינפורנציה בצוות החשיבה הא-מפלגתי Wilson Center.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה לדו"ח טכנולוגי: "ישנה דרך ארוכה שעל הרשתות החברתיות לצעוד בה אם ברצונן לתקן מה שקלקלו עד כה בהפצה כל כך מסיבית של חדשות כזב ותיאוריות קונספירציה. לטראמפ יש עדיין פוטנציאל לייצר קרע בחברה האמריקנית ובאמון שלה בקסם שנקרא בחירות דמוקרטיות, והשאלה היא האם הרשתות יוכלו להוות בלם אחראי מפני המימוש של הפוטנציאל הזה".

סשה ברון כהן נואם נגד פייסבוק צילום: youtube

סשה ברון כהן, מבקר חריף במיוחד של פייסבוק, היה תקיף יותר. "זה רגע מסוכן", הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו. "טראמפ לא יודה בהפסד. פייסבוק מפיצה את השקרים שלו על הונאת בוחרים. מארק – ההיסטוריה תשפוט אותך בהתאם למה שתעשה עכשיו. יש לך ברירה – לעמוד לצד טראמפ או לעמוד לצד הדמוקרטיה. כל העולם צופה".

אבל התגובה שצריכה להטריד את מנוחתן של הרשתות החברתיות יותר מכל הגיעה מאחד, ביל רוסו, שכתב בטוויטר: "אם חשבתם שדיסאינפורמציה בפייסבוק היתה בעיה בזמן הבחירות, חכו ותראו איך היא מרסקת את מרקם הדמוקרטיה שלנו בימים שאחריהן.ידענו שזה יקרה. התחננו בפני פייסבוק במשך יותר משנה להיות רציניים לגבי הבעיות האלו. הם לא. הדמוקרטיה שלנו בסכנה".

רוסו הוא לא סתם משתמש מהשורה, הוא דובר ויועץ בכיר בקמפיין ביידן, אולי גם ימונה לתפקיד בממשל החדש. והדבר האחרון שהרשתות החברתיות צריכות לעשות עכשיו הוא להרגיז את ביידן. הנשיא ביידן צפוי לפעול להגברת הרגולציה על ענקיות הטכנולוגיה, ואירועי הימים האחרונים רק ממחישים את הצורך לטפל בנושא הפייק ניוז, ההסתה והמיסאינפורנציה ברשתות החברתיות.

ג'ו ביידן בנאום הניצחון במירוץ לנשיאות ארה"ב צילום: אי פי איי

ביידן טרם הציג התייחסות מקיפה למדיניות העתידית שלו לגבי רשתות חברתיות, אך כיוון ברור לכך אפשר למצוא בתוכנית שהציג להתמודדות עם אלימות נגד נשים. לצד הצעדים הרבים והמעניינים שמפורטים בתוכנית, מתחייב ביידן להקים כוח משימה לאומי שיתמודד עם הטרדה והתעללות ברשת , בו יהיו חברים נציגים מסוכניות פדרליות, גופי אכיפת חוק, מנהיגים במדינות השונות ומומחי טכנולוגיה. אלו יחקרו לעומק הבטים כמו הטרדה מינית מקוונת, איומים, פורנו נקמה ודיפ פייק והקשר שלהם לפיגועי ירי המוניים ואלימות נגד נשים בעולם הלא-מקוון, ויפתחו המלצות ואסטרטגיות פעולה לממשל הפדרלי והמקומי, חברות מדיה, בתי ספר וגורמים אחרים. מעבר לכך שהפעילות וההמלצות של כוח משימה זה יכולות להשיק לסוגיות כמו התפשטות פייק ניוז, מדובר יהיה בתבנית שממשל ביידן יוכל להעתיק על מנת להתמודד עם בעיה.

יש עוד פעולות שהרשתות החברתיות יכולות לנקוט. לדברי שוורץ אלטשולר, אלו כוללות יצירת כללי קהילה אחידים לכל הפלטפורמות המרכזיות ("קשה לדעת מתי פייסבוק תסמן חדשות כזב, ומתי טוויטר, יוטיוב, ואפילו טיקטוק") ופעילות אינטנסיבית הרבה יותר להסרת או הגבלת פייק ניוז ("החברות עשו מעשים סמליים בכך שסימנו את הציוצים של טראמפ דווקא, אבל עדיין קיים פער גדול מאד בין ההצהרות מה יש להסיר ולסמן וכללי הקהילה לבין המימוש והאכיפה שלהם בפועל").

אבל חלון ההזדמנויות של הרשתות החברתיות לפעולה משמעותית הולך ונסגר. אם הן לא יתאפסו על עצמן ויתחילו לנקוט את השקרים המסוכנים מהפלטפורמה שלהן, הנזק לאמון הציבורי בהליך הבחירות ובמוסדות הממשל יהיה בלתי הפיך. בעיייתי לא פחות מבחינתן: ממשל ביידן יזכור איך הן עמדו מהצד בזמן שטראמפ ונאמניו ניסו להפוך את תוצאות הבחירות, ויבוא אתן חשבון אחרי ה-20 בינואר (בהנחה, הכבר לא כזו מופרכת, שטראמפ לא יצליח למנף את מעמדו כנשיא המכהן ואת התמיכה שיש לו בקרב מחוקקים רפובליקנים ובבית המשפט העליון על מנת לבטל את תוצאות הבחירות).