האיום על בזק יגדל, התחרות על הצרכן לא

רגע לפני שפיטוריו של שר התקשורת היוצא יועז הנדל נכנסו אתמול לתוקף, הוא פרסם שימוע דרמטי נוסף. הנדל המליץלאשר את כניסתה של HOT לשותפות בחברת הסיבים האופטיים IBC, שבה שותפה גם סלקום. השותפות תייצר, מצד אחד, מתחרה אימתני וחזק מול בזק, ומצד שני משמעותה היא ויתור על שחקן תשתית עצמאי בשוק, HOT.

לפי העסקה, יחזיקו HOT, סלקום וקרן תש"י 70% יחד בחלקים שווים של 23.3% כל אחת, וחברת החשמל תמשיך להחזיק ב־30% הנותרים. HOT תשקיע כ־170 מיליון שקל במזומן שיופנו נטו להשקעה בפריסת הסיבים. לעסקה נדרש גם אישורה של רשות התחרות.

אישור העסקה מותנה בהרחבת חובות הפריסה החלות על IBC, כך שבתוך חמש שנים ממועד חתימת העסקה, 1.7 מיליון ממשקי הבית בישראל (65%) יהיו נגישים לתשתית החברה. זאת במקום המחויבות של החברה כיום ל־40% בתוך עשור, מאז סלקום הצטרפה אליה ביולי 2019.

בנוסף, המנגנון הקיים כיום ברישיונה של IBC לעידוד הפריסה בפריפריה יורחב והחברה תידרש להנגיש משק בית אחד לפחות בפריפריה (אשכולות 5-1 במדד הלמ"ס) על כל משק בית שיונגש במרכז הארץ (אשכולות 10-6). מנגנון זה יוחל עד שתגיע לפריסה של 1.3 מיליון משקי בית. כמו כן, תותנה העסקה בחובה על IBC לפרסם הצעת מדף לזכויות שימוש ברשת שלה, כך שמתחרותיה יוכלו לרכוש ממנה שירותים, בתנאים דומים לאלה שחתמה עם סלקום ו־HOT.

מימין: מנכ”ל פרטנר איציק בנבנישתי,, מנכ”לית HOT טל גרנות גולדשטיין ומנכ”ל IBC אמיר לוי. השימוע מציב את פרטנר “במצב תחרותי מאתגר” צילומים: תומי הרפז, עמית שעל

קריסת מודל IBC

הקמת השותפות החדשה, ככל שתהיה מוצלחת, מהדהדת שוב את הכישלון המפואר של מיזם הסיבים IBC לאחר הקמתו ב־2013, ואת דלילות פריסת הסיבים בשוק שמוחזק כבן ערובה על ידי בזק ו־HOT.

אישור העסקה, כמו זו של IBC עם סלקום, הוביל את המשרד לבטל את האיסור שהוא עצמו קבע, על החזקת אמצעי שליטה ב־IBC בידי בעל רישיון תקשורת בעל תשתית. אף בשימוע זה מציין המשרד כי "רכישת אמצעי שליטה בצורה זו לרוב תביא לפגיעה בתחרות".

אף שלחברות התשתית יש חובה לספק שירותים לאחרות, המצב הרצוי היה כי חמש חברות התקשורת יפרסו תשתיות עצמאיות, ויובילו לתחרות מקסימלית בשוק. המצב המצוי כיום הוא שרק פרטנר וקבוצת IBC־סלקום פורסות סיבים. בזק פרוסה ב־58% בתי אב, אך הרשת שלה לא פעילה. עתה, עם חבירת HOT ל־IBC, ייוותרו בשוק שתי שחקניות ענקיות, IBC ובזק, לצד פרטנר, כאשר לאף אחת מהן אין חובה לפרוס 100% ממשקי הבית. המשרד אף ציין כי הוא סבור ששליש ממשקי הבית יזכו לפריסה חופפת על ידי שלוש החברות.

חתימת העסקה היא לא דבר טריוויאלי עבור HOT שרואה עצמה כשחקנית חזקה שלא תלויה במתחרים. חבירתה לסלקום ב־IBC אמנם מותירה את השתיים ללא תשתית עצמאית, אך היא מייצרת חיסכון כלכלי ומונעת השקעות כפולות, שכן החברות פורסות סיבים לרוב באזורים דומים שהם כדאיים כלכלית.

לראיה, HOT נמנעה עד עתה מהקמת רשת סיבים ארצית, שעלותה מוערכת בכ־3 מיליארד שקל. עבור סלקום, כניסת HOT היא דווקא יתרון, שכן היא תזכה להפחית את השקעותיה ולחזק את מצבה הכלכלי, כשמעליה רובץ חוב גדול. "סלקום לא יכלה להחזיק לבדה את ההשקעה הנדרשת ב־IBC", ציין המשרד בשימוע.

פרטנר למעשה נותרת עם נטל פריסת הסיבים לבד, והמשרד כתב כי "הבקשה מעמידה את פרטנר במצב תחרותי מאתגר. סביר להניח שקצב הפריסה העצמאית של פרטנר והיקפו יצטמצמו, אך העסקה תקטין את התלות שלה בבזק". פרטנר בוחנת אפשרות להכנסת שותפים לרכישת זכויות שימוש של עד 20% מרשת הסיבים שלה.

“איום משמעותי לבזק”

אז למה המשרד אישר זאת? "הבקשה שלפנינו מהווה איום תחרותי משמעותי לבזק", כתב המשרד בשימוע, "אך היא יכולה להביא לידי כך שבזק תאיץ את קצב הפריסה שלה ותרחיב את היקף האזורים הסטטיסטיים שאותם תבחר". השימוע מתפרסם במקביל לשימוע אחר שצפוי להנחית מכה קשה על בזק, להפחתת תעריפי הטלפון הקווי שלה.

במקביל, המשרד גם מקל על בזק בתחום התשתית. אתמול אישרה ועדת הכלכלה את מתווה הסיבים האופטיים, שבמסגרתו הוסרה מעל בזק חובת הפריסה הכלל־ארצית. הרפורמה תצא לדרך ב־1 בינואר 2021, כך שבזק אמורה להשלים את פריסתה בתוך שש שנים.